ככה זה כש"אונסים" כתב אישום בין בכוח בין שלא במוח, ומשרבטים בהינף קולמוס ואגודל, עבירות "אונס" נגד נשיא המדינה.
ממהרים שם - במשטרה ובפרקליטות [יחד ולחוד], לא רק לנפח את כתב האישום אלא גם לרוץ לחבר'ה ולעיתונים, להתרברב, להשחיר ולהכפיש חשוד. שם לא למדו כי "אל יתהלל חוגר כמפתח". ממהרים לרתום סוסים לעגלות. במדינת ישראל, שנות האלפיים, כשמשטרת ישראל הכושלת מצוייה בעומק השפל על התדמית השלילית, מוצאים אנו עצמנו קוראים תקופה ארוכה אודות חשדות כבדים נגד נשיא מדינה וכתבות מרוחות על דפי העיתונים.
בערבו של יום, ההר מוליד עכבר. עכברוש לא רק עכבר. וכן מר מזוז - יש עכברים גדולים. יש גם חורים גדולים. יש גם מחדלים גדולים. יש גם יוהרה. יוהרה של "פיל" ויש ניפוח גדול של טיוטת כתב אישום שאינה שווה את הנייר עליו נכתב.
בערבו של יום מתגלית המשטרה בתחלואיה ובחוסר מקצועיותה. הדלפותיה, התגלו ככלי ריק. הפרקליטות, מקום שתבדוק את המשטרה, אצה דרכה בשרבוטי כתב אישום.
בערבו של יום, חיים רמון משלם על נשיקה מחיר כבד עשרות מונים מנשיא המדינה. זהו ה"צדק" הקיים כאן. אמרתי כבר שכאן, בישראל, "צדק הוא רק שם של כוכב". הנה לכם - ההוכחה והראיה.
מזוז כשל. הפרקליטות כשלה. המשטרה כשלה. הנשיא כשל. מסכן ואומלל העם שלנו שאלו הם מנהיגיו. מסכנה א' האומללה. מסכנים כולנו.
העיקר - שהנשיא ישלם כופר על הגביעים שחילק כמתנות. המנצחים הגדולים הם עוה"ד אביגדור פלדמן וציון אמיר. גביע - מזוז בטח לא יקבל. גם המשטרה וגם הפרקליטות לא יקבלו גביע.
אני משוכנע כי בית המשפט לא יקבל את הסדר הטיעון הלז. יש שופטים בירושלים. אני מאמין כי לא יהיה שופט בישראל ש"יקנה" ויאשר הסדר זה.
ומזוז - כבר ממהר לחלק מחמאות ושבחים לתנ"צ יואב סגלוביץ. לשאלות עיתונאים - מזוז מסרב להשיב. אוי לבושה. אוי לכלימה.