סעיף 1 לחוק מס עזבון (ביטול), התשמ"א- 1981 קבע כי חוק מס עיזבון, התש"ט-1949 (להלן: "חוק מס עזבון") בטל ובכך בטל מיסוי העיזבון בישראל.
יחד עם זאת, אף שכבר לא קיים מיסוי על עיזבון בישראל, עדיין עשויים יורשים ע"פ סעיף 2 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, אם הם יורשים על-פי דין או זוכים על-פי צוואה, להיות מחויבים במס הכנסה בישראל עם קבלת ירושה וזאת נוכח חובות מס של המוריש.
משמעות האמור לעיל היא שאם נפטר אדם ונשארו אחריו יתרות חוב משומות שנערכו לו לפני יום הפטירה או משנת הפטירה, יחול חוב המס המגיע ממנו על העיזבון או על היורשים בהתאם לחלקם בעיזבון באם חולק העיזבון.
בנוסף, באם נפטר אדם וטרם נערכו לו כל השומות עד לשנת הפטירה, רשאי פקיד- השומה לערוך שומות לנפטר על-שם הנציג האישי החוקי ("הנציג האישי החוקי" - לרבות יורש, מנהל העיזבון, המוציא לפועל של צוואת הנפטר וכל אדם הרשאי, על-פי דין או על-פי החלטה של בית משפט, לטפל בנכסי העיזבון), שהינו בין השאר היורש, רק לשנת הפטירה ולשלוש השנים שקדמו לה והנציג החוקי יהיה מחויב בתשלומה [סעיף 120 (א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן : "הפקודה")].
בנוסף, סעיף 120 (א) לפקודה קובע כי אם נפטר אדם בשנת המס יהיה נציגו האישי החוקי, שהינו בין השאר יורשו, אחראי לעשייתם של כל אותם מעשים ודברים שאותו אדם היה אחראי לעשייתם על-פי הפקודה, אילו היה בחיים (הגשת דוחות וכדומה).
סעיף 120 (ב) לפקודה משלים את התמונה בקובעו כי מיום פטירתו של אדם יראו את הכנסתו החייבת של העיזבון כהכנסתם של היורשים לפי חלקיהם בהכנסות העיזבון.
מהאמור לעיל עולה כי עיזבון המנוח לא יחויב במס בהורשתו למנוחה וכי עיזבון המנוחה לא יחויב במס בהורשתו.
