כבר בתחילה ולמען הגילוי המלא והנאות אבהיר כי עיסוקי המקצועי הוא בתחום ההגנה על נפגעי גוף ונכים ומימוש הזכויות החוקיות שלהם. לאור עובדה זו יש לי בהחלט עניין אישי ברשימה זו ועניין זה מהווה מניע שאין לי כוונה, או רצון, להסתירו או לטשטשו. העיסוק המקצועי לימד אותי דבר או שניים בנושא הרשימה ואני מבקש לחלוק ניסיון זה עם הקורא.
קוראים רבים בוודאי נתקלו בפרסום המסיבי הפונה אליהם לממש "זכויות רפואיות". מסע הפרסום המתנהל היום אינו חדש. בכל פעם נחשף הציבור לאותה תופעה. קם לו גוף המפרסם עצמו באותיות קידוש לבנה בשלטי חוצות ענקיים בשלטים על אוטובוסים, ברדיו ובעיתונות ומציג את עצמו כ"מרכז מומחים" למימוש "זכויות רפואיות". אם נפגעת בתאונה, מבטיחות המודעות,יסייעו לך המומחים לממש את זכויותיך הרפואיות מול הביטוח הלאומי, חברות הביטוח, מס הכנסה וגופים נוספים.
כל העוסק בתחום הגנת זכויות נפגעים ובעצם כל משפטן יוכל להעיד שאין דבר כזה הקרוי "זכויות רפואיות", קיימות זכויות משפטיות התלויות בקביעת מצבו הרפואי של נפגע, או חולה ואלו משתנות על-פי המקור המשפטי המעניק את הזכות. קביעת הנכות הרפואית, או המוגבלות הרפואית, של נפגע או חולה היא רק מרכיב אחד בקביעת זכותו החוקית וגם תקנות הנכות עצמן דורשות לא אחת פרשנות משפטית.
ברור מדוע עורכי הדין ולשכת עורכי הדין פועלים נגד גופים אלו. קיים כאן בהחלט מאבק של כל בעל המקצוע באלו העוסקים בתחומו ללא רישיון וללא הכשרה מקצועית. יש להגן על כל מקצוע מפני מתחזים המבקשים לעסוק בו, מאחר שאי הגנה עליו מהווה פגיעה בציבור הנחשף לקבלת שירות שאינו מקצועי בתחומים בהם נדרש שירות מקצועי מובהק.
כאשר פונה לשכת עורכי הדין למתן צו מניעה נגד גופים אלו העוסקים במימוש "זכויות רפואיות" [ראה פסקי הדין שנתנו נגד "פיצוי נמרץ"] בטענה כי הם מעניקים שירותים משפטיים, שלא על-ידי עורכי דין ובניגוד לחוק, טוענים בעלי העסק שהם לא עוסקים כלל במתן שירות משפטי וכל שהם עושים הוא סיוע בהצגת הטענות הרפואיות ומילוי הטפסים הנדרשים לנפגעים, כמו טופס תביעה לדמי פגיעה וגמלת נכות שעל נפגעי עבודה למלא. אלו הם, כך טוענים "המומחים", רק שירותים טכניים במהותם, כאלו שאין נדרשת בהם מומחיות משפטית כלשהי.
גורמים אלו אינם רק מיתממים בכל הנוגע לעיסוקם, אלא, כאשר מנסים להגביל פעולתם, הם מחציפים פנים וזועקים לפגיעה בזכויותיהם החוקתיות על-פי חוק יסוד חופש העיסוק, כאילו שחוק זה נועד לתת לאדם החסר כל הכשרה התר להתחיל לרפא אנשים, או לתכנן בתים וכיו"ב מלאכות שאין לו מושג קלוש כיצד לבצען.
על אף שעד כה הכירו בתי המשפט בכך שהטענות האמורות היו לא אמת, הם טעו במידת מה לחשוב כי קיימות פעולות שהן במהותן "טכניות" ושאינן דורשות הכשרה משפטית, כמו מילוי טופס תביעה לדמי פגיעה. אני יכול לייחס טעות זו רק לעובדה שהשופטים הנכבדים רחוקים מעט מהתחום, או שלא דקדקו בכל ההשלכות שיכולות להיות למילוי טופס "תמים" לביטוח הלאומי. ניתן לכנות פעולה זו כפעולת שגרה טכנית כמו שניתן גם לכנות מתן זריקה לחולה או חבישת גבס כפעולה טכנית שאינה דורשת הכשרה מקצועית.
כאשר אדם ממלא טופס תביעה לדמי פגיעה הוא חייב למסור פרטים מדויקים כיצד נפגע. גרסה זו היא בדרך כלל הגרסה המפורטת הראשונית שלו ומכאן חשיבותה. יש בגרסה כדי לחייב את המוסר ולחרוץ לשבט או לחסד את גורל ההליכים המשפטיים בהם ינקוט בעתיד. טעות במילוי הטופס יכולה לעלות ביוקר רב לנפגע ובכך נשללת האפשרות להגדיר מילוי טופס כזה כ"פעולה טכנית".
