לאחרונה עדים תושבי באר שבע, בעיקר הם, לתופעה שאין לה אח ורע בציבוריות הישראלית: פקיד מדינה, בכיר מאוד לשם שינוי, עושה פוליטיקה ברמה הכי בלתי נסבלת. ולמי שלא ברור למי הכוונה, נספר כי מדובר בלא אחר מאשר מנכ"ל משרד הפנים, אריה בר, אשר ע"פ הדיווחים השונים רואה עצמו מועמד לראשות עיריית באר שבע.
זכותו של בר להתמודד על ראשות העיריה, אבל חובתו לעשות שני דברים: אחד, שהיא החובה המוסרית - להודיע על כך לציבור בעיר, שהרי מדובר במנכ"ל משרד הפנים שהרשויות המקומיות ובכללן עיריית ב"ש סרות למרותו, ולכן הדבר משליך גם על התושב הפשוט. השני, שהיא החובה החוקית - לפרוש לאלתר מתפקידו כמנכ"ל משרד הפנים, ולא להמשיך לנצל משרה זו באופן ציני ובגיבוי, לפחות של שתיקה, מצד השר הממונה עליו.
אבל אריה בר כמו אריה בר, רוצה ללכת עם ולהרגיש בלי: גם להיות מועמד וגם לא להכריז על כך. לכן הוא גם מרשה לעצמו מה שקודמים לו לא העזו, לפחות בשבתם על כיסא מנכ"ל משרד ממשלתי ועל אחת כמה וכמה על כיסא מנכ"ל משרד הפנים. למשל, הוא משתמש בכלים העומדים לרשותו ע"י משלם המסים כדי להיפגש עם ארקדי גאידמק ונציגיו מחד, ומאידך הוא נפגש עם מועמדים לרשימתו העתידית לכשתקום, אם תקום. הוא מנצל את הבמה התקשורתית העומדת לרשותו כמנכ"ל בכיר כדי לזרות מלח בעיני הציבור ולהפריח סיסמאות נבובות וקלישאות ריקות מתוכן.
בר הוא פוליטיקאי ציני במובן הרע של המילה. דוגמאות יש למכביר, אבל נסתפק בשתיים: לאחרונה הוא הצהיר בראיון לאחד המקומונים כי ישנם הרבה פרויקטים עירוניים שהיה צריך לטפל בהם אחרת, עם זאת, כך הוא מצוטט: "אני לא רוצה סתם לזרוק שמות". מלים כדרבנות, רק חבל שהוא שכח שעד לא מכבר הוא שימש יו"ר הנהלת החברה הכלכלית שטיפלה במרבית הפרויקטים העירוניים שהיה אפשר לטפל בהם אחרת.
דוגמא נוספת: לאחרונה הדליף מי מטעמו של בר ידיעה לאחד המקומונים ולפיה הוא, בר, העביר 100 אלף שקלים להפועל אופקים. סיפור יפה, אבל מדוע הוא לא זכה לכיסוי במקומונים של העיירה ממערב לבאר שבע? מה, בר לא רוצה לרשת את אבי אסרף?!
לא הייתי רוצה להיות אריה בר בימים אלו. מצד אחד הוא "מת" שהציבור יידע כי הוא רואה עצמו ראש העיר הבא ולכן הוא עתיד להתמודד על התפקיד. מצד שני אסור לו להצהיר על כך בפומבי, לפחות כל עוד הוא נושא תפקיד ציבורי-ממשלתי. אלא אם יתפטר קודם, ולכן הוא נמנע מלהצהיר על כוונותיו, מה שמונע - לכאורה, סחף של מצביעים פוטנציאלים לכיוונו.
אז מה עושים? שאלה קשה אם אתה לא אריה בר. אבל כשאתה אריה בר אין בעיות. ממשיכים רגיל. כלומר, מגששים אצל זה, בודקים אצל זו, מראיינים את אלה, נפגשים עם אלו. וכך נוהגים כמעט מדי יום ביומו, לפחות עד שתהיה תמונה ברורה שתיתן אינדיקציה לעתיד לבוא. אז מי בעצם ממנכ"ל את משרד הפנים, חיים קוברסקי?
