זה עתה התפרסם באתרי האינטרנט כי עמי אילון ועמיר פרץ הגיעו להסכם שעיקרו תמורת התמיכה של מחנה פרץ בעמי איילון בסיבוב השני, עמיר פרץ ימונה לשר האוצר בממשלת אולמרט, ועמי אילון ימונה סגן ראש הממשלה וחבר הקבינט הביטחוני.
הדבר ודאי מרגיז את רב חברי המפלגה מכיוון שהסכם מסוג זה רע מכל הבחינות למפלגת העבודה, לעמיר פרץ וגם לעמי איילון כאחד.
רע למפלגת העבודה
בעיני הציבור, המפלגה מצטיירת כמפלגת הקומבינות, לא די שרוצים לאנוס את תוצאת הבחירות שבה ניצח באופן ברור אהוד ברק, מנסים גם לצייר את החבירה הזו כחבירה מנצחת גם בבחירות הבאות, הכיצד?
עמיר פרץ, שלמעשה הודח מהנהגת המפלגה וממשרד הביטחון רווי בביקורת אישית, ובמדינה מתוקנת, היה במצבו נואם נאום התפטרות מכובד עם דמעות או בלעדיהן, מוצג כאן לפתע פתאום כמכתיר מנהיגים וכהבטחה גדולה לתפקיד שר האוצר - זה ממש לא רציני ולא יעבור את המערכת הפוליטית וגם לא את ביקורת הציבור הפנים מפלגתית ומחוצה לה.
היכן ההכרזות של עמי אילון שיוציא את המפלגה מהממשלה ולא ישב בממשלת אולמרט או היכן ההבטחה שברוורמן יהיה שר אוצר? זה לא מראה על עקביות ונחישות של מנהיג וגם לא יביא כל דיבידנדים למפלגת העבודה, נהפוך הוא, התנהלות זו מחזקת את דעת הציבור שהוא חסר ניסיון פוליטי, ואכן יש לאילון בעיה עם יציבות הכרזותיו, הדבר יביא רק נזק למפלגה.
על חברי המפלגה לדרוש את פרסום ההסכם על נספחיו הסודיים וחשיפתו לציבור הרחב בחזקת: מה שלא גלוי לעיני השמש - כנראה מסריח.
רע לעמי איילון
רצונו לנצח בסיבוב השני בכול מחיר, ולזכות בתפקיד סגן ראש הממשלה ויו"ר המפלגה, אפילו בצרוף מחנה של פרץ והחזרת תיק הביטחון לקדימה, אינו מבשרת טובות לגביו, יש מחיר לכל דבר.
הבעיה הקריטית בעת הקשה למדינה היא בעיית הביטחון, אז מדוע דווקא כעת מוותרים אילון ופרץ במהירות כזו על תיק הביטחון למפלגת העבודה לטובת גחמה אישית של עמיר פרץ. כנראה הרצון העז להביא לכך שאהוד ברק המתאים מכולם להיות שר הביטחון לא ינצח בבחירות, או הרצון העז לגרום לכך שאהוד ברק, שלכל הדעות מתאים לכך מכולם, לא ינצח בבחירות, מצדיק כל מהלך.
וכל זאת עוד לפני פרסום הדוח הסופי של ועדת וינוגרד על חלקו של שאול מופז בתפקידו כשר הביטחון בעבר הלא רחוק. אם עמי אילון ינצח בגלל ההסכם עם פרץ ויצליח לממש הסכם זה, הוא ירחיק את בוחריו ממנו וגם רבים ממפלגת העבודה, בפרט אלה, ששבעו מקומבינות ותככים עד כה במפלגת העבודה השסועה לעייפה במחנאות, וכן גם יקים לו אופוזיציה עיקשת למנהיגותו ולדרכו אשר במהרה תגבר עליו ותדיחו קרוב לוודאי.
