מזכיר ההסתדרות, מר עופר עיני, נחשב לאיש שקול ומדוד. הוא זכה להערכת רבים כאשר השכיל לאחרונה להגיע בתוך יממה לסיכום עם שר האוצר, ולהביא לסיום השביתה הכללית של המגזר הציבורי. השביתה, כזכור, הוכרזה על-ידי ההסתדרות, כמחאה על כך שהאוצר מסרב להציע פיצוי לעובדים על שחיקת שכר במשך מספר שנים.
עיני זכה להערכה רבה כאשר תיווך במשא-ומתן התקוע בין הממשלה וארגון המורים. הוא הוביל לסיום השביתה והשכיל להכניס לסיכומים סעיפים שהמורים יכולים להציגם כהישג ייחודי להם, אף שבפועל ספק אם זה המצב ועיני יודע זאת היטב. להצלחה דומה זכה עיני, כאשר התיווך שלו שימש כסולם ממנו ירדו המרצים הבכירים והאוצר מהעצים עליהם טיפסו.
בתיווך של עיני ישנם מרכיבים ייחודיים שאין למצוא אצל מפשר אחר. מצד אחד, הוא מייצג את ארגון העובדים הגדול במשק, ובתוקף מעמדו זה הוא נהנה ממשקל מיוחד אצל ארגוני עובדים שאינם חברים בהסתדרות ומבקשים סיועו. אם הוא שם על השולחן "מתווה" לסיום הסכסוך שאינו עולה בקנה אחד דווקא עם מירב התביעות של השובתים, הם מתקשים לדחות הצעותיו משום שאם יעשו כך הם יסירו מעליהם את גיבוי ההסתדרות. מצד שני, בתיווכו, למעסיקים נוח להציע מעט יותר לשובתים ממה שהתכוונו תחילה, משום שה"חבילה" כוללת גם הסכמה של ההסתדרות שלא לראות בתוספת כזו מרכיב שצריך לתבוע אותו לכלל העובדים במשק.
אבל בכל זאת יש בעיה - נראה שעיני "התאהב" במשימותיו האחרונות והוא כבר מבקש להכתיב מדיניות החורגת מתחומי העיסוק של איגוד מקצועי. אתמול (א', 3/2/08) הוא השתתף בכנס חירום של התאחדות התעשיינים שתבעו התערבות של הממשלה/בנק ישראל, על-מנת לעצור את ירידת הדולר והתחזקות השקל מולו. עיני לא תבע מהתעשיינים להתאים את מערכות השיווק שלהם לשינויים בשווקי המט"ח בעולם, על-מנת לצמצם את הפגיעה ברווחיות. הוא הודיע כי אם הממשלה לא תתערב ב"משבר הדולר", אז ההסתדרות תשבית את כל המשק ואולי צעד זה יעורר את הממשלה לפעולה.(כמובן בכיוון שעיני רוצה). מה למזכיר ההסתדרות ולמדיניות שער החליפין? על זה משביתים את המשק?
בעשור האחרון, השלטון אינו מתערב בשערי המט"ח הנסחרים אצלנו ואלו מתנהלים על-פי מגמות השווקים הפיננסיים בעולם. כשהדולר עולה, מתייקר היבוא והמחירים המקומיים מזנקים, אבל היצואנים מרוויחים כי הם מקבלים יותר שקלים עבור כל דולר. היבואנים עומת זאת נלחצים כי לגביהם המצב הפוך. לכן היום כששער הדולר נמוך צועקים היצואנים והיבואנים שותקים.
מה רוצים היצואנים? הם רוצים להמשיך ולהרוויח. הכי קל יהיה להם אם שער הדולר יעלה. אבל הם אינם יכולים להציג דרישות לפני סוחרי המטבע בעולם, אז הם לוחצים על הממשלה ובנק ישראל. אם אלה יתערבו ושער הדולר יעלה, תגדל רווחיותם, הם לא יצטרכו לצמצם יצור של מוצרים לא רווחיים ויסירו את האיום לפטר עובדים. אז עיני לא יזדעק.
אבל זה לא פשוט. בעבר הרחוק נהגה הממשלה להעניק "תמריצי יצוא" ליצואנים. כלומר כשהמירו מט"ח שהתקבל ממכירותיהם לשקלים, קיבלו שער גבוה והממשלה שילמה את ההפרש. בתקופות מסוימות ההיקף הגיע למאות מיליונים ויותר. הדבר מנוגד לאמנות בינלאומיות וגרר אחריו לא פעם הטלת סנקציות על היצוא הישראלי בשווקי חוץ, כי גם היצואנים והיבואנים שם אינם פראיירים. ברבות הימים, הפכה ההתערבות למעודנת יותר. בעשור האחרון הוסרה כליל. זאת משום שהמשק הישראלי חסון מספיק על-מנת לעמוד בתחרות בכוחות עצמו.
בכל זאת עדיין יש למדינה השפעה מסוימת על שער המטבע באמצעות גובה הריבית, הנמצא בסמכותו הבלבדית והעצמאית של נגיד בנק ישראל. כך גם בארצות הברית ובשאר המדינות המפותחות. אם הריבית המקומית עולה, כדאי למכור כאן מט"ח, להשקיע בפיקדון שקלי ולקבל ריבית גבוהה יותר מאשר בבנק בחו"ל. (במצב כזה ישנו היצע של דולרים והשער יורד) אם הריבית יורדת כדאי להמיר את השקלים לדולרים (במצב כזה נוצר ביקוש לדולר ושערו עולה) ולהשקיעם במקום אחר, על-מנת לקבל ריבית גבוהה יותר.
אבל נגיד בנק ישראל אינו מוריד את הריבית. הוא חושש כי אם יעלה שער הדולר תשוב האינפלציה ותתפרץ כאן. במחצית האחרונה של 2007, רמתה הייתה גבוהה משמעותית מהיעד שקבעה הממשלה. אם האינפלציה תעלה, יתייקרו הדירות להשכרה, מחיר הדלק והחשמל יעלו ועוד ועוד. אז למה עיני מבקש להשבית את המשק? היצואנים הצועקים בכיוון של הפחתת ריבית טוענים: לא נורא אם תהיה "קצת" אינפלציה. להם זה לא נורא. אבל לציבור זו מכה. האם עיני שכח מה קורה כשישנה התפרצות של אינפלציה. האם אז יבקש תוספת שכר לעובדים? אז מה הוא קופץ?
נכון, ראוי ומוצדק לקיים דיון ציבורי במשבר המט"ח . אבל קשה להאמין שהתערבות ממשלתית כאן בשער המטבע, תביא לפיתרון בעיית היצואנים, משום שמקור הבעיה אינו בישראל אלא בשווקים הבינלאומיים. אבל די ברור, שהתערבות כזו עלולה לייצר בנוסף גם בעיה בתחום האינפלציה.