בתחילת שנות ה-90 מונה בר למנכ"ל משרד השיכון. בר סרב אז לוותר על תפקיד מנהל המחוז של משרד השיכון, ולכן מינה את מוטי קלרמן למ"מ. ב-1993 הוא נפרד מתפקידו, וחזר לתפקידו הקודם. התפקיד היה קטן עליו מן הסתם ולכן הוא הקים רשימה עצמאית שהתמודדה בבחירות המקומיות מול יצחק רגר המנוח.
הפתיחה היתה מבטיחה: בר החל להמריא כמו פנטום, אבל באוקטובר של אותה שנה התברר לתושבים כי הפנטום היה בעצם ססנה מקרטע. הכיצד קרה הדבר? לא צריך הרבה הסברים, די באחד.
היה זה צ'רצ'יל כמדומני שאמר פעם כי אפשר "לעבוד" על חלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר "לעבוד" על כל האנשים כל הזמן. כך הייתה התנהלותו של בר אז, כך גם היום. דוגמא מאז? בבקשה: בקיץ 93' כינס בר מסיבת עיתונאים במלון "נאות מדבר" ושם הציג את רשימתו למועצת העיר. כעבור מספר שבועות הוא הגיש את הרשימה לוועדת הבחירות. לא היה ולו שמץ של קשר בין שתי הרשימות: הוא "מכר" לתקשורת מרסדס וסיפק לציבור סוסיתא.
רק כדי לסבר את האוזן, הנה החמישייה הראשונה שנבחרה בזמנו ע"י בר:
מס' 2 - פימה פיינבלום. פיינבלום הפסיד בפריימריז של מפלגת העבודה לבני קרוצ'י ולכן ערק לבר.
מס' 3 - יהודה וידבסקי. וידבסקי היה חבר מועצה במסגרת רשימת הליכוד כנציג הליברלים העצמאיים, חשש להדחתו וחבר לבר.
מס' 4 - מרים טירקל. הגברת טירקל שובצה במקומה של הגברת שרה וייסלר בדקה ה-90 ממש. חמש שנים היא ישבה במועצת העיר מטעם הרשימה של בר, ובסוף הקדנציה היא זכתה לעוד חמש שנים במסגרת רשימת הליכוד.
מס' 5 - משה כהן. חבר המועצה כהן כיהן במועצה מטעם מפלגת העבודה, אבל משלא נבחר בפריימריז לעוד קדנציה עשה פליק פלאק והצטרף לבר.
ואני כבר לא מדבר על החמישייה השנייה. בקיצור, "מחנה פליטים" אחד גדול וחסר יכולת לשנות ולהשפיע.
ב-2008 בר חוזר על הטעויות (מחנה פליטים, סיפורי פוגי וכדומה) והחטאים (התנשאות, שחצנות, אגואיזם וצנטרליזם) שאפיינו אותו אז, ולכן הוא לא יהיה ראש עיר. מה גם שלא בטוח כי שהוא יתמודד וילכלך את ידיו. לכן הפתרון האידיאלי והאופטימאלי לתשוקתו לתפקיד נעוץ בסמכותו כמנכ"ל משרד הפנים.
כלומר, לבר ישנה אפשרות "לייבש" תקציבית את עיריית ב"ש, לאחר מכן להדיח את טרנר ולפזר את המועצה ואז, תתפלאו, למנות ועדה קרואה לזמן בלתי מוגבל ולהעמיד עצמו בראש הוועדה... אחרת את לשכת ראש העיר הוא יראה רק בתמונות.
והערה לסיום: ברשימתי האחרונה על אריה בר סברתי כי עליו לפזר את הערפל מסביבו. והוא אכן פיזר את הערפל אבל לכיוון עיניהם של תושבי ב"ש.