ואם כתוצאה מההסכם יהיו בעיות ונזק רב ייגרם לבטחון המדינה ולמצב הכלכלי במשק, הציבור ידע למי להפנות אצבע מאשימה ובצדק.
רע לעמיר פרץ
למעשה הוא הודח משני תפקידיו, וזה לא מקנה לו שום זכות לדרוש את משרד האוצר, ודאי שאופן ביצוע תפקידיו האחרונים לא הגדיל כהוא זה את כישוריו לנהל את מערכת האוצר בישראל הסבוכה אף היא.
הישגיו בבחירות אלו, לא בהכרח צריכים להביא אותו למשרות כה בכירות, אף אם הוא גורם בעקיפין לניצחונו של עמי אילון על אהוד ברק לו הפסיד בסיבוב הראשון. במקרה הטוב אפשר להשאירו בתפקיד זוטר ולא בכיר, פשוט לא מגיע לו יותר.
מה צריך לעשות
מפלגת העבודה צריכה להבין כמו שהציבור מבין, שלמעשה תוצאות הבחירות לסבוב השני יקבעו את גורל ההנהגה לעתיד הקרוב במדינה. מטרה זו לא תושג עם הקומבינות חסרות ההיגיון המתוארות לעיל.
לגבי הישארותו של אהוד אולמרט כראש ממשלה,יש גם להמתין לסיכום מסקנות ועדת וינוגרד ולא למהר כעת ועכשיו לפטרו. לדעתי, הוא מתפקד בסדר גמור וכבעל ניסיון שהפנים את לקחי דוח הביניים, אין לנו הרבה שכמותו ולא הייתי ממהר להמר על מי שהוא חדש ממפלגת קדימה, מה עוד שיחד עם עמי אילון חסר הניסיון ועמיר פרץ המוכר לכל, יהיה זה לכל הדעות הרכב חסר תקנה וגם מסוכן למדינה.
המצביעים במפלגת העבודה חייבים להתלכד תחת מנהיגות אחת חזקה ובעלת ניסיון אשר תנצח ברוב קולות ובאופן ברור, אשר תקים הנהגה משותפת ואחראית. ולציר עמי אילון, עמיר פרץ ואבישי ברוורמן לדעתי יש הרבה חסרונות אשר ישפיעו לרעה על המשך קיומה של המפלגה.
המודל הסביר וההגיוני
יש להתלכד אחרי אהוד ברק כיו"ר מפלגת העבודה, יתרונותיו גוברים על חסרונותיו, כפי שהצגתי במאמרי הקודם באתר זה "למה אהוד ברק?" ולהפקיד בידיו המנוסות את תיק הביטחון.
ההצבעה לאהוד ברק בסיבוב השני תביא גם למנהיגות שתוביל את המפלגה לניצחון בבחירות הכלליות בבוא זמנן ולנצח גם את כוחו העולה של ביבי נתניהו שמאוד מעוניין ומחכה דווקא לקומבינה אילון-פרץ. כי הוא בטוח שיגבר עליהם על נקלה.
עם זאת, אהוד ברק נדרש להקים הנהגה משותפת גם עם עמי איילון. ועד אז, לשקם את המפלגה על מוסדותיה.
יש לחכות למסקנות דוח וינוגרד הסופיות, ואם אהוד אולמרט ראש ממשלה יסיק את המסקנות לבד ויתפטר, אין ללכת לבחירות כלליות בתקופה הרת גורל זו למדינה ולהכניס את המדינה לתזזית בחירות ולהקפאה ולשיתוק מערכות, אלא לבצע חילופי גברי בממשלה, כאשר הפעם לשם שינוי, ימלא אהוד ברק את תפקיד שר הביטחון.
והיה ומפלגת העבודה תזכה בבחירות הכלליות שיערכו במועדן, זה יהיה בזכות ההנהגה המשותפת, והשיקום שיוביל אהוד ברק במפלגה ובתוך הממשלה כשר ביטחון ויו"ר ממפלגת העבודה.
