|
ההצלחה בתחום הסלולר הגיעה לממדים כה גדולים עד שבמוסדות רבים, מהווה הנושא הזה אינדיקציה מושלמת לבדיקה מהי רמתם הרוחנית של ההורים החפצים לרשום את ילדיהם באותו מוסד.
הגב' ל. צדרבוים לביא - מנהלת שיווק מגזרים בפלאפון - הגיעה לחברה בדיוק לקראת תחילת המהלך של החלפת המכשירים למכשירים כשרים. היא זו שהיתה שותפה מלאה לכל שלבי המהלך מול ועדת הרבנים ובכלל.
- מנקודת מבטכם הראשונית, מה הייתה הסיבה שלא הסתפקתם בקומה הכשרה והוגבלו גם סוגי המכשירים?
"יוקדם כי אכן אנו היינו הראשונים בתחום הזה, אך גם באותם מהלכים ראשוניים עמדנו מול ועדת הרבנים דאז, שהעבירה אלינו את רשימות המספרים לחסימה.
בשלב השני הוחלט על-ידי הרבנים שלא מסתפקים בחסימה, לכולם היה ברור שההתפתחות הטכנולוגית שהביאה לפתחנו את ה"דור השלישי" ודומיו הייתה הזרז המרכזי למהלך הבא, המהלך שבו הוחלפו גם המכשירים במכשירים מעוקרים".
הגב' צדרבוים מציינת את "היתרון הגדול שיש לחברת פלאפון בתחום הזה": "הטכנולוגיה של פלאפון מאפשרת לה להמשיך, במקביל לפעילות המכשירים המעוקרים, גם את החסימה ברמת הרשת, אצלה במערכת המרכזית. החסימה אצלנו היא כפולה, ככזו היא איננה מאפשרת שום זליגה או אפילו פריצה".
|
|
|
| הרב לאנג, נציג ועדת הרבנים: "איננו מעוניינים להלחם מול הקידמה הטכנולוגית, גם בנושא הטלפון וגם בשאר הנושאים ידוע כי ישנם מוסדות רבים שעבורם אין אפשרות להתקיים בלי השימוש בכל אותם אמצעי תקשורת" | |
|
|
|
- מה עכשיו?
שני נושאים מרכזיים ניצבים כעת על הפרק: ישנו נושא הקווים הנייחים אשר גם בהם יש עוד הרבה מכשול, כל כך הרבה עד שגדולי ישראל הורו למצוא לו פתרון. ישנו גם נושא התקשורת המקוונת. על השלילה שבתקשורת הזו אין מה להאריך, שכן חללים כה רבים היא הפילה, עד שאחד מגדולי המחנכים בדורנו הציע שכדי להמחיש את מספר הנופלים שדודים למולה, ניתן היה להצהיר כי מידי כמה דקות נופל אחד, אחריו בהפרש קטן עוד אחד ועוד אחד ועוד.
אין סוף? יש! כך לפחות הודיעה בזק. על כך שוחחנו ארוכות עם איתמר הראל, סמנכ"ל החטיבה הפרטית בבזק, כדי להבין מה יש לבזק להציע בנושאים הללו [על נושא ספקיות התקשורת בהרחבה - בשבוע הבא].
הראל הוא לכאורה האיש המתאים ביותר שעמו ניתן לשוחח על כל התחום הזה, שכן בתפקידו האחרון הוא זה שכיהן כמנהל אגף השיווק למגזר הפרטי. במסגרת תפקידו זה היה אחראי לכמה תחומים עיקריים בבזק, בראשם האינטרנט המהיר, החדרתו לשוק והצמיחה המהירה בתחום זה, השיווק המגזרי (החרדים בארץ מכונים לצורך העניין "מגזר") ועוד. קודם לתפקידיו בבזק, היה הראל גם מנהל מכירות ארצי של חברת יס וממייסדיה, כך שהוא מכיר את השוק מעוד כמה היבטים.
איתמר הראל אומר בשיחתו עם "יום ליום" כי מלכתחילה תכננה בזק לצאת עם שני פיתוחים חדשים יחדיו: האחד שיתן מענה לקווים הנייחים והנוסף שיתן מענה לנושא התקשורת המקוונת, אולם לעת עתה המציאות המורכבת של שוק התקשורת הישראלי הכתיבה סדר יום שונה.
- של מי היה הרעיון?
