קובעת נשיאת בית המשפט העליון,
בנאומה בטקס השבעת שופטים: "הכוונה לצמצם את סמכויות בית המשפט הגבוה לצדק... היא פגיעה ישירה באופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל, פגיעה בדמוקרטיה המהותית שנבנתה כאן ועליה גאוות המדינה".
דברי טעם, לכאורה. שהרי הדמוקרטיה מבוססת על הפרדת רשויות, הרשות השופטת היא אחת מהשלוש. צמצום סמכויותיה יפר האיזון ביניהן, ובכך יפגע באשיות המשטר הדמוקרטי. הדבר חמור עד כדי כך, שעצם הכוונה לפגוע בסמכויות הזרוע השיפוטית מהווה "פגיעה ישירה באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, פגיעה בדמוקרטיה המהותית" - גם עם טרם נעשה דבר לצמצום סמכויות אלה.
במחשבה שנייה, הדברים אינם כה חד-משמעיים. הדמוקרטיה במהותה היא "שלטון העם, על-ידי העם, למען העם" כהגדרתו של לינקולן; הפרדת הרשויות אינה אלא כלי שנועד לשרת מטרה זאת. לכן מתבקשות השאלות - האם לשם קיום הדמוקרטיה צריכות שלוש הרשויות להיות שוות בכוחן, מה האיזון הראוי ביניהן, והאם איזון מיטבי זה מתקיים אצלנו כעת. כבוד הנשיאה קבעה מסמרות, אך לא טרחה לנמק.
בדמוקרטיה ייצוגית, הריבון, "העם", מממש ריבונותו באמצעות נבחריו ברשות המחוקקת (לא כאן המקום לדון בשאלה הכואבת על טיב ביצוע הדבר במחוזותינו). שתי הרשויות האחרות מופקדות על ביצוע "רצון העם", ועל בקרת ביצוע זה - לכן אין ספק כי הן נמצאות במעמד נחות יותר בהיררכיה השלטונית.
בישראל התהפכו היוצרות. במהלך השנים הפך בית המשפט העליון לרשות-על הרומסת ברגל גסה החלטות שתי הרשויות האחרות - לא רק המבצעת, אלא אף המחוקקת. הדבר נעשה באמצעות ניצול והרחבת הסדק שנוצר עקב חקיקת חוקי-היסוד "החוקתיים" - "כבוד האדם וחירותו" ו-"חופש העיסוק". במסגרת "אקטיביזם שיפוטי", תחת כותרת של הגנה על זכויות האזרחים המעוגנות בחוקים אלה, מתערב בית המשפט העליון בכל תחום - מקביעת עדיפויות תקציביות, ביצוע פעולות קרביות על-ידי הצבא, קביעת גבולות המדינה - ועד לפסילת חוקים שנחקקו על-ידי הכנסת.
לכן נראה, שדווקא שר המשפטים הנוכחי עושה למען המשטר הדמוקרטי כשהוא פועל לצמצום סמכויות בית המשפט העליון - סמכויות אותן הוא לא קיבל מהריבון אלא נטל לעצמו, מבלי שאיש יעז לעצור בעדו.
מערכת המשפט כפי שאזרחי ישראל רואים אותה, וחשים אותה על בשרם, מזמן איננה "גאוות המדינה". תיטיב לעשות נשיאת בית המשפט העליון, אם במקום לנהל מלחמת סמכויות ויוקרה, תפעל לשיפור המערכת שבראשה היא עומדת. מערכת שאנשיה עושים מזה שנים רבות בעיקר למען עצמם ומקורביהם, ושכחו מזמן את תפקידם האמיתי - לעשות צדק, בשרות הציבור.
