לפני כמה שנים התארחתי בביתו של איש שמאל בקציר, מדריך טיולים במקצועו. בשלב מסויים בשיחה הסביר לי האיש, בשיא הרצינות, שהוא נמנע מלהיכנס לכפרים הערביים בתקופה מסויימת כי מדובר ב"עונת החיזור" של הערבים. לא, אני לא ממציא את זה - איך אפשר להמציא כזו אמירה? הביקור ההוא עזר לי להבין שמאחורי הגישה הכאילו-נאורה של רבים משכני היהודים כלפי ים הערבים המקיף אותנו בוואדי ערה ניצבות, מה לעשות, נטיות נעלות פחות, כמו התנשאות קיצונית, הסתגרות גלותית - ופחד עצום מהול בהערצה כלפי הערבי "החייתי" כביכול.
הערבים אינם חיות. הם אולי פחות מתוסבכים ואנאליים מאיתנו, אבל הם בפירוש בני אדם: בני אדם עם הנהגה מתוחכמת מאוד, מבריקה ממש, שמשחקת איתנו שחמט ומנצחת. לשכנע את היריב שלך שאתה חיה רעה ומסוכנת, ושכדאי לו להיזהר ממך, זה פשוט חלק ממשחק השחמט העתיק של המלחמה.
עאדל קעדאן אומר שהוא בא לקציר בכדי למצוא "איכות חיים" עבור משפחתו. מכיוון שרוב היהודים משוכנעים שהחיים בכפר ערבי הם רק בדרגה אחת מעל החיים בגן חיות, הם מאמינים לו. אבל האם החיים בכפרים הערביים באמת כל כך רעים? האם ידעתם ש-94.1% ממשקי הבית הערביים מתגוררים בדירה בבעלותם, לעומת 70.4% בכלל האוכלוסיה? האם ידעתם ש-70% ממשקי הבית הערביים מתגוררים בבתים צמודי קרקע? האם יש לכם מושג כמה כסף מתגלגל בכפרים מצליחים כמו כפר קרע? אם אתם לא פוחדים, היכנסו עם המכונית לשכונת עין איברהים של אום אל-פחם, ותעשו שם סיבוב. כפר שמריהו הוא ג'סי כהן לעומת עין איברהים.
הנה מה שאני יודע, על סמך ה"מודיעין המקומי" של תושבי קציר-חריש. עאדל קעדאן רץ לבג"צ ב-1995 במסגרת מבצע שאורגן ע"י ההנהגה המוסלמית המקומית, בראשות השייח' ראאד סלאח, ואשר כונה "כיבוש קציר". קעדאן היה ראש חץ אחד. האחרים התפרסמו פחות, אבל נכנסו לפעולה באותו זמן, בשנת 1995.
ראש החץ השני היה ד"ר אורי דייוויס. דייוויס הוא איש מצפ"ן לשעבר הנהנה ממעמד של משקיף במועצה הלאומית הפלשתינית ומקבל - לפי מה שפורסם בתקשורת - משכורת חודשית מהפתח. דייוויס קנה מגרש בחלק המערבי של קציר, שהוקם על אדמות הסוכנות היהודית, ובסיום תהליך הבנייה הודיע ברבים כי הוא מעביר את הבעלות לידיו של הקבלן פתחי מחמיד מאום אל-פחם, שבנה את הבית. אולם בית המשפט בחדרה, בראשות השופט סברי מוחסין, פסק שהעברת הבעלות היא בגדר מירמה ופסל אותה. דיוויס ממשיך להתגורר ב"ביתו" (המרכאות הן בגלל שאני לא משוכנע שהבית באמת נקנה בכספו הפרטי).
