"אנחנו לא מתנגדים להכנסת מפעיל רביעי. אתם החלטתם שאנחנו מתנגדים" - כך אמר היום עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, בדיון סוער בוועדת הכלכלה בכנסת בנושא הגברת התחרות בשוק הסלולר.
חברות הסלולר פועלות לשכנע חברי כנסת להתנגד להפחתת דמי הקישוריות, אף כי ההחלטה אינה טעונה את אישורה של ועדת הכלכלה והמחליט בעניין הוא שר התקשורת. עקב כך הועלו דרישות על-ידי חברי כנסת בוועדת הכלכלה לקיים דיון כולל ברפורמות המתוכננות בענף הסלולר - הכנסת מפעילים וירטואליים, הוספת מפעיל חמישי והפחתת דמי הקישוריות.
"יש לנו התנגדות שהמדינה תסבסבד את המפעילים. אני לא רוצה שמהדינה תתערב במנגנון המחירים ביני ובין המפעיל", הוסיף שפירא.
דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר, דרש בדיון כי "כל פעולה בין חברה לחברה צריכה להיעשות ברצון. אני לא יכול להסכים שתיכנס לביתי ותיקח לי חדר. אני אשמח להשכיר לך את החדר מרצוני".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ
אופיר אקוניס, אמר בתגובה כי "מופעלים עלינו לחצים כבדים מכל התחומים, ממכם ומהשליחים שלכם. על כל חברי הכנסת מופעלים לחצים, על-ידי טייקונים וטייקונים בהתהוות. יש לחצים שלא לפתוח את שוק התקשורת כי רווח הנתחים יקטן. הדברים מוסמסמו 12 שנה, בתחום הבקנאות, הדלק ובתחום התקשורת. במשטר טוטליטרי חברת אורנג' לא הייתה קיימת".
שפירא הגיב ואמר כי "אם ייתנו למפעיל רביעי תדרים בחינם - זה סבסוד. מירס הייתה יכולה להשקיע בדיוק כמונו. יש כשל שוק בשוק התקשורת, ומנכ"ל המשרד יודע את זה. מחקר של NERA קבע כי אין כשל שוק".
"כל ניסיון שפל לפגוע ביושרי לא יסתום לי את הפה"
חברת הכנסת
יוליה שמאלוב ברקוביץ’, במסגרת ועדת הכלכלה של הכנסת, אמרה כי "אני עושה את עבודתי נאמנה. נבחרתי לכנסת למען הציבור במדינת ישראל. כל ניסיון שפל לפגוע ביושרי לא יסתום לי את הפה ואני אמשיך לשאול קשות. הדה-לגיטימציה לא תגרום לי להסתיר את עצמי או להחליט שאני לא נפגשת עם גורם זה או אחר. אמשיך להיפגש עם כל אזרח או חברה, ללא פחד, על-מנת לקדם את האמת וזכות הציבור לדעת".
"הדיון שביקשתי נוגע לכלל הרפורמות בשוק הסלולר ולא לנושא אחד שגורמים בתקשורת מנסים לקשר אותי אליו. האם הרפורמה הכללית בשוק הסלולר היא מאוזנת? האם יש איזון ראוי והגיוני בין הרצון להוריד מחירים לבין מה שקורה בכלל בשוק הסלולר: הפחתה דרסטית בדמי הקישוריות, הכנסת מפעיל רביעי, הכנסת מפעיל וירטואלי. אנחנו יודעים כולנו מה היה עם ועדת בכר והמהלך לביטול עמלות הבנקים".
שמאלוב ברקוביץ' הוסיפה כי ""אני באתי לשאול שאלות קשות בתקווה לקבל תשובות. אני רוצה לדעת האם יהיה צמצום של החשבון החודשי בעקבות הרפורמה או שמא הוא יגדל? האם תהיה הטבה בשירות או פגיעה? האם תהיה פגיעה בהעסקה של מאות ואלפי העובדים בתעשיית הסלולר? האם המפעיל הנוסף שרוצים להכניס אלפי אנטנות נוספות, שיקבלו אישור ללא קבלת אישור של ועדת תכנון ובנייה. אני רוצה לדעת - יש לי ילד בן 9 שמסתובב, האם לא הולכים להקרין את המדינה בעוד אלפי אנטנות?".
שמאלוב ברקוביץ' פנתה למנכ"ל משרד התקשורת בנוגע להשפעה של הרפורמות על השכבות החלשות. "האם הרפורמה תוביל לפיטורי עובדים? לפגיעה בהשקעות? לפגיעה בפיתוח הטכנולוגיה? על לנו לשכוח שהמקורות שלנו במדינת ישראל זה המוח היהודי - האם תהיה פגיעה בפיתוח? היום הרבה מאד חברות סטארט אפ מתחילות את הפיתוח בקרב חברות הסלולר הישראליות כפיילוטים. מדוע בכלל משרד התקשורת היה צריך לקחת חברה כלכלית חיצונית, כאשר יש לנו כל כך הרבה מוחות חזקים בישראל? למה לפנות לגוף חיצוני? לסיכום: כל אחד במדינת ישראל קשור למכשיר הקטן הזה יותר מהילד הקטן שלו ואני רוצה לדעת איך הרפורמה תשפיע על כל אחד במדינת ישראל".
עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת, הגיב לדבריה של חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ': "חלק מהטיעונים שעולים פה סותרים אחד את השני. אבנר דיבר על הלאמה, אבל לרגע נזכרתי שיש לי מכתבים מהם, מאד תקיפים - דרישה לעשות שימוש בתמסורת של בזק. אנחנו נמצאים במסגרת שורה של צעדים לקידום התחרות בענף הסלולר.
"רווחיות חברות הסלולר היא ללא תקדים בהשוואה עולמית. החשב הכללי לשעבר שנמצא כאן (
ירון זליכה) יאשר את דבריי. יש רווחיות מאד גבוה לחברות בישראל בהשוואה למקבילות בעולם. השוק הזה לא מגלה סימני תחרות גבוהים, בעיקר במגזר הפרטי, שמשלם יותר מגופים עסקיים וממשלתיים. ההפרשים הם מאוד משמעותיים - וזה משקף מצב של שיווי משקל של 3 ספקיות הסלולר הגדולות, ולכן יש פער תמחירים מאד גבוה.
"יש כמובן צרור עצום של טענות צרכניות שהצטברו במשך השנים - וזה בגלל שהלקוחות אינם במרכז. לחברות הסלולר הישראליות יש הרבה מה להתגאות ולא צריך להשחיר את התמונה, אבל אי-אפשר להעלים את התמונה שאנחנו רואים - חוסר בתחרות. אם התחרות הייתה גבוהה החברות לא היו כובלים את הלקוחות בקנסות יציאה גבוהים, SIM LOCK ועוד חסמי מעבר כדי לא לאפשר את מעבר הלקוחות".