עם ההחמרה במצבו של יהונתן פולארד החליטו פעילים במאהל של שדרות רוטשילד בתל אביב לתרום לחיזוק רוחו ורוח רעייתו, אסתר, ברגעיהם הקשים: הם השיגו שלטים הקוראים לשחרורו וביקשו משאר יושבי המאהל להצטלם כשהם מניפים את השלטים על-מנת להביע הזדהות. את התמונות של מאות הפעילים המזדהים הם מיהרו להעביר לאנשי הוועד למען פולארד ואלה שיגרו אותם לאסתר, הנמצאת עדיין בעיירה באטנר, סמוך לכלא בארה"ב. "אנחנו מפגינים כאן כבר שבועיים למען איכות החיים והדיור של כולנו" - הגיב אליהו ניסים, אחד ממארגני היוזמה. "אבל כששמענו את החדשות האחרונות, הבנו שלא ייתכן שלא נעשה לפחות מעשה קטן למען מי שפעל למעננו לפני 26 שנה ומאז אין לו חיים ובוודאי שלא בית". לדברי ניסים התקבלו תגובות נלהבות וחזקות של אנשים נרגשים, שביקשו להמשיך ביוזמה גם בימים הבאים ואף הבטיחו בעצמם לעזור. זעזוע מיכל מתל אביב, שהשתתפה אף היא ביוזמה, מספרת: "אנשים אמרו לנו שהם לא מסוגלים לעכל את האכזריות הזו. שאלו אותנו 'איך יכול להיות שכל העולם פונה לאובמה והוא אפילו לא מגיב. הזהו יחס אנושי של חבר? מסתבר שרבים מאוד הגיבו בזעזוע על החדשות האחרונות בנושא. אמרו לנו שבלתי אפשרי להבין איך אחרי כל הקריאות לשחרורו, אובמה לא נתן לו אפילו לצאת ללוויית אביו". התמונות נשלחו לאסתר פולארד, שאף סיפרה על היוזמה בשיחה הקצרה שהתאפשרה להם, סוף-סוף, לאחר יותר מ-48 שעות של נתק וחוסר-ודאות. "יהונתן נשמע חלש וסבל מכאבים. הוציאו אותו מבית החולים ולא איפשרו לו שם את המשך ההתאוששות. כעת הוא שוב בכלא, אצל הצוות הרפואי. בצורת הטיפול הזו, גם לאדם רגיל קשה להחזיק מעמד. אחרי 26 שנים בכלא יהונתן חייב לחזור הביתה, כדי לקבל טיפול ושיקום נורמלי. ניסיתי לעודד אותו וסיפרתי לו על אינספור הטלפונים שקיבלתי מכל העולם ביומיים האחרונים ועל יוזמות ההזדהות איתו ברחבי הארץ. הרגשתי שזה נגע לליבו ונתן לו מעט עידוד" - דברי אסתר.