בשבוע שעבר עברו בקריאה טרומית בכנסת, הצעות חוק של ח"כ אליהו גבאי ויצחק וקנין, שתכליתן, להסמיך את עירית ירושלים, למנוע את קיומו של מצעד הגאווה בירושלים.
אמנם, נראה כי עד לקיומו של המצעד, שקיבל כדין את אישורה של משטרת ישראל, לא יעלה בידי חברי הכנסת הנ"ל לממש את זממם ולהשלים את הליכי החקיקה, אך עם זאת מדובר במגמה, מתמשכת ומסוכנת, לא רק לחברי הקהילה ההומו-לסבית, כי אם לכולנו, כחברה וכאזרחים. הצעות חוק כאלה, אם תתקבלנה כחוקים, יש בהם משום מדרון חלקלק מסוכן, עד כדי פגיעה חמורה ביסודות הדמוקרטיה.
ייטיבו מגישי הצעות החוק אם יחשבו לעומק ויבינו כי ההתדרדרות במדרון חלקלק זה, עלולה ביום מן הימים, לפגוע בשולחיהם. נניח כי מחר יקום מאן דהוא, מחברי הכנסת ויגיש הצעת חוק הפוגעת בחופש התפילה והפולחן של חרדים או דתיים אחרים. נניח כי אותה הצעת חוק תזכה לרוב ותהפוך לחוק. הרי השמיים יזעקו והאדמה תרעד ובצדק רב. אני אהיה בין אלה שילחמו בחקיקה כזו, אף על-פי שאיני אדם דתי.
ביום שישי האחרון נטלתי חלק במצעד הגאווה שהתקיים בתל אביב. לא ראיתי שם אנשים שפוגעים במדינת ישראל, לא שמעתי שם אנשים שדיברו לשון הרע במאן דהוא. ראיתי מצעד ססגוני, אנשים שמחים ברחובותיה של עיר, חוגגים חגיגת קיץ.
לטעמי, חברי הקהילה ההומו-לסבית אינם זקוקים למצעדים שיבדילו אותם בידול נוסף מן החברה הישראלית. נהפוך הוא, אני רואה בחברי הקהילה חלק מן החברה הישראלית, שהינה מגוונת לכשעצמה. אולם, עם זאת, הלכתי למצעד הגאווה בתל אביב, אף שאיני נמנה עם חברי הקהילה, מאחר שראיתי חשיבות רבה, בחיזוק ידי חברי הקהילה.
זאת בעידן שבו מחד, החברה בכללותה מגלה סובלנות ופתיחות לשונה בעיני הרוב, מאידך, יש מי שרוצים להחזיר אותנו לחשכת ימי הביניים ובהם חברי כנסת חסרי אחריות.
החברה הישראלית, כמו חברות אחרות בעולם, עברה תהליך ארוך של שינוי ביחסה לחברי הקהילה ההומו-לסבית. חלק ניכר מן החברה, מקבל את חבריה ההומוסקסואלים כחלק אינטגראלי בחברה, בשוק העבודה, במדיה ובמקומות הבילוי.
כחלק מתהליך זה, רבים מחברי הקהילה ההומו-לסבית, "יוצאים בגאון מהארון", לרבות כאלה המפורסמים בתחומי המדיה, הבמה, האקדמיה, המשפט, הצבא ומנהלים בכירים.
הומוסקסואל או לסבית אינם עובדים טובים יותר או פחות מחבריהם ההטרוסקסואלים, במקום העבודה, בצבא או באקדמיה. הומוסקסואלים הם אזרחי המדינה הזו בדין. הם אינם פוגעים בזולתם, אינם גוזלים דבר מאיש והיותם הומוסקסואלים, זהו עניינם שלהם בלבד ואל לאיש לנסות ולחשוב אפילו לשנותם, ודאי שלא להוקיעם.
נראה כי הגיעה העת, לאחר תהליך חברתי ארוך וסיזיפי שעברה החברה הישראלית ולהערכתי, בחלקה הגדול בשלה להכיר בכך כי הומוסקסואלים ולסביות, ראויים לזכויות שוות לאלה של הטרוסקסואלים, כי הכנסת תחוקק חוק המכיר בנישואין חד מיניים על כל הזכויות הנלוות לכך.
ראוי להכיר בזוגות חד מיניים שחיים כנשואים/ידועים בציבור ככאלה הזכאים לזכויות בדיוק כמו שזכאים להם זוגות הטרוסקסואלים. מדינת ישראל והציבור בישראל, יעשו צעד גדול קדימה, כחברה מתקדמת, לכשתעבור חקיקה כזו שתכיר בזכויות אזרח, של כל מרכיבי החברה.
בכוונתי לחקור ולבחון האם ובאילו תחומים נוספים מופלים חברי הקהילה ההומו-לסבית לרעה, ולפעול כשליח ציבור לתיקון המעוות.