יום שישי בערב, דבוס שבשוויץ: הררי שלג עוטפים את המלון, קור כלבים בחוץ וחום מעיק בתוך המלון. חבורה ייחודית של אנשי משק וכלכלה מהגדולים בעולם, מסתופפים בחדר האוכל של מלון שרתון. הרב רוזן עושה קידוש. הנוכחים, כולם יהודים, עונים אמן. המנחה מבקש מנשיאה של מדינת ישראל לשאת דברים.
הנשיא פרס קם על רגליו ומפתיע את המשתתפים. "הפעם לא אעסוק בסכסוך הישראלי - פלשתיני. הפעם אפתח בנימה אישית", הוא אומר. "לפני יותר משישים שנה הייתי חבר בקבוצת 'אלומות', רועה צאן. אוכלוסיית ישראל מנתה אז רק כ-650 אלף נפש. רובם שארית הפליטה מאירופה, אודים מוצלים מאש. מוצרי מזון בסיסיים היו חסרים. החזון של כולם היה לראות מיליון יהודים בישראל. זה נראה קצת חלום באספמיה.
"היום, 60 שנה ויותר לאחר מכן, קשה להכיר את המדינה. יותר מ-7 מיליון תושבים, רובם יהודים. צבא חזק שניצח ב-7 מלחמות, ברובן מעטים נגד רבים, עם פערים עצומים בטיב אמצעי הלחימה ובכמות התחמושת. כאן", הוסיף פרס, "מעולם לא ביקשנו חייל זר להגן עלינו. הכול עשו בנינו - שלנו. ובמצב זה של לחימה בלתי פוסקת, מעולם לא איבדנו את התקווה והרצון לשלום. המשכנו לחפש כל סדק כדי להגיע להסכם עם שכנינו, ואפילו לא לדקה לא חרגנו מהדמוקרטיה. אין לכך תקדים בעולם.
"מהפכה נוספת שעברה ישראל ב-60 שנות קיומה, היא זו הכלכלית. מעם של סוחרים בגולה, בנינו חקלאות שאין שנייה לה בעולם והיא מקור לחיקוי על-ידי שתי מדינות הענק בדורנו - הודו וסין - המונות כשליש מהאנושות. המחקר והפיתוח החקלאי הישראלי הם חסרי תקדים. חקלאות אינטנסיבית המודעת לעובדת קוטננו בשטח. כמעט הגענו לגידול ירקות בלי אדמה ודגים בלי מים" דברי פרס.
"גם בתחום הבריאות הגענו להישגים נפלאים. מומחים שונים בתחום אומרים כי 40% מפיתוח המכשור הרפואי מציל החיים מוצאו מישראל. ביקנעם, אמר הנשיא, ראיתי מחטים מיוחדות המחדירות נוזל מקפיא לתאים סרטניים בערמונית ומביא ליציאתם בדרך ביולוגית. קרח להסרת סרטן".
על הישגי ההיי-טק הישראלי לא נדרש פרס להרחיב במפגש זה, הואיל ומרבית ראשיו ישבו באולם. גם מעורבות ישראל במציאת פתרונות לבעיות המעיקות על העולם - ההתחממות הגלובלית וזיהום האוויר - זכתה לאיזכור: יוזמת המכונית החשמלית הנוסעת על סוללה נטענת - יוזמה ייחודית מסוגה בעולם בה חבר יזם ישראלי לחברת מכוניות צרפתית - כמו גם הפיתוח של שימוש באנרגיה סולרית שמוצריו, כולל תחנות כוח סולריות, נמכרים בימים אלו לארצות הברית של אמריקה.
"קשה להאמין כי רק 60 שנה מיום כט' בנובמבר 1947", אמר פרס, "60 שנה חלפו מהיום שבו הייתי לצידו של בן-גוריון שאמר: היום כולם רוקדים, מחר יישפך דם. 60 שנה של צמיחה חסרת תקדים, של קליטת מיליוני עולים, של עמידה בלחצים ביטחוניים קשים ושל בניית כלכלה מהמתקדמות בעולם".
אכן צודק הנשיא באומרו כי מצבה של מדינת ישראל טוב פי כמה ממצב הרוח הלאומי. "יש לנו אזרחים נפלאים, וזה מה שמבטיח את עתידנו".
הדמעות שזלגו מעיניהם של מקצת מהמשתתפים וההצדעה בקימה לנשיא בתום דבריו של כל הנוכחים, היו העדות לצדקת דבריו של חוזה המדינה, הרצל, "אם תרצו אין זו אגדה".
