רמי לוי נפצע קשה מאוד בקרבות בג'נין. לאחר אשפוז ממושך, נותר לוי עם פגיעות מוחיות קשות. לוי היה חייל בשירות מילואים. בטרם נפצע, עבד לוי כרואה חשבון שכיר בבית ההוצאה לאור גפן. כעת לוי אינו מסוגל לחזור לעבודתו כרואה חשבון וגם לא לכל עבודה אחרת.
במסגרת עבודתו, בוטח לוי מפני אובדן כושר עבודה בחברת הביטוח מנורה. לוי פנה אל מנורה וביקש לממש את פוליסת הביטוח. מצטערת, הודיעה לו מנורה. הפוליסה שלך בוטלה על-ידי המעביד לפני שנפצעת.
כך סתם ביטלתם לי את הפוליסה. אתם לא טורחים להודיע לעובד כי המעביד מבקש לבטל את הפוליסה שלו, הקשה לוי.
אני לא חייבת לך דבר, השיבה מנורה. אתה לא צד קובע בפוליסת הביטוח. המעביד הוא בעל הפוליסה. הוא הכול בשבילי. ההסכמה עמו לביטול הפוליסה, היא הקובעת.
טיעון זה שבה את לבו של השופט גד ארנברג, מבית משפט השלום בירושלים. ביטוח מנהלים, מסביר השופט, הוא בעיקרו ביטוח סוציאלי. הוא נועד לכסות את התחייבות המעביד כלפי העובד במסגרת חוזה העבודה. ביטוח מסוג זה אפשרי רק לשכירים. קיימים בו שלושה צדדים: בעל הפוליסה הוא המעביד, הנהנה הוא העובד. המבטח היא חברת הביטוח.
בביטוח מנהלים בעל הפוליסה הוא הצד שמתקשר בחוזה הביטוח עם המבטח. הוא זה שנושא בתשלום הפרמיות. העובד הוא רק המוטב. עולה, כך מבהיר השופט, כי בפוליסה מסוג ביטוח מנהלים, בעל הפוליסה, כלומר המעביד, שולט שלטון ללא מצרים בפוליסה.
ואכן, מוסיף השופט, לא בכדי רשמה מנורה בפוליסה שלה פסקה לפיה: "בעל הפוליסה רשאי בכל עת לבטל את הביטוח...". הנה כי כן, כתוב באופן מפורש כי המעביד רשאי לבטל את הכיסוי הביטוחי של העובד בכל עת. מה לו לעובד כי ילין על חברת הביטוח שרק מילאה אחר הוראות.
"משהגעתי למסקנה שהמעביד היה רשאי לבטל את הפוליסה כבעל הפוליסה, אין מנוס אלא לדחות את התביעה", פוסק השופט ארנברג.
אכן ניתוח מבריק, אך מתעלם משאר הדינים החלים על זכויות העובד בפוליסת ביטוח מנהלים.
על-פי תקנות ניהול קופות גמל, החלות גם על פוליסת ביטוח מנהלים, חברת הביטוח משמשת נאמן, כלב שמירה על זכויות העובד בפוליסה. גם לפי הניתוח של השופט העובד הוא ה"נהנה" בפוליסה, או "מוטב" כלשון החוק. אין ולא יכול להיות ספק כי העובד הוא מוטב בלתי חוזר, שהרי המעביד לא יכול להציב עובד אחר כמוטב במקומו. לפי סעיף 45 לחוק חוזה הביטוח, כאשר בפוליסה קיים מוטב בלתי חוזר, על חברת הביטוח להודיע על הביטול למוטב הבלתי חוזר, ולאפשר לו להמשיך את חוזה הביטוח.
ועדיין לא נכנסנו לדיני ההגנה על השכר ולדיני החוזים. מההיבט שלהם בוודאי לא ניתן באופן חד-צדדי לבטל את הזכויות המוקנות לעובד בפוליסת בטוח מנהלים, זכויות שעבורן משלם העובד הן בעבודתו, והן בהפרשות הנעשות גם ממשכורתו.
דעתנו היא לפיכך, כמובן בכל הכבוד הראוי לשופט, כי פסק הדין שגוי מיסודו. אנו מקווים כי לוי ישכיל לערער על פסק הדין. מגיע לו, מכל היבט שהוא, כי יזכה בערעור.
