"חשיבות מתן הערבויות האמריקניות לישראל הייתה גבוהה וחיונית בשנת 2003 (אז נחתמו - ט.ל) בשל המשבר התקציבי שחוותה ישראל והסכנה להורדת דירוג אשראי. כיום מצבנו יציב יותר ואפשר לגייס בריביות סבירות גם ללא שימוש בערבויות. עם זאת, עצם קיום הערבויות חיוני לישראל שכן הוא משמש כרית ביטחון לעתיד כלומר למקרה חירום בו נתקשרה לגייס כסף בחו"ל" - כך אומר כלכלן בכיר.
הדברים מגיעים לאחר ששליח ארה"ב למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל, אמר כי ארה"ב תפגע בערבויות שהעניקה לישראל במידה וזו לא תפעל להנעת המו"מ בינה לבין הפלשתינים. בתגובה, אמר שר האוצר יובל שטייניץ כי לפי שעה מדינת ישראל אינה עושה בהן שימוש.
מהן הערבויות?
בשנת 2003 העניקה ממשלת ארה"ב ערבויות לממשלת ישראל בסך של 9 מיליארד דולר, שכעת נותרו מהם כ-3.8 מיליארד דולר. הערבויות מאפשרות לישראל לגייס כסף בריבית של ממשלת ארה"ב אשר נמוכה מהריבית שמשלמת ממשלת ישראל. מאחר שארה"ב נחשבת למדינה יציבה ואיתנה יותר מישראל, המשקיעים דורשים ריבית נמוכה יותר כשהם מלווים כסף לממשלת ארה"ב, שכן הסיכון לפשיטת רגל אפסי.
חוזה הערבויות כולל בתוכו גם סעיף לפיו כל השקעה ישראלית בהתנחלויות מקזזת מהערבויות שמעמידה ממשלת ארה"ב לישראל. סכום הערבויות הנוכחי, 3.8 מיליארד דולר, הוא הסכום ברוטו -כלומר לפני קיזוזים כלשהם.
במארס 2009 חתם משרד האוצר את הנפקת איגרות החוב הדולריות של ממשלת ישראל המוצלחת בתולדותיו, לאחר שגייס מיליארד וחצי דולר בתשואה של 5.19%. ההנפקה הגדולה דאז נעשתה בלי להסתמך על הערבויות האמריקניות וזכתה לביקושים כוללים של 12 מיליארד דולר.
"אנחנו זקוקים לערבויות"
"בשנת 2003 שררו בישראל ריביות גבוהות של יותר מ-10% והערבויות היו קריטיות. היום אנחנו יכולים לגייס בריבית טובה יותר", אומר הכלכלן, "בשל פער הריביות הנמוך בין ישראל לארה"ב, החיסכון של גיוס באמצעות הסתמכות על ערבויות לא ייצור חיסכון משמעותי. מצד שני, אנחנו לא יודעים איפה נהיה בעוד שנה, שנתיים ושלוש. הערבויות הן כרית ביטחון עבור ממשלת ישראל ויאפשרו לה לגייס כסף בחו"ל גם במקרי חירום או בזמן של עימות מזויין. והנה חומר נוסף למחשבה: במידה וארה"ב באמת תרצה, היא יכולה להפעיל על ישראל אמצעים חריפים יותר מאשר קיזוז הערבויות".