ראש החץ השלישי היה פרויקט הגבעה המזרחית של קציר - אותו חלק מהיישוב שאינו בנוי על אדמות סוכנות ולפיכך פתוח בפני כל האוכלוסיה, כולל הערבים. בראש הפרויקט עמד עו"ד תאופיק ג'ברין מאום אל-פחם. ג'ברין קנה בית ברחוב הארז 56 ואף התגורר בו במשך שנה עם משפחתו. הוא שם שלט אבן גדול על הקיר החיצוני, עליו נחקקה בערבית ובאנגלית הכתובת "בית ג'ברין - ג'בל אל עאס" (ג'בל אל עאס הוא השם שהמציאו הערבים לגבעה הריקה עליה נבנתה קציר). יום אחד הוא הביא לקציר את גיל סדן מהערוץ הראשון, ועשה איתו סיבוב הסברה ביישוב. הרחק מעיני המצלמות ניגש ג'ברין אל אחד מוותיקי היישוב, בעל עסק לאלקטרוניקה ודווקא איש שמאל, ואמר לו את המשפט המופלא הבא: "אנחנו נגרש אותכם מפה בדרכים דמוקרטיות". ביום הזיכרון לחללי צה"ל, בזמן הטקס, בזמן הצפירה עצמה, הוא שיחק כדורסל במגרש של קציר עם כמה חברים מהכפר עין א-סהלה, עד שאחד התושבים היהודיים אזר אומץ וניגש לצעוק עליהם.
השכנים ברחוב הארז אומרים שג'ברין שלח את ילדיו לבית הספר של קציר, אך שלף אותם משם בבהלה כאשר התחילו לשיר לו בבית "מעוז צור" ו"דיינו". הם אומרים גם שאחרי שנה בקציר, הוא חזר עם משפחתו לאום אל-פחם, אל הווילה המפוארת שבנה בזמן ששהה אצל היהודים. אומרים גם שבאום אל-פחם הוצעו הטבות שונות, כולל ייצוג משפטי מוזל, לזוגות צעירים אשר יקבעו את ביתם בקציר. ואכן, הגבעה המזרחית התמלאה פתאום, בשנים 1995-2000, במשפחות ערביות מהאזור. בתקופת השיא התגוררו בה יותר מ-15 משפחות ערביות, בשכירות. חלקם היו נחמדים, חלקם פחות: לאחד מהשכנים החדשים שלנו היה עבר פלילי עשיר, והוא נעצר בעבר בגין פעילות הקשורה בבקבוקי תבערה. תארו לעצמכם מה חשו תושבי קציר כאשר התחילו הפיגועים האיומים בשנת 2000, ורכבים מאום אל-פחם נכנסו חופשי ליישוב בכל שעות היממה.
קעדאן אומר שהוא בא לגור איתנו בשכנות טובה. האח הרחום מבי"ח הלל יפה מרבה להצטלם לעיתונות העולמית ביחד עם אשתו והילדות שלו ולפזר אמירות של שלום. אבל מדי פעם "מתפלקות" לו אמירות אחרות.
בראיון שעשתה עמו כתבת האתר היוקרתי Salon.com בשנת 2000 הוא קרא לישראל "מדינת אפרטהייד נאצית". אחר כך, לדברי הכתבת (שדווקא אהדה אותו מאוד), הוא גלש לנאום שיטנה אנטישמי שבו כינה את העם היהודי "סרטן בגוף העולם".
תבחרו אתם למי להאמין - לגירסה הערבית, העובדת על תסביך העליונות/נחיתות שלכם, או לי. אני אומר לכם שכאשר ההנהגה הערבית מתלבשת על קציר, היא עושה את זה בכדי לחזק את האלמנט הלאומני בוואדי ערה. ואדי ערה הוא סמל, והוא הריכוז הכפרי הגדול ביותר של ערביי ישראל. ההנהגה הערבית יודעת שאם היא מצליחה להבעיר את הוואדי, יתר ערביי ישראל יצטרפו לתבערה. היא גם יודעת שאם, בנוסף למטר של טילים אירניים ובמקביל אליו, תצטרך ישראל להתמודד עם התקוממות ערבית רחבת היקף נוסח אוקטובר 2000, אפשר שהיא לא תעמוד במעמסה. אולי אז יירפא העולם סוף סוף מה"סרטן" עליו דיבר האח קעדאן.
