בתוכנית האסטרטגית שהגישה החברה הכלכלית לחיפה למועצת העיר, הוצגו נתונים שלפיהם בחיפה קיימים כיום 1,370 חדרי מלון בלבד. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2009, נרשמות בעיר 500 אלף לינות בשנה, 55% מתוכן על-ידי תושבי חוץ. בבדיקת השוק מתברר שקיים היצע של כ-100 צימרים המתופעלים באופן פרטי על-ידי בעלי דירות, ושיש ביקוש גדול לתיירות אירוח עממי בחיפה. המיזם יספק מענה לביקושים ואמור לעורר ולפתח את ענף הצימרים העירוניים ובעקבות כך ליצור מוקדי תעסוקה חדשים בעיר.
"לפני 17 שנה, כשהייתי יו"ר החברה לפיתוח תיירות בחיפה, ראיתי בעיני רוחי פרויקט שיגדיל את מספר חדרי האירוח לתיירים בעיר", משחזר ראש עיריית חיפה,
יונה יהב. "חיפה ראויה להיות אחת הערים התיירותיות המובילות בישראל, בין היתר בשל העובדה שהיא מדהימה ביופיה. מאחר שייזום תכנון של בתי מלון חדשים בעיר והקמתם הוא דבר שלוקח הרבה מאוד שנים, הבנתי שצריך לפתור את בעיית חדרי האירוח באופן שונה ומיידי. הפרויקט גם יספק לאוכלוסיות מגוונות בחיפה, כמו פנסיונרים שגרים בדירות גדולות לאחר שהילדים עזבו את הבית, אופציה להתחיל קריירה חדשה".
בתוכנית העסקית הוצג חזון החברה שמטרתו הגדלת מספר התיירים הלנים בחיפה והפיכת העיר למרכז אזורי מוביל לתיירות, כיאה למטרופולין עסקי ותיירותי. יהב סבור כי הפרויקט יביא לעיר הרבה משפחות צעירות עם ילדים, שנהגו עד היום לטייל בחיפה אך לא ללון בה. "משפחה תוכל לישון בסכום סביר בחיפה וממנה תוכל לצאת לטיולים בכל הסביבה, כמו אזור עכו, נצרת, טבריה והגליל".
קהל היעד שלו מיועד הפרויקט, על-פי נתונים שנאספו על-ידי משרד התיירות, בתי חולים בחיפה, מינהלת הבהאים והאוניברסיטה בחיפה, הם בראש ובראשונה הבהאים, המובילים את התיירות בחיפה עם 130 אלף לינות בשנה. אחריהם נמנית התיירות האקדמית, הפונה אל חברי סגל אקדמאים ומוזמנים לכנסים אקדמיים במוסדות השונים בעיר, שבמסגרתה נרשמות 50 אלף לינות בשנה. במסגרת תיירות המרפא, המספקת מענה למשפחות חולים המתאשפזים ומשתקמים במוסדות רפואיים בעיר, נרשמות 40 אלף לינות בשנה, ובאופן אירוני דווקא תיירות הנופש והספורט, שאליה מכוון יהב, נמצאת בתחתית הרשימה ורושמת 20 אלף לינות בשנה בלבד. "גם את החתכים האלה אנחנו נגדיל", מבטיח יונה.
העובדה ששוק השכירות הרגיל בחיפה זול יחסית, היא ככל הנראה הסיבה העיקרית שתמשוך בעלי דירות בעיר להצטרף אל הפרויקט. העירייה מציגה את שוק ההשכרה לטווח קצר כהזדמנות כלכלית עדיפה לתושבי העיר.
לדברי יהב, בעלי דירות שיסבו את דירתם לצימרים, יזכו להכנסה גבוהה משמעותית מאשר השכרת הדירות בשיטה המסורתית לטווח ארוך: "מצאנו שהשכרת דירה לשישה לילות עבור לינת תיירים באזור הכרמל רווחית יותר משכר דירה לחודש שלם בגין אותה דירה".
במסגרת התוכנית העסקית, קבעה כרמלינה תעריפים קבועים ללינה בכל אזור בעיר. מלבד אגרה שנתית בסך 500 שקל, שיעבירו בעלי הצימרים לחברה, ישלם בעל צימר לחברה עמלה בסך 70 שקל בגין כל עסקה.
גם לאחר תשלום העמלות, ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט מדברת בעד עצמה. על-פי התוכנית, בעל דירת 2.5 חדרים באזור העיר התחתית, המושכרת בדרך כלל ב-1,500 שקל לחודש, יוכל לגבות 325 שקל ללילה לאחר שיסב את דירתו לצימר עירוני. בהנחה שהתפוסה תעמוד על 12 לילות בחודש בלבד, יספקו הלינות הכנסה של 3,900 שקל לחודש, ובניכוי הוצאות של 800 שקל לחודש, עדיין ייהנה בעל הדירה מהכנסה חודשית של 3,100 שקל. סך ההכנסות לשנה יעמדו, במקרה זה, על 37,200 שקל, לעומת 18,000 שקל לשנה שלמה בגין שכירות לטווח ארוך.
על דירה דומה באזור הכרמל, המושכרת לשנה ב-3,000 שקל, יוכל בעל הדירה לגבות 525 שקל ללילה. בהנחה שגם התפוסה בדירה זו במסגרת צימר עירוני תעמוד על 12 לילות בחודש בלבד, ההכנסה החודשית כבר תגיע ל-6,300 שקל לחודש, ובניכוי הוצאות חודשיות - 5,300 שקל לחודש.
