למקרא מאמרו של עו"ד, ד"ר חיים משגב,
מבדילים בין דם לדם [Nfc, 31.08.2007], קשה להשתחרר מן התחושה הכבדה שגם מאסונות יש המנסים לעשות הון פוליטי, במקום שאין הדעת סובלת זאת. מותר ודאי שלכל אדם תהיה דעה משלו, אך כאשר מדובר בעו"ד כה מכובד, מן המצופה הוא לדייק בדברים.
המשפט מכיר בעובדה שיש פנים שונות לעבירות. אי-לכך, גם העונשים המוטלים על העבריינים לא זהים. לא כל רוצח נענש בעונש המרבי הכתוב בחוק. שיקולים רבים, ודאי מוכרים לד"ר משגב, הם המבדילים בין העבריינים השונים. צא ולמד, שגם בהמתקת עונשים או חנינות, השיקולים נשקלים לגופו של העבריין, ולא לגופה של העבירה, לפחות לא בלבד.
רציחתו של דני כץ זעזעה את המדינה. המשפחה תישא את זיכרונו ואת הכאב הנוראי עד קץ הדורות. מעשים דומים התרחשו, ולצער כולם, עוד יתרחשו במדינת ישראל. ולא רק מעשי רצח מבחילים הם מנת חלקו של הציבור הישראלי, אלא מעשים פליליים חמורים ביותר, דוגמת אונס. אם נלך לפי ההגיון של ד"ר משגב, למען לא תהיה זילות של הקורבנות, יושט על כל אחד מן העבריינים עונש מקסימלי, ללא אפשרות לקצוב אותו. לא תהיה זו הצעה מופרכת אם יוצע שכל רוצח "יבלה" את כל חייו בכלא, ללא אפשרות לקצוב את העונש. מאסר עולם יהיה כשמו: לעולם. לרוצחים לא מגיע עונש קל יותר. אין כלל ביטחון שמר משגב יסכים לכך.
לא תהיה זו הגזמה אם ייאמר שבציבוריות הישראלית קיימת תחושה לא נוחה מן העונשים המושטים על העבריינים "הכבדים", היינו רוצחים, אנסים, פדופילים וכד'. הרחמנות הישראלית עובדת שעות נוספות, ואת התוצאות כולנו רואים. מדוע לא יתגייס מר משגב למשא ציבורי של ענישה כבדה ביותר, ולא עונשים מגוחכים, כפי שקיים היום?
ארה"ב, מדינה הנחשבת למתוקנת, מנהיגה, במדינות אחדות בלבד, עונש מוות. ישאל אדם סביר, מדוע ההפליה הזו? אם לרוצח לא האיר "המזל" ורצח במדינה שבה יש עונש מוות, הרי הוא יוצא להורג. אילו היה מבצע את הרצח במדינה שכנה, שם עונש מוות אינו קיים, הרי שהרוצח היה נשאר בחיים. זאת ועוד; בארה"ב קיים עונש מצטבר, היינו ביצע אדם כמה עבירות בו-זמנית, על אחת מהן יקבל עונש, יחברו את כולן, ו"יתכבד" לשבת בכלא שנים רבות. מן הראוי היה לשקול גם את ההצעה להנחיל גם בישראל את השיטה הזו, ואולי עקומת העבירות היתה יורדת.
דני כ"ץ ז"ל נרצח בידי בני בליעל, שפלים ומוגי לב. יהיו המניעים אשר יהיו למעשה הנורא, אין להשוותם למניעים של יגאל עמיר. כל בר דעת יתקשה לקבל שעו"ד משגב לא מבין את המשמעות של רצח ראש ממשלה, במקרה זה יצחק רבין. הרי המניע האחד והיחידי היה למנוע מראש ממשלה נבחר לבצע את מדיניותו, גם אם היא מנוגדת לתפיסתו של משגב. אך מדינה אינה יכולה להתקיים אם רוצחי המדינאים הנבחרים יזכו לרחמים. אף מדינה בעולם לא מקלה ראש במעשי רצח המתרחשים מדי יום. עם זאת, אין מדינה מתוקנת בעולם הדמוקרטי שלא מחמירה עם רוצחי מנהיגים. הסיבה לכך היא לא סמיקות דמו של ראש המדינה לעומת נרצחים אחרים, אלא העובדה שהקלות מסוג זה לרוצחי מנהיגים מסכנת את כל המדינה ואת כל האזרחים. יש בסוג זה של עונש מסר חשוב ביותר לאזרחים כולם, שמנהיגים נבחרים לא מחליפים באמצעות רצח, אלא בחירות.
המשפט הפלילי מתייחס למניעים, ובתי המשפט גוזרים את העונשים בהתאם לכך. מניעי רוצחי דני כ"ץ ז"ל, שפלים ככל שיהיו, לא דומים כלל למניעים של יגאל עמיר. אם מר משגב מוכן להירתם למסע ציבורי הקורא לא להמתיק את עונשם של כל הרוצחים והישארותם בכלא, עד סוף ימי חייהם, לבטח ימצא שותפים רבים מאוד.