הראל: "לפני למעלה משנתיים הגיעו אנשי ועדת הרבנים וביקשו את שיתוף הפעולה בהקשר לחסימת השיחות ליעדים שאינם הולמים בקווים הנייחים. הוגדרו קידומות מיוחדות עבור שיחות אלו וכך ניתן היה לאפיין אותם. הפרצות שהמציאו אותם שבכל זאת ביקשו להסתתר תחת המעטה התמים של שיחת טלפון הנראית "רגילה ופשוטה", הצריכו פתרון חזק יותר שיחסום טוב יותר. מתוך העיסוק בנושא הגיע הפתרון שאותו הצגנו לאחרונה".
הרב לאנג, נציג ועדת הרבנים מסביר ל"יום ליום" את שעמד מאחורי המהלך: "חשוב להדגיש כי איננו מעוניינים להלחם מול הקידמה הטכנולוגית, גם בנושא הטלפון וגם בשאר הנושאים ידוע כי ישנם מוסדות רבים שעבורם אין אפשרות להתקיים בלי השימוש בכל אותם אמצעי תקשורת. ברוך ה', זה לא הנושא הראשון שעמו אנו מתמודדים, הסלולר היה הראשון והוא החכים אותנו להמשך.
כעת אנו מברכים על שיתוף הפעולה מול ענקית התקשורת בישראל - בזק - בהשארת מכשיר הטלפון בהגדרתו הראשונית, קרי: מכשיר שמטרתו לשמש כאמצעי תקשורת בין אנשים. זוהי גם ההזדמנות להודות לשר התקשורת שדלתו פתוחה בפנינו על כל צעד ושעל בהתפתחויות הגדולות הללו, וכך גם למנכ"ל בזק מר גבאי, אשר לא חסך במאמצים כדי להביא לגמר טוב את המהלך הגדול הזה של הקו הכשר".
|
|
|
| הראל: "סך כל המצטרפים למהלך של הסלולרי הכשר עומד על כ-200,000 מכשירים, כמות משקי הבית החרדיים המשתמשים בקווים נייחים גדולה יותר מהמספר הזה" | |
|
|
|
בזק היא חברה גדולה מאוד, המרכזית בארץ שעד לא מכבר היא עם המונופול הבלעדי על כל התקשורת בארץ. כיום בגלל האפליה המתקנת הניתנת לשאר החברות נאסרו על בזק מהלכים רבים לצורך התחרות, אך עדיין היא השולטת על נתח השוק המרכזי. במציאות הזאת ההערכה כלפי בזק על צעדיה אלה, שאותם היא עשתה ועושה כעת מול הציבור החרדי, הנה גדולה מאוד.
את השיחה עם הרב לבקוביץ', נציגה השני של ועדת הרבנים, ערכנו בסיומו של אירוע ההשקה של הקו הכשר, האירוע שנערך בבנין בזק בקומה העשרים ושבע בבנין המשולש של מגדלי עזריאלי. ביציאתנו מהבנין מרים הרב לבקוביץ' את עיניו אל על ומביט בבנין הגבוה שמתנשא מעל לראשנו, הוא מהרהר קמעא ואומר לי בחיוך: "קשה להעריך את מספר השעות שבילינו כאן, בבניין הזה, בתקופות האחרונות כדי לוודא שאכן כל הקצוות האפשריים ייסגרו וכל הנדרש לצורך הקמת וקיום הקו הכשר ושאר הפרויקטים".
- מה היו הקשיים הגדולים כל כך?
הראל (בזק): "בשונה מהסלולר, שבו עיקר הבעיה היתה כרוכה בשלב "ההליכה לקראת", אצלנו הנכונות הובעה כבר בתחילת הדרך, האתגר היה בתחום הטכנולוגי. רשת התקשורת של בזק הינה ותיקה, זהו אחד מיתרונותיה, שינויים ברשת כזו אינם פשוטים.
זה היה אתגר גדול, אך כידוע במקום שבו יש רצון יש גם יכולת, עבדנו על זה זמן רב ואכן כבר לפני למעלה משנה מצאנו את הפתרון הגדול, אך הבדיקות הרבות שעליהן אמונה חברת בזק בכל תחום הביאו אותנו להמתנה הארוכה הזאת עד להשקת הקו הכשר והצגתו בפני הציבור הרחב".
הרב לבקוביץ מצביע על אתגר נוסף, לא פחות משמעותי: "קושי גדול עמד בפנינו לעגן את כל המהלך כולו מבחינה משפטית ברורה ומנוסחת היטב. החשש היה מפני מצב שבו אומנם חברת בזק הולכת לקראת מהלך רב עוצמה, עם כל הרצון הטוב, והנה ביום מן הימים עובר המנכ"ל למקום אחר ולפתע מתגלים כל הסיכומים כריקים מתוכן היות שיורשו בתפקיד אינו מכיר בהם כלל. לכן נעשו כל ההסכמים בצורה שתהיה קבילה ברמה המשפטית בערכאות הארץ, טובי עורכי הדין בראשותו של עוה"ד ר' יעקב וינרוט ישבו על כל סעיף וסעיף בשימת לב מיוחדת, תוך ראייה למרחקים ואי נטילת סיכונים מכל כיוון אפשרי - בזכות הקנסות הגבוהים המוטלים במקרה של הפרת הנכתב והמסוכם".
