לא חלפו שעות ספורות מהתקפת הטילים על בסיס זיקים, וחיל האוויר הפציץ ברצועת עזה. התקפה הטילים הביאה לעלייה משמעותית ברף התגובות המילוליות בישראל. התקשורת מראיינת בזה אחר זה אישים המציעים הצעות יצירתיות יותר או פחות, מיליטנטיות יותר או פחות, איך להגיב על ההתקפה הקשה. כל הפרשנים מסבירים שהפעם לא נעבור לסדר היום, הפעם נעלה את תג המחיר, הפעם נגבה מחיר כבד הפעם... הפעם... הפעם...
אף מדינה אינה יכולה לעבור לסדר היום על פגיעה בריבונותה. ירי טילים על בסיס צבאי בתוך מדינת ישראל הוא פגיעה בריבונות המדינה, המחייבת תגובה. אולם, הפגיעה בריבונות ישראל הינה עניין יומיומי לאורך שנים. הפגיעה הזאת, אף שלגמרי במקרה דווקא בה מיספר הפצועים היה רב, הרבה פחות חמורה מהפגיעה הנעשית פעמים רבות מדי יום.
בסיס צבאי הוא יעד לגיטימי במלחמה. העובדה שמדובר בבסיס טירונים ולא ביחידה לוחמת אינה רלוונטית. כל יעד השייך לצבא האוייב, הוא יעד לגיטימי. פגיעה מכוונת באזרחים, לעומת זאת, היא פשע מלחמה. מזה שבע שנים, מבצעים הפלשתינים פשע מלחמה מתמשך - טרור וירי טילים לעבר שדרות, אשקלון ויישובי הנגב המערבי. מידי יום ביומו, נעשה ניסיון לטבח בילדים ואזרחים. על כך באמת אסור להבליג.
תפקידו של הצבא להגן על אזרחי המדינה. אזרח הופך ביום אחד לחייל, ומרגע זה תפקידו להגן על המדינה ועל ביטחון אזרחיה, תוך נכונות להקריב את חייו, כפי שהוא מצהיר בשבועת האמונים שלו. יום לאחר שחרורו, הוא חוזר להיות אזרח, ותפקיד החיילים להגן עליו. כאשר הוא יוצא למילואים, הוא מופקע לחודש מחייו האזרחיים, ושב להיות חייל, המגן על אזרחים. זה מבלבל, זה לא נשמע הגיוני - הרי מדובר באותו אדם, שחייו אותם חיים, דמו אינו סמוק פחות בהיותו חייל. אולם רק כך ניתן לקיים מדינה.
משום מה, היוצרות התהפכו אצלנו. ישראל מבליגה לנוכח פשעי מלחמה מתמשכים, ומגיבה בחומרה מול פגיעה לגיטימית בצה"ל. לפני ההינתקות, הצהירו קברניטי המדינה שכעת, כשאין עוד טענת כיבוש, כשאין לפלשתינים כל עילה לפגוע בנו, תהיה לגיטימציה בציבור הישראלי ובעולם לתגובה קשה ביותר על כל פגיעה בנו מעזה. מיד אחרי ההינתקות נמשך מטווח הקסאמים על האוכלוסיה האזרחית בנגב המערבי. במשך שנה ישראל הבליגה, או לכל היותר פיזרה פגזים תועים בשטחים פתוחים. רק כאשר חייל ישראלי נפל בשבי בפעולת גרילה לגיטימית נגד מוצב של צה"ל, הגיבה ישראל בעוצמה.
בחודשים האחרונים, מגיבה ישראל על התוקפנות הפלשתינית ועל פשעי המלחמה החוזרים ונשנים באופן מינורי, במגננה בלבד - ירי לעבר המשגרים. האם דווקא הפגיעה ביעד לגיטימי - בסיס צבאי, תזכיר לנו שהמיגון הטוב ביותר הוא התקפה?
