"אף בהנחה כי לאם ולאב לא נמסר מידע מלא בדבר האפשרויות העומדות בפניהם ביחס לביצוע הלידה, ובכלל זה האפשרות של ניתוח קיסרי, על הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכל אפשרות, אין אפשרות לקבוע כי לו היה המידע במלואו נמסר להם, כי הם היו בוחרים לבצע את הלידה בדרך של ניתוח קיסרי". כך קבעה (יום א', 28.02.10) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן, בתביעה בגין
רשלנות רפואית שהגישו הורים לילדה שנולדה פגועה, עקב רשלנות רפואית שנטענה על ידם.
מדובר בתביעתה של ילדה, בת 13 כיום, אשר נולדה בלידה רגילה במשקל של 4.780 ק"ג, ואשר לאחר הלידה הסתבר כי היא סובלת משיתוק על שם ארב בצד ימין של גופה. הוריה של הילדה גורסים כי השיתוק נגרם לילדה כתוצאה מן הלידה, שכן משקל העובר היה גבוה מן הרגיל, והוא היה נמנע לו היה מבוצע ניתוח קיסרי. הנתבעים גרסו, מנגד, כי לא הוכח קשר סיבתי בין הלידה לבין השיתוק, וכי הם עשו מה שהיה סביר בנסיבות העניין לאור הידע שהיה מצוי ברשותם.
השופטת רונן ציינה כי בנתונים שבהם עמדו בפני הרופאים שני ממצאי דימות על-שמעי (אולטרסאונד), האחד המעיד כי משקל העובר הינו 4.8 (מה שמצדיק לידה בניתוח קיסרי), והאחד המעיד כי משקל העובר הינו 4.3 (מה שמצדיק לידה רגילה), לא היה סביר מצדם לבחור באופצית הניתוח הקיסרי, כשגם היא כשלעצמה כרוכה בסיכונים, מה גם שזו לידתה השלישית של האם של עוברים גדולים.
באשר לטענתה של האם כי לא נתקבלה הסכמתה מדעת לביצוע הלידה, שכן לא הוצעה לה האפשרות של ניתוח קיסרי ולא הוסברו לה הסיכונים שבילידה, קבעה השופטת רונן כי "לא הוכח שאלו הוצגה לה אפשרות ביצוע ניתוח קיסרי הייתה בוחרת באפשרות זו", שכן הסיכון היה טמון באותה מידה הן בניתוח קיסרי והן בלידה.
בכל מקרה מן החקירה הנגדית בה העידה האם כי היא "חששה מניתוח קיסרי" הסיקה השופטת כי הועלתה בפניה אפשרות שכזו.
לאור כל אלו דחתה השופטת רונן את התביעה - אך לא השיתה על הנתבעים הוצאות וזאת לאור התנהלותם במהלך המשפט (שאך ורק אוזכרה בפסק הדין אך לא פורטה).