מלחמת לבנון השנייה. העורף מופגז במאות רקטות. עשרות חיילים ואזרחים הרוגים. אלפי פצועים. קשיים חמורים בהעברת אספקה לכוחות הפרוסים בשטח. נזק כבד למבנים. ישיבה ממושכת במקלטים מוזנחים. מקומות עבודה מושבתים. תעשיית תיירות בקריסה. שבר כלכלי עמוק.
בינתיים, בצדו השני של הגלובוס, מגייסת קבוצה של ארגונים הומניטאריים בינלאומיים תרומות בסך 20 מיליון דולר. הם רוכשים עודפים של רשת הקמעונאות ומעמיסים ריהוט, ביגוד, טיטולים, כלי בית ועוד. ושולחים לישראל 160 מכולות על ספינת ענק אחת, משלמים כ-250 אלף דולר עבור דלק ושולחים אותה לנמל אשקלון, לחלוקת סיוע לאזרחי ישראל שנפגעו, בצורה זו או אחרת, במהלך המלחמה.
אך אבוי. הספינה הגיעה ארצה ימים ספורים לאחר הכרזת הפסקת האש. גיוס תרומות בסדר גודל הנ"ל, במשך 34 ימי המלחמה, היה, כנראה, איטי מדי עבור רשות המיסים בישראל. עם הגיע המשלוח לנמל, הוטל עליו מע"מ בשיעור 15.5%, כלומר כ-360 אלף דולר. מפנייה לוועדת חריגים של מנהל רשות המיסים, נתברר כי משלוחי סיוע המגיעים בתקופת המלחמה אכן היו פטורים מתשלום מס. אך הספינה שלנו, כאמור, הגיעה באיחור של כחמישה ימים.
על-כן, נתבקשתי בשם הארגונים הנ"ל, לפנות למשרד האוצר ולבקש לפטור את המשלוח ממס. הן בשל מטרת שליחתו והן בשל היותו שלל עודפים, מחוסרי מחיר שוק. לאחר מסע שכנועים מייגע, נענה משרד האוצר חלקית לתביעתי וחייב את הארגונים במע"מ בשיעור של 10,000 דולר בלבד בגין המשלוח.
מקרה זה האיר את עיני לעוול החוקי, לפיו מוטל מס עקיף על ייבוא טובין הומניטאריים למדינת ישראל והחלטתי לנסח תיקון לחוק שיפטור ייבוא כזה ממע"מ. לא מדובר ברעיון מהפכני, כי אם בתפיסה רווחת ברחבי העולם המערבי, לדוגמא: הקונגרס האמריקני, אוסר על מדינות המקבלות סיוע הומניטארי מהממשל בארה"ב להטיל עליו מס. וכן רוב המדינות המערביות לא רק שאינן מחייבות ייבוא על תרומות אלו במס, אלא הן פועלות ומסייעות כדי לנכס תרומות אלו לעצמן.
כל מי שבקיא ברזי הכלכלה מבין את החשיבות המרובה של תיקון המציאות האבסורדית. מחד המשק כולו "ירוויח" מיבוא הטובין שכן ללא ייבוא וחלוקת הטובין לנזקקים, יאלצו הנזקקים להמשיך ולצרוך את הטובין על חשבון סיוע מהמדינה (באמצעות מוסדות הרווחה) או לחילופין תוך הגדלת התחייבויותיהם ("אוברדראפט" ומאידך הכנסות רשויות המס לא תפגענה כלל, שכן ממילא ללא מתן הפטור המוצע לא יואילו ארגוני הסעד לייבא טובין לנזקקים בארץ. וכך , משלא ייובאו טובין לארץ- לא ישולם כל מס לקופת המדינה.
על-מנת לקדם את הצעת תיקון החוק ניסינו לאתר חבר-כנסת שיגיש את התיקון כהצעה פרטית. במהלך הדיון הטרומי בהצעת החוק, הפגינו חברי כנסת מסיעות השמאל אטימות. לא רק שלא גילו נכונות לתמוך בהצעה, אלא גם התנגדו לה נמרצות. חברת הכנסת, שלי יחימוביץ', ממפלגת העבודה, טענה ש"אם מדינת ישראל מבקשת להעניק טובין לנזקקים, תתכבד ותעשה זאת בעצמה, ולא תאפשר ייבוא של כל מיני סחורות." מחשבה יפה, אך בינתיים, כיצד נתמודד עם המציאות הקיימת: בתים הרוסים, כלכלה במשבר, ליקויים בצבא, גרעון תקציבי?
לשמחתי ח"כ גדעון סער אימץ את הרעיון, שיפר את נוסח ההצעה והגישו כהצעה פרטית. החוק עבר קריאה טרומית והוא צפוי לעבור את ועדת הכלכלה בקרוב, ובתקווה שעד תום המושב הנוכחי, יהפוך לדבר חקיקה ומדינת ישראל תהיה חלק מ"השוק ההומניטארי" העולמי.