אדגים קביעה זו בדוגמא אחת מרבות מאוד בהן נתקלתי בעבודתי-נפגע מסר בטופס התביעה לדמי פגיעה [שמולא בעצם על-ידי המעביד] כי חש כאבים חזקים בגבו עקב התאונה ולא פרט מעבר לכך. מיד לאחר הגשת הטופס נשלח אליו חוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי שהחתים אותו על הודעה לפיה הוא חש כאבים בגבו בעת שסידר מחסן. לחוקר כמובן לא היה עניין לבסס את תביעתו של הנפגע ולפרט עבורו מעבר לכך.
המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, במכתבו ציין פקיד התביעות כי לנפגע לא אירעה כלל תאונה בעבודה וכי מצבו נובע ממצב רפואי קודם, או כפי שניסח זאת הפקיד בשפת החוק - השפעת גורם העבודה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
בברור מאורח יותר הוברר כי באותו יום הועסק אותו נפגע במחסן בהעברת פלטות כבדות מאוד שמשקלן כ40 ק"ג כל אחת והן היו מאוד לא נוחות להרמה והעברתן נעשו בתנאים חיצוניים קשים. לאור עובדות אלו ולאור גילו הצעיר היה ברור למדי כי אכן לנפגע אירע אירוע חריג בעבודה שהסב נזק ממשי לחוליות עמוד השדרה. כעת תיתקל גרסתו המלאה של הנפגע בחשד כבד שהרי בטופס הראשוני הנפגע בכלל לא טרח לספר עובדות אלו הואיל ואיש לא הסביר לו שהפרוט חשוב.
לא רק תביעתו של הנפגע להכרה במוסד לביטוח לאומי נדחתה, מה שאילץ אותו לקיים התדיינות בבית הדין לעבודה, אלא גם נפגעה האפשרות שהיתה לו להגיש תביעת נזיקין נגד המעביד שהעסיק אותו בעבודה פיזית מפרכת, שלא נועדה לביצוע אדם אחד ובניגוד לכללי הבטיחות. כך גם נפגעה האפשרות שלו לתבוע על-פי פוליסת תאונות אישיות, שהרי לפי הכרעת הביטוח הלאומי ועל-פי גרסתו הראשונית הסתמית של הנפגע בכלל לא אירעה לו תאונה.
כעת תלוי גורלו של אותו נפגע ביכולתו להביא ראיות חיצוניות שיאששו את טענתו ואולי ישכנעו את בית הדין ואת בית המשפט שמה שאירע לו אכן אירע בנסיבות להן הוא טוען. זו משימה לא פשוטה ולמרבה הצער תאונות רבות ופגיעות רבות מתרחשות ללא עדים כלל.
אוכל להביא עשרות דוגמאות כיצד פעולה טכנית "פשוטה" כמו מילוי טופס לביטוח לאומי, או לחברת הביטוח סיבכו את הנפגע- התובע בצרות צרורות בהמשך הדרך. עורך דין הבקי בתחום מקפיד תמיד במקרים המתאימים למלא את תביעת הנפגע למוסד, או לחברת הביטוח, או לפחות להסביר לו מהן העובדות שחשוב כי יכלול בתביעתו. מסירת הגרסה העובדתית והרפואית למוסד לביטוח לאומי היא פעולה הדורשת ידע משפטי וגוף המבצע פעולה כזו עבור נפגע חייב להיות בעל הכשרה משפטית.
יש הטוענים כי גופים אלו המסייעים מימוש "זכויות רפואיות" אינם אלא גופי קש שמטרתם, לאחר הגשת "סיוע" ראשוני לנפגעים להעביר הטיפול בתביעות נפגעים לעורכי דין המממנים גופים אלו, או הקשורים עמם בקשרי עבודה. איני יודע מהי האמת ביסוד הטענה ואם אכן הופנו נפגעים כאלו לטיפול אצל עורכי דין מסוימים. אני מניח כי לשכת עורכי הדין בודאי חוקרת במרץ טענות אלו. הלשכה בוודאי חייבת לחקור בנושא ולפעול אם מתגלים ממצאים. אם מעורבים בנושא עורכי דין הם עברו, לכאורה, על כמה מכללי האתיקה המקצועית.
בארצות הברית הומצא המושג של "רודפי אמבולנסים" ככינוי גנאי לעורכי דין המוכנים לנקוט בכל דרך על-מנת להשיג לקוחות ובין היתר לארוב לאמבולנסים המסיעים נפגעים, על-מנת להחתים אותם מיד לאחר התאונה על ייפוי כוח לטפל בתביעת הפיצויים. תופעה כזו מתרחשת, לצערנו, גם בבתי החולים בישראל. כעת נראה בברור כי שיטות אלו אינן מיוחדות לעורכי דין חסרי עכבות ורודפי אמבולנסים נוספים מוכנים לטפל בנפגעים גם אם אין להם הכשרה מינימאלית לעשות זאת.
