עוד ישיבה התקיימה בנושא נכי צה"ל, הוועדה לביקורת ענייני המדינה בראשות ח"כ זבולון אורלב, ישיבת מעקב, המשך
לישיבה באותו נושא (לפני כשנה) בראשותה של ח"כ מלי פולישוק בלוך (כיום יו"ר תנועת "
דרך אחרת"). עו"ד פולישוק לקחה את נושא נכי צה"ל במלא הרצינות הראויה, ובין השאר דחפה ללא לאות לקיום ישיבת המעקב.
נכי צה"ל רבים ישבו בבית והמתינו בקוצר רוח לסיכום הישיבה, נכי צה"ל בודדים השתתפו בישיבה, בזעם עצור המתינו לתורם להביע תרעומת על התנהלות אגף השיקום. אני מניח שחלק מהקוראים תוהים מדוע רק נכי צה"ל בודדים השתתפו בישיבה, התשובה היא פשוט מחרידה, נכי צה"ל רבים מפחדים מנחת זרועם של עובדי אגף השיקום ולכן שותקים שתיקה רועמת, ספונים בביתם. הניסיון מראה שמיד לאחר השתתפות בישיבה כזאת, במקרה או שלא במקרה, אגף השיקום הוציא דוח חקירה ומעקב נגד נכה צה"ל במטרה לפגוע בהטבות והזכויות של הנכה (התוכנית "עובדה" חשפה מספר מקרים כאלה).
ח"כ אורלב השתדל לברור מילים אך ניתן בקלות לראות ולשמוע את הכעס בדבריו, נכי צה"ל רבים סובלים מיחס לא הוגן (יש שיאמרו משפיל) מצד אלה שאמורים להיות קש ההצלה שלהם. על-פי פרוטוקולים של ועדות שונות בכנסת עושה רושם שהמצב הולך ומחמיר. לכאורה אגף השיקום לקח על עצמו תפקיד אחר, במקום לעזור לסייע ולשקם, מתקבל הרושם שעובדים באגף עסוקים במניעת זכויות הנכים, בייצור ביורוקרטיה בלתי הגיונית, ובמניעת טיפולים רפואיים שעשויים לעזור ולהקל על חיי הנכים ומשפחותיהם. מדיניות מעוותת גורמת לאגף השיקום לעשות חשבון מה הנכה "מרוויח" כתוצאה מנכותו, במקום לנקוט במדיניות אנושיות יותר, לבדוק מה הנכה מפסיד כתוצאה מנכותו ובהתאם לכך לעזור לו.
"כמעט אין קשר בין ההמלצות לבין המציאות הקיימת" אומר ח"כ אורלב. ואני תוהה, הייתכן שעובדי ציבור מזלזלים בהמלצות וועדת ביקורת ענייני המדינה? הייתכן שעובדי מדינה (שקיבלו הטבות שכר ואחרות "שאין להם אח ורע במשרדי ממשלה" בסך 103 מיליון ש"ח, כך על-פי מסמך של משרד האוצר משנת 2005) אינם מתייחסים לדוח מבקר המדינה? האנרכיה כבר השתלטה על המדינה?
"בישיבה הקודמת דיברת על 20 עובדי אגף שמפריעים לעבודת האגף. זה ציטוט שלך. אמרת, ואפילו בכעס, ש"הם מפריעים לנו לעבוד כי היחס שלהם מחפיר, לא טוב, ואני לא יכול להשתחרר מהם". האם הצלחת בשנה הזאת להשתחרר מהם?" שואלת עו"ד פולישוק את ראש אגף השיקום מר מורנו, תשובתו מעוררת שאלות נוקבות עוד יותר: "הציטוט שלי עלה לי כמעט בשביתה באגף אבל המצב נשאר כמו שהוא.", לא צריך להוסיף מילה נוספת...
איני חושב שמר מורנו אשם במצב, כמוני חושבים נכי צה"ל רבים, אבל המצב חייב להשתנות ומהר, אין זמן ללא הגבלה, נכי צה"ל אינם שתילים המשתבחים עם הזמן, נכי צה"ל הם בני אדם, הם מזדקנים.
"דעת הכנסת לא תהייה מוכנה לסבול את תמונת המצב המאוד מטרידה...", מדגיש ח"כ אורלב ובעצם אומר דברים דומים לדברי יו"ר הוועדה בכנסת ה-16 עו"ד מלי פולישוק, ויור"ים בוועדות קודמות. כן, תמונת המצב מאוד מטרידה, אז אולי הגיע הזמן לעשות מעשה? אולי זה הזמן לוועדת חקירה ממלכתית? ועדה שתשמע נכים מייצגים ותהיה לה גם הזכות (או החובה) להעניש את מי שראוי להיענש, ולשבח את הראוי לשבח.
נראה שהציבור הרחב והתקשורת אינם מבינים דיים את משמעות מעמד נכי צה"ל, טומנים את הראש באדמה, שיטת ה"סמוך" וה"יהיה בסדר" ממשיכה למרות הניסיונות העגומים. כמעט כל אזרח במדינת ישראל עלול לעמוד במצב כזה, בשירות סדיר, מילואים או כמתנדב, זה הבסיס לקיום מדינת ישראל. כיצד אפשר לשכנע צעיר/ה לקראת גיוס להתנדב לשירות קרבי (או להתגייס לצבא) לאחר שחווה בבית כיצד סובל בן/ת משפחה נכה צה"ל מזלזול של אגף השיקום, האם אפשר להאשים אותם מהשתמטות ביום פקודה? כיצד אפשר לדרוש מנכה צה"ל להקריב את ילדיו לשירות המדינה?
למען ההגינות אני חייב לציין, יש נכי צה"ל שאין להם טענות, אבל חייבים לבדוק ולתת מענה אנושי לאלה שמרגישים מקופחים, והם לא מעטים.