השנאה למוסלמים ולדת האיסלאם בדנמרק גוברת. לפני שנתיים פורסמו בעיתונות הדנית קריקטורות, המציגות את הנביא מחמד כטרוריסט ולפני כמה ימים עצרה המשטרה הדנית, בעיר ארהוס שבמרכז המדינה, שלושה בני אדם בחשד שתכננו לרצוח את המאייר קורט וסטרגור שצייר את הקריקטורה החריפה, בה נראה הנביא מחמד כשפצצה מונחת במצנפת שלראשו.
המאייר נמצא כעת תחת שמירה צמודה של המשטרה, אך הפרשה איננה יורדת מסדר היום בדנמרק או מסדר היום של העולם המוסלמי. הדנים רואים בניסיון למנוע את פרסום הקריקטורות על הנביא מחמד והניסיון לרצוח את המאייר, פגיעה בחופש הביטוי במדינתם. במחאה על ניסיון הרצח של המאייר, פרסמה העיתונות הדנית, לפני כמה ימים, פעם נוספת את הקריקטורה הבעייתית על הנביא מחמד. העיתון שפרסם את הקריקטורה הסביר "כי בדנמרק לא הייתה ולא תהיה צנזורה והגבלה של חופש הביטוי, למרות שיש להתחשב במיעוטים ולא לפגוע ברגשותיהם ובקדושים להם".
כעיתונאי, בודאי ברור כי אני מתנגד לצנזורה דתית או פוליטית ופגיעה בחופש הביטוי, אך נראה לי כי התנהגותה של העיתונות הדנית גובלת בפרובוקציה מיותרת שאיננה תורמת דבר לחופש הביטוי1 יתרה מכך, היא מקצינה את היחסים בין המערב לאיסלאם. האם זו היא מטרתה של העיתונות? לעורר שנאה תהומית בין הדתות על מזבח חופש הביטוי?
פרסום הקריקטורות המציגות את הנביא מחמד כטרוריסט לפני שנתיים, הביא לכך שעשרות בני אדם נהרגו בהתנגשויות באסיה ובמזרח התיכון. דנמרק עצמה הפכה יעד לטרור מצד מוסלמים קיצונים. בגרמניה עצרו שירותי הביטחון של המדינה חברי חוליית טרור שתכננו לפוצץ רכבת נוסעים, ובחקירתם הם טענו כי פרסום הקריקטורות של הנביא מחמד היה המניע העיקרי למעשיהם.
ברור שאסור להיכנע לטרור, אבל מדובר בקריקטורות שכבר פורסמו ואין שום היגיון לשוב ולפרסמן פעם נוספת, רק כדי להרגיז יותר ממיליארד מוסלמים בעולם. כיצד אמורים להרגיש נוצרים ויהודים מאמינים אם יפורסמו קריקטורות השמות ללעג את ישו או משה רבנו? האם אנו כיהודים לא נטען מיד כי מדובר באנטישמיות?
אינני בא להגן על הטרור המוסלמי הקיצוני, שלדעתי צריך להילחם בו בנחישות בכל האמצעים. אני בא להגן על רגשותיהם של המוסלמים המתונים בעולם - התנהגות פרובוקטיבית כזו של גורמים במערב, עלולה לדחוף אותם לזרועותיו של רב המחבלים אוסאמה בן-לאדן, המפקד על המערכה של האיסלאם נגד המערב. האם אנו מעוניינים בכך? לדעתי - לא. האינטרס שלנו הוא לנסות להגיע לשלום עולמי, בין כל העמים, בין כל המדינות ובין כל הדתות.
על עיתונאים ואנשים דת להתגייס לשכנוע העיתונות הדנית בטעותה
התגובות לצעד המתגרה הזה של העיתונות הדנית החלו להגיע מכל רחבי העולם המוסלמי, הסוני והשיעי כאחד. משרד החוץ האירני זימן את שגריר דנמרק בטהרן והביע מחאה בפניו. גינויים נוספים באו גם ממדינות מוסלמיות אחרות - השיח' מחמד חוסיין, המופתי של פלשתין, קרא לאו"ם לקבל החלטות האוסרות לפגוע בדתות ובסמליהן; הוא הפנה פניה לשרי ההסברה במדינות ערב ובמדינות האיסלאמיות, להפעיל שידורי טלוויזיה לוויניים בשפות זרות כדי להסביר את מתינותה של דת האיסלאם.
אינני סבור שהעיתונות העולמית צריכה להתבונן מן הצד בנעשה; היא צריכה לגנות בתוקף שימוש בעיתונות לצורך פרובוקציה מיותרת, תוך שהיא מדגישה את הצורך לשמור על חופש הביטוי ולכבד את רגשותיהם של בני כל הדתות. לכן אני כותב את המאמר הזה - אי אפשר להשלים עם פגיעה מיותרת ברגשותיהם של מוסלמים. היום מדובר בפגיעה בהם, מחר עלולה העיתונות הדנית לפגוע בשם חופש הביטוי ברגשותיהם של יהודים או בני דת אחרת, לאן נגיע? חייבים להילחם בתופעה המסוכנת הזו כבר עכשיו.
מה ניתן לעשות? ובכן, אם יש עיתונאים נוספים הסוברים כמוני בישראל, או בכל מקום אחר בעולם, הרי שהם צריכים גם כן להתגייס למערכה. לעיתונות יש יכולת רבה להשפיע על דעת הקהל. גם אם לא נצליח לשכנע את העיתונות הדנית בטעותה, הרי שלפחות המוסלמים בעולם ידעו בוודאות כי העיתונות הדנית איננה מייצגת את כל דעת המערב כלפי האיסלאם וכי יש גם דעות אחרות.
גם לאנשי הדת, במיוחד הנוצרים והיהודים, יש תפקיד חשוב בפרשה הזו; גם הם צריכים להרים את קולם ולהבהיר כי הם בעד דו קיום בין שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות בעולם.
להערכתי, ארגוני הטרור הקיצוניים כמו אל-קאעדה, חמאס, הג'האד האיסלאמי ואחרים ינסו לנצל את הפרשה כדי להצדיק פעולות טרור שהם מתכננים ברחבי אירופה. לכן צריך לשמוט כבר עכשיו את הטיעון הזה מתחת לרגליהם. כמה מהארגונים האלה רואים בנוצרים וביהודים כופרים שיש להילחם בהם, והעיתונות הדנית סיפקה להם בהתנהגותה האחרונה את התירוצים לכך.
חופש הביטוי הוא ערך מקודש ולכן צריך לשמור עליו בכל משמר, אולם אסור לעשות בו שימוש לרעה ולנגח באמצעותו רגשות של בני דתות אחרות. עיתונות חופשית בהחלט כן, חופש ביטוי בודאי שכן, אבל בלי פרובוקציות.
