גם וינוגרד הוא ממסד

היו כאלו שהשתעשעו בתקווה שוועדת וינוגרד תוכיח לממסד כי מדינת ישראל חשובה יותר מן הממסד. תקוות שווא. ועדת וינוגרד מונתה בידי הממסד, סונדלה על-ידי הממסד, ובסופו של דבר הגנה על הממסד, למען המטרה הקדושה: הגנה על הממסד. לממסד יש ידידים ויש אויבים. אלו אינם חופפים את אויביה וידידיה של מדינת ישראל. לדוגמא אש"ף. אש"ף הוא אויב מושבע של מדינת ישראל. מאז הוקם בשנת 1964 רצח אש"ף יותר יהודים על-רקע לאומני מכל ארגון למעט גרמניה הנאצית. ולמרות זאת אש"ף הוא ידידו של הממסד, על-פי הפתגם "אויבו של אויבי הוא ידידי". לראייה, ראש ממשלת ישראל פוגש את ראש אש"ף לעתים מזומנות כדי לתכנן איתו מהלכים נגד האויב המשותף. האויב המשותף הוא הציונות. הציונות החותרת לישוב ארץ ישראל ביהודים. הציונות היא ידידה של מדינת ישראל בכך שהיא שומרת על המשלטים החיוניים לקיום המדינה מכל הבחינות, הגאוגרפית, הדמוגרפית, ההידרולוגית והאווירית. בנוסף בניה ובנותיה של הציונות הם עמוד השדרה של צבא הגנה לישראל, ובלעדיהם, צה"ל יקרוס. הציונות קוראת תיגר על הפוסט-ציונות הממסדית בפעולות שכולן ישוב הארץ. לכן, הממסד פועל ביחד עם אש"ף כדי להדביר את הציונות. ועדת וינוגרד היא החמצה היסטורית של ההזדמנות לשנות את המצב האבסורדי שבו הממסד משתף פעולה עם אויבי המדינה, וצורר את ידידיה. לוועדה ניתנה הזדמנות היסטורית להוכיח כי מדיניות של שיתוף פעולה עם האויב, מדיניות של שימור האויב למען הדורות הבאים, הימנעות גורפת מניצחון, גורמת בסופו של דבר לתבוסה, ומאדירה את הקורבנות. הוועדה נבהלה ואף סונדלה מפני האפשרות שהדוח יביא לקריסת הממסד, ולכן הגנה על הממסד בדרך הנלוזה ביותר: הפניית האצבע המאשימה לעבר הש.ג., צה"ל. בזה הוכיחה הוועדה כי גם היא חלק מן הממסד השליט, ממסד של שקר, כזב, שחיתות, עיוות הדין, והכפשת הצדק, הפקרת האזרחים, אהבת המן ושנאת מרדכי. ועדת וינוגרד הכשירה את המטרה העיקרית שלשמה יצא הממסד למלחמה: השמדת הישוב היהודי בלב הארץ. אהוד אולמרט, המייצג את הממסד הזה בגאון, קיבל את ההכשר להשמדת הישוב היהודי, להחלת שלטון אש"ף בירושלים ובהר, והכנת הפתרון הסופי של האיסלמו-נאצים. בעתיד, לאחר שנשרוד את החורבן שהמיטה עלינו ועדת וינוגרד, תקום ועדת חקירה ממלכתית שתחקור כיצד ועדת בדיקה מכובדת מעלה כך באמון הציבור היהודי.