הקולות שבוקעים לאחרונה מתוך הממשלה מעוררים דאגה וחשש כי ישראל עומדת לעשות כמה ויתורים שעלולים לפגוע ביכולת ההרתעה שלה ובתדמיתה הנחושה להילחם בטרור. למה כוונתי? סגן שר הביטחון מתן וילנאי הודיע בראיון רדיופוני כי אפשר לשחרר מהכלא את מרוואן ברגותי שעמד בראש הזרוע הצבאית של הפת"ח בגדה ונשפט למאסר עולם לאחר שהורשע באחריות לחמישה מעשי רצח של אזרחים ישראלים. וילנאי התנה את השחרור בכך ש"תיחתם עם הפלשתינים עסקה ראויה". סגן שר ביטחון, מי ששימש בתפקיד סגן הרמטכ"ל בדרגת אלוף,סבור כי "ברגותי הוא אומנם מנהיג של רוצחים אך יש לו מעמד מיוחד של מנהיג ויש להתייחס אליו בהתאם".
התפתחות מדאיגה נוספת היא הקמתה של ועדת שרים מיוחדת שתדון בהגמשת הקריטריונים לשחרר מחבלים עם "דם על הידיים", כל זאת כדי לעקוף את התנגדותו של ראש השב"כ יובל דיסקין המתנגד נחרצות לשחרור רוצחים פלשתינים מן הכלא.
מי שעוקב אחר החדשות האלה מקבל את התחושה שהממשלה מאבדת את סבלנותה ומוכנה להתחיל לשחוק את עמדותיה המסורתיות של ישראל בתחום ביטחוני תוך שימוש במכבסת מילים. לפתע משתמשים במילים "הגמשת הקריטריונים" במקום במילים הראויות יותר "שחיקת הקריטריונים" או במילים "אסירים ביטחוניים" במקום "מחבלים". אפשר להבין כי הממשלה בלחץ בגלל מאמציה ורצונה לקדם את שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט וכן את העובדה ששר הביטחון אהוד ברק עומד להיפגש בקרוב עם הנשיא מובארק במצרים בעניין זה והוא זקוק לאפשרות לתמרן מדינית בכל הקשור למשא-ומתן על שחרורו של שליט, אבל כל פשרה שתסכים לה ישראל תתפרש על-ידי החמאס כחולשה ותזמין את סחיטתה של ישראל לויתורים נוספים.
מה עומד כרגע על הפרק? פורום השרים המיוחד אמור להציע את הקריטריונים החדשים הבאים לשחרור מחבלים רוצחים:
א. ישוחררו מחבלים שרצחו משתפי פעולה.
ב. ישוחררו מחבלים רוצחים שהיו חברים בחוליות טרור ותיקות שראשיהן שוחררו בעסקת ג'בריל בשנת 1985.
ג. ישוחררו מחבלים שירו לעבר אזרחים ישראלים או חיילים אך הירי לא הביא למותם של אותם ישראלים.
אם תאושר ההצעה הזו יראו בכך הפלשתינים "מתן פרס לטרור". כל פלשתיני יידע כי אם ירצח את בן עמו החשוד בשיתוף פעולה או יירה לעבר אזרח או חייל ישראלי לא צפוי לו שום עונש כבד במידה שייתפס וייכלא. סביר להניח כי לאחר זמן לא ארוך יחסית בכלא הישראלי הוא ישוחרר. צעד כזה רק עלול לעודד את המוטיבציה של הפלשתינים לבצע פיגועים ביודעם כי בפועל לא יירצו זמן רב במאסר, בכך ייפגע כושר ההרתעה של ישראל.
מסקנה נוספת שיסיקו הפלשתינים היא כי משתלם מאוד לחטוף חיילים ואזרחים ישראלים, כיוון שממשלת ישראל נכנעת בקלות ומוכנה אפילו לשחרר רוצחים מן הכלא תמורתם. שני בכירים בארגון החמאס ברצועה, פתחי חמאד ומושיר אלמצרי, קוראים כבר כמה שבועות לארגונם לחטוף חיילים נוספים כדי להביא לשחרור כל הפלשתינים העצורים בבתי הכלא בישראל. כלומר כניעתה של ישראל לתנאי החמאס בקשר לשחרורו של גלעד שליט רק תעודד את ארגוני החבלה לחטוף ישראלים נוספים.
ומה באשר למרוואן ברגותי? פעם העברתי לראש הממשלה אריאל שרון מסר מבכיר ברשות הפלשתינית כי כדאי לשחרר את ברגותי מכלאו מכיוון שהוא נחשב, מבחינת הכריזמה והפופולריות שלו ברחוב הפלשתיני, כמי שיכול להיות יורשו של יאסר ערפאת. אריאל שרון השיב לי במילים: "לא מחליפים רוצח אחד ברוצח אחר".
ברגותי אומנם לא רצח במו ידיו אזרחים ישראלים אך הוא שיגר מחבלים רבים מארגונו לרצוח אזרחים חפים מפשע לכן דינו אינו שונה מכל רוצח אחר. ידיו של ברגותי גם כן מגואלות בדם והעובדה שיש לו כריזמה או פופולריות ברחוב הפלשתיני אינה צריכה לשנות דבר מבחינת ישראל. אין גם שום סיכוי שהוא יילחם בחמאס להיפך, הוא מצהיר מתוך הכלא כי הוא מצדד בפיוס בין הפת"ח לחמאס.
ישראל צריכה לכלכל היטב את צעדיה, כל עסקה עם החמאס שתביא לשחרור רוצחים מן הכלא רק תחליש את ישראל בעתיד, עסקה מדינית עם החמאס תחליש את הרשות הפלשתינית ונשיאה מחמוד עבאס ותהווה בגידה של ישראל בעקרונותיה כי אין דיאלוג עם ארגוני טרור.
ישראל צריכה להתמקד בדרכים יצירתיות להשגת קלפי מיקוח טובים במשא-ומתן על שחרורו של גלעד שליט במקום לשחוק את עמדותיה הביטחוניות המוצדקות ולשחרר רוצחים מן הכלא. כל נסיגה של ישראל מעמדותיה הנוכחיות רק תסכן אותה יותר בעתיד.
