כמה תמימות וטוהר יש בחגי ישראל! כל אחד מאיתנו חווה את השמחה, הילדותית כמעט, המתעוררת ממחזה של סוכה מוצלת וקרני השמש הבוקעים מסתננים מבעד סכך הענפים.
אולם נגד הטפח המגולה לנו בקיום המצווה, מכוסים טפחיים של משמעות רוחנית, עליה מרמזות הלכות בניית הסוכה. במאמר זה ברצוני לעסוק במעט מן הפוטנציאל העצום, הגלום בשבעת ימי חג הסוכות, לאלו מאיתנו, המבקשים להגיע להשגת הבורא ית'.
בצורה מרתקת מרכיבה חוכמת הקבלה את כל המנהגים שידענו עוד מגרסא דינקותא, לפסיפס מרהיב של הדרכה רוחנית מדויקת, ומביאה את האדם למטרת בריאתו - השגת הבורא ית'.
אמונה למעלה מהדעת
תחילה, בכדי להבין את סממני "הסוכה הרוחנית", נבאר את דרכו של האדם בעבודה ה' בכללותה.
הודיעונו המקובלים כי יש ב' "קוים" בעבודה, ועל האדם לבנות את הקו האמצעי, הנכלל משניהם.
קו שמאל מסמל את הרצון של הנברא לקבל לתועלת עצמו. תכונה זו מכונה בפי המקובלים גם בשם "דעת" האדם.
קו ימין לעומת זאת מסמל את תכונת הבורא - תכונת ההשפעה. תכונת ההשפעה של הבורא מכונה גם בשם "אמונה". הבורא שרוצה להשפיע טוב ועונג אין סופיים לנבראים, בראם עם הרצון לקבל את אותו שפע ממנו.
כידוע, מטרת הבריאה היא להגיע לדביקות בבורא ית', להשיגו בבחינת "הטוב והמטיב". במאמרו "יתרון הארץ בכל הוא" כותב הרב ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל, בנו וממשיך דרכו של בעל הסולם זצ"ל, כך:
"בכדי לזכות לדביקות ה', צריכים התאמצות ויגיעה רבה, עד שזוכים להשיג ולהרגיש, את הטוב והעונג שרצה הבורא ית' להיטיב עם הנבראים. ומטרם זה, מוטל על האדם להצדיק את ההשגחה, ולהאמין בלמעלה מהדעת, שה' מתנהג עם הנבראים, בבחינת "טוב ומטיב". ויש סגולה בהאמונה, שעל ידה בא האדם לידי שנאת הפירוד מקונו ית'".
הדרך "באמונה למעלה מן הדעת" משקפת את התיקון שמחויב האדם לעשות על הרצון לקבל לעצמו, בכדי להפכו לרצון להשפיע נחת רוח ליוצרו. זאת משום שמידת הפירוד והדבקות ברוחניות נמדדת לפי "השתוות הצורה", דהיינו עד כמה נוהג האדם לפי תכונות ה' ית'. ומטרם שתיקן האדם את תכונת הקבלה שלו לתכונת ההשפעה, בדומה לבורא, אינו יכול לממש את מטרת בריאתו ולקבל את מלוא הטוב והעונג המיועד לו.
סממני הסוכה
בהקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה כותב הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, כי "מפורש, שכל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם בהאדם".
כל המנהגים והמצוות אשר נוהגים בגשמיות מורים על שורשן הרוחני, הכלול בנפשו של האדם. הסוכה אותה אנו בונים מסמלת את "הכלי" הרוחני של האדם, בו ראוי להתגלות אור הבורא.
מבואר בספר "עץ חיים" של האר"י ז"ל, כי הבורא מסתיר את עצמו מן הנברא באמצעות חמישה עולמות (העלמות), המהווים חמישה מסכים המפרידים בינו ית' לבין הנברא. ואלה שמותיהם: עולם אדם קדמון, עולם אצילות, עולם בריאה, עולם יצירה ועולם העשייה. האחרון אף כולל את עולמנו הגשמי. העלמות אלה נעשו בכדי לתת לאדם את המקום לעבודה רוחנית עצמאית, ללא תלות ישירה בבורא.
בדרך ה"אמונה מעלה מן הדעת", מתגבר האדם על ההעלמות ובונה את "המסך" שלו. מסך המבטל את ההעלמות והמאפשר לו לקבל את אור הבורא ית'. במידה שהאדם מסוגל להשפיע על-ידי קבלת אור הבורא נחת רוח ליוצרו, הוא זוכה למילוי הכלי הרוחני, כלי שאותו מסמלת כאמור הסוכה.
סכך הסוכה מסמל את המסך אשר בונה האדם. דווקא מסיבה זו הרבו חז"ל בהלכות הסכך, להדגיש את חשיבות המסך אותו בונה האדם ברוחניות.
צילתה מרובה מחמתה
באיגרת ששלח לתלמידיו ערב חג סוכות, כותב הרב ברוך אשלג כך:
"ידוע שמצד הדין צריך שיהיה צלתה של הסוכה מרובה מחמתה. כמו כן ידוע, שהחמה מרמזת לבחינת ידיעה, ולבנה מרומזת לבחינת אמונה. והוא שהזכירו חז"ל, "ישראל מונין ללבנה, ואומות העולם מונין לחמה". כלומר ערך האמונה, ההשפעה, במסורת ישראל גדול מזה של הדעת, הקבלה לעצמו.
בכל פעם שרואים כי "בחינת חמה" מרובה מצילתה, כלומר שדעתו של האדם נמצאת למעלה מן האמונה, כלומר שהאדם מחשיב את הקבלה לעצמו יותר מן ההשפעה לבורא, אזי צריכים לכסות יותר, בכדי שצלתה תהיה מרובה מחמתה, דהיינו ללכת באמונה מעלה מן הדעת".
יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, שנזכה בחג זה לממש את העבודה הרוחנית, להשפיע נחת רוח ליוצרנו על-ידי קבלת אורו ית'.