פראנס-2 ואנדרליין מסתבכים

אתמול, בבית המשפט בבירה הצרפתית, הציגה תחנת הטלוויזיה "פראנס-2” סרט צילומים מצומת נצרים באורך 18 דקות, תשע דקות פחות ממה שצילם טלאל אבו-ראחמה, על-פי דבריו. תכף לאחר הדיווח מצומת נצרים אודות מותו כביכול של מוחמד א-דורה, מסר הצלם טלאל אב-ראחמה תצהיר בפני עורך הדין של הוועד הפלשתיני לזכויות האדם (PCHR) ובו גרסתו, שבה טען כי חיילי צה"ל צלפו ללא הפסק במשך 45 דקות לעבר האב והילד מאחורי החבית ותוך כדי כך הוא הצליח לצלם 27 דקות של האירוע. הכתב שארל אנדרליין טען שהצילומים כוללים תמונות גסיסת הילד הקשות לצפייה והוא חתך אותן מתוך הסרט כדי לחסוך סבל מהצופים. כשוועדה של צה"ל ברשות נחום שחף פתחה בחקירה, היא קיבלה לידיה את הסרט שנמסר לצה"ל על-ידי שארל אנדלריין, כביכול הסרט המלא של האירוע, באורך שלוש וחצי דקות. הסרט לא כלל כל תמונה של מות הילד ולא תמונות של נהג האמבולנס, שעל-פי הדיווחים נהרג בניסיון החילוץ. יותר מכך: הסרט מראה בברור שהילד שוכב בשתי תנוחות שונות, לאחר שאמור היה להיות כבר הרוג, אחר-כך הוא מסתובב בעודו בשכיבה ומרים יד. מאז פראנס-2 שומרת על הסרט המלא כאילו היה סודות האטום. רק ארבע שנים לאחר האירוע בצומת נצרים, הורשו שלושה עיתונאים ידועים בצרפת לצפות בסרט במשרדים של פראס-2. לאחר מאמצים ארוכים שנעשו על-ידי ראש סוכנות הידיעות Metula Press סטפאן ז'ופה, הגיעו העורך הראשי לשעבר של l'Monde לוק רוזנצוויג, העורך הראשי של l'Express דניס ז'אמבר והכתב לשעבר של "פראנס-2” דניאל לקונט ב-22 באוקטובר 2004 למשרדים של התחנה לצפות בסרט. שם התבשרו על-ידי נשיא החברה דידייה אפלבאום, שהצלם טלאל אבו-ראחמה חזר בו מעדותו. הסרט באורך 27 דקות שהם ראו לא כלל שום תמונה מאלה ששארל אנדרליין טען שהן קיימות. הפרטים תוארו על-ידי סטפאן ז'ופה במאמר "The Mystical Martir" שהתפרסם ב-26 בנובמבר 2004 ב-”Wall Street Journal”. מה היה בסרט שהוצג? במשך 10 דקות ראו ידווי אבנים ובקבוקי מולוטוב לעבר העמדה הישראלית, 4 דקות אבו-ראחמה ראיין שני אנשים שעמדו על-רקע העמדה הישראלית ללא חשש שמישהו יירה בהם, 3 דקות נוספות נוספות מוקדשות להצגה של פציעה כביכול ברגל של שוטר פלשתיני (נחום שחף ניתח את הצילומים והוכיח שגם זה היה מבוים) ורק לאחר מכן הגיעו התמונות של א-דורה, אותן שלוש וחצי דקות שכבר נמסרו על-ידי אנדרליין בתחילת הפרשה. לשארל אנדרליין יש נטייה לסבך את עצמו בשקר חדש כמעט כל פעם שהוא פותח את הפה. אומנם הוא סרב לשתף פעולה עם ועדת החקירה, אך לאחרונה הביע שמחה על כך שהצילומים ייחשפו, כאילו היה זקוק לצו בית המשפט כדי לחשוף אותם. הוא תומך ברעיון לפתוח את קבר א-דורה ומוכן לעבור בדיקת פוליגרף. יפה, אך מי יפתח את הקבר בעזה? חבל, כי בדיקת הד.נ.א. של השרידים היתה עשויה לעזור בגילוי מי באמת הנער שקבור תחת שמו של מוחמד א-דורה. בדיקת הפוליגרף איננה קבילה כראייה, אך מה הפריע לשארל אנדרלין לעבור אותה בסמוך לאירוע? מישהו אמר לו לא לעשות את זה? לפי דבריו, הוא הסתמך על טלאל אבו-ראחמה כשטען שהילד נפגע מהקליעים שהגיעו מהעמדה הישראלית, אך אבו-ראחמה השתתף בביומים נוספים וחזר בו מעדותו אודות האירוע עם א-דורה, לאחר שנחום שחף אילץ אותו להתמודד עם הממצאים. אחד הפרטים המעניינים בצילומי מוחמד א-דורה הוא הצעקות בערבית "הילד מת מהקליעים" כשהילד עדיין יושב. הראשון ששם לב לכך היה האלוף יום-טוב סמייה, שהוא דובר ערבית. אנדרליין טען בעדותו במשפט קרסנטי, שהצועקים התכוונו שהילד עלול למות ואם היה מת, היו ישר צועקים "שאהיד". נכון שלא חסרים האנשים, שלא מעניין אותם מה זה ניתוח תמונה וממצאי חקירה, מאמינים לכל שטות שהם שומעים בתקשרות, במיוחד כשהיא מכתימה יהודים בכל פשע אפשרי, אבל מה גורם לאנדרליין ומעסיקיו להתנהג כאילו הם מסוגלים לרמות לנצח את כל העולם?