חברת טאו תשואות (5.94% , 21.4), שבשליטת אילן בן דב, דיווחה כי אתמול נכנסו לתוקף התנאים המתלים של שורה של עסקות שביצעה במהלך החודשים האחרונים עם חברות מקבוצת
אליעזר פישמן.
סדרת המהלכים, שבהן היו מעורבות טאו, דרבן, מבני תעשייה וכלכלית ירושלים, הניבה לטאו תמורה במזומן של 94 מיליון שקל. המהלכים יצאו לפועל רק לאחר שטאו, המנוהלת בידי יוסי ארד, קיבלה אישור מהחטיבה העסקית של בנק לאומי (-0.62% , 1603.0), בראשות
רקפת רוסק-עמינח, וסיכמה על עדכון הסדר המימון שלה עם בנק לאומי. בעקבות ההסדר הגיע הזמן לבחון את מערכת היחסים בין אילן בן דב לבנק לאומי, שבמסגרתה חובש בן דב שני כובעים: הכובע של בעל השליטה בטאו - שבמסגרתו השלים בתוך פחות משנתיים את פירעון האשראי הכולל ללאומי בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל וכן 540 מיליון שקל לבעלי האג"ח - והכובע של האיש שהשתלט על פרטנר - שבמסגרתו זכה בנק לאומי לתשואה של 23% בתוך שנה על השקעתו בבן דב.
במסגרת עדכון הסדר המימון הנוכחי תבצע טאו פירעון מוקדם של הלוואות ללאומי בהיקף של כ-47 מיליון שקל וכן תייעד חלק מן התמורה (כ-41 מיליון שקל) לתשלומי הקרן והריבית למחזיקי אג"ח א' של טאו, המגובות בערבות בנק לאומי (בהיקף של כ-100 מיליון שקל), ב-1 באוקטובר 2010.
נכון לסוף יוני 2010 נאמד הגירעון הכלכלי בהון העצמי של טאו ב-150 מיליון שקל (נתון המתחשב בכך שבן דב מחזיק בכ-100 מיליון שקל באג"ח של טאו ובכך שנתן לבנקים ערבויות לטובתה בסך של כ-80 מיליון שקל).
לאחר העסקות עם פישמן ולאומי, נאמד החוב של טאו למחזיקי האג"ח ב-430 מיליון שקל. לחברה יש כיום מזומנים ושווי מזומנים של כ-40 מיליון שקל. תשלום האג"ח הגדול הבא, בסך כ-270 מיליון שקל, אמור להתבצע רק ב-2013. עד אז מקווים בטאו כי החברה תוכל לחזור להציג הון עצמי חיובי, לבצע השקעות שיניבו רווחים ולמחזר חובות. זאת, תוך שהיא משאירה בידיה את האחזקות הנזילות הנוכחיות של החברה, שמלבד מבני תעשייה, כוללות את סאני (4.8%) ואת מטעי הדר (20%).
לשם הבטחת הביטחונות של טאו כלפי לאומי סוכם עוד כי טאו תשעבד לטובת הבנק כ-75.5 מיליון שקל ערך נקוב של אג"ח ג', שהתקבל בעקבות העסקות, וכן שלאומי יאריך לה פירעון אשראי של כ-35 מיליון שקל עד סוף ספטמבר 2012. כביטחונות ניתנו לבנק השקעות סחירות של טאו, ששוויין גבוה באופן משמעותי בהשוואה להיקף האשראי. במהלך זה טאו משלימה למעשה, בתוך פחות משנתיים, את פירעון האשראי הכולל ללאומי בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל.
לקראת סוף 2008, לאחר קריסת ליהמן ברדרס והצטמקות ניכרת בשווי ההשקעות של טאו, דרשה החטיבה העסקית של לאומי מן החברה להגיע להסדר חוב כולל עם הבנק וכן לפרוע חלק מהתשלומים עם בעלי האג"ח.
בעקבות כך נאלצה טאו בסוף 2008-תחילת 2009 לממש שורה של נכסים: מכירת אחזקותיה בסקיילקס תמורת 275 מיליון שקל לסקיילקס; מכירת קניון מול הים באילת ומגרש ברחוב יהודה לוי בתל אביב לחברות פרטיות של הבעלים בן דב, תמורת כ-70 מיליון שקל; מכירה של אחזקות בדיסקונט השקעות בשוק תמורת כ-170 מיליון שקל. סך כל המימושים הסתכמו בתמורה כוללת של יותר מ-500 מיליון שקל.
באמצעות המימושים צימצמה טאו בצורה ניכרת את האשראי ללאומי. עם זאת, בשל עליית ערך המניות והדיווידנדים שחולקו, שוויין של אחזקות אלה כמעט הכפילו את עצמו, כך שאלמלא האולטימטום של לאומי, כיום היו לטאו נכסים בשווי של כמיליארד שקל.
בלאומי, מתברר, ידעו לא רק לשמור היטב על ערך האשראי שניתן לטאו, אלא עשו עסקים טובים יותר עם בן דב. עסקים אל כללו את עסקת הענק הממונפת שהשלים לפני כשנה שבמסגרתה רכש מידי התאגיד ההונג-קונגי האצ'יסון את השליטה בחברת התקשורת פרטנר תמורת כ-5.3 מיליארד שקל.
לאומי, המנוהל בידי
גליה מאור, השתתף בעסקה זו הן באמצעות החטיבה העסקית, שהעניקה לבן דב מימון של כ-500 מיליון שקל, והן באמצעות זרוע ההשקעות הריאליות לאומי פרטנרס, המנוהלת בידי אבי זלדמן וירון בלוך. לאומי פרטנרס שימש כבנקאי השקעות בעסקה ורכש 4.99% מפרטנר תמורת כ-515 מיליון שקל.
שנה לאחר העסקה, שווי האחזקה של לאומי במניות פרטנר הוא כ-503 מיליון שקל, ובתוספת חלקה בדיווידנדים שחילקה פרטנר מאז העסקה - כ-131 מיליון שקל - השווי הכולל של האחזקה הוא כ-633 מיליון שקל. כלומר רווח על הנייר של כ-120 מיליון שקל, המשקף תשואה של כ-23% להשקעה של שנה. בנוסף לכך, בן דב פרע ללאומי את מלוא האשראי שנטל. עם זאת סביר להניח כי בעקבות הרפורמה בדמי הקישוריות, שתפגע ברווחיות של חברות הסלולר ובהן פרטנר, לא בטוח כי לאומי יצליח להציג לאורך זמן תשואה כה גבוהה על ההשקעה. בלאומי מודעים לכך וטוענים כי גם תשואה שנתית של כ-10% תיחשב להשקעה מוצלחת.