ניסיון רב נלמד מתחום הסלולרי, "יום יום אנו מתמודדים עם סוגיות חדשות העולות על הפרק מחמת שהן לא אוזכרו בהסכמים שנעשו סביב הסלולריים - למרות שגם הם נוסחו בשימת לב מרובה ביותר".
אם מדברים על התקלות שבדרך אל האושר, ביקשנו גם מפלאפון להעלות זיכרונות בנושא, אך קשה להם לחברה הזאת להצביע על תקלות מיוחדות שהתעוררו במהלך התפתחות המהלך של המכשירים הכשרים. "אולי כי אצלנו ניגשנו למהלך הזה רק לאחר שידענו שמהבחינה הטכנית אנו מוכנים לקראתו היטב, מכל הכיוונים".
לאחר הרהור רב עולה "משהו קטן" ש"במהלך שלבי ההכנה והנסיונות האינסופיים עלה על הפרק": היה זה בצורך למתן מענה במקרה של שני מכשירים הפועלים על אותו קו (כמו המכשיר הנוסף ברכב), זו היתה התמודדות טכנית שאנשי הטכנולוגיה של חברת פלאפון הצליחו לפתור אותה בקלות ולהתקדם הלאה.
|
|
|
| אטיאס: "שני נושאים מרכזיים ניצבים כעת על הפרק: ישנו נושא הקווים הנייחים אשר גם בהם יש עוד הרבה מכשול, כל כך הרבה עד שגדולי ישראל הורו למצוא לו פתרון, וישנו גם נושא התקשורת המקוונת" | |
|
|
|
הראל אינו האיש המופקד על החלק הטכני בבזק, אולם גם כמי שאמון יותר על הצד השיווקי הוא היה מעורב היטב גם בשלבי הפיתוח של הקו. כך לדוגמא כשהנידון היה אפשרות החיוג למספרי החירום באמצעות כוכביות וקיצורים, נושא שנידון בארוכה יחד עם עוד כמה שעלולים היו לסבך את ציבור המשתמשים שהורגל להם, בעוד אין בהם שום פסול. שיחות לחו"ל דרך מפעיל מסויים למשל.
בסופו של דבר הוגדרו אפשרויות השימוש בצורה המקסימלית ביותר שניתן היה להגיע אליה מבלי לפגוע באפשרויות השימוש בטכנולוגיה המתקדמת שאותה מציעה בזק בשאר הקווים בארץ.
ממזכיר ועדת הרבנים שמענו כי האתגר הגדול בקו הכשר, היה בכך שבשונה מהסלולריים שבהם, באופן יחסי, קל היה לבנות את המהלך בחלקו הטכני בהיותם עובדים על מערכת וירטואלית, לעומת זאת המערכת של בזק פועלת באמצעות "מרכזיות" רבות (כמה עשרות הפזורות בכל הארץ). בלתי ניתן לנטרל מרכזיה אחת ולהותיר מרכזיה אחרת, נדרש כאן שינוי גדול מאוד בכל המערכת של בזק.
עיקרה של ההמצאה הוא במכשיר הטכנולוגי שאליו מתנקזות כל השיחות, שבו הן מסוננות וממנו הן שבות בחזרה למערכת הגדולה, רבת הערוצים. זו מציאות שבה כל חיוג, כל שיחה נבדקים היטב.
כשהראל נשאל כיצד היתה העבודה מול ועדת הרבנים, הוא משיב במילים חמות המגיעות לאחר תקופת עבודת פיתוח ארוכה. בתוך השיחה עמו הוא משתמש לא אחת בהגיית מילים שונות, כפי שלמד אותן מנציגי ועדת הרבנים. הוא מציין רק את דרישתם הראשונית של ועדת הרבנים שלפיה, הרישום לקו הכשר ייעשה דרכה, כנראה כדי לשחזר את ההצלחה הגדולה של יצירת אווירה נכונה בציבור, כזו שמי שלא ישתייך אליה יחוש שונה ומחוץ לכלל.
למרות כל הרצון הטוב, למהלך הזה לא ניתנה הסכמה מצד בזק, שהעדיפה שלא לערב צד שלישי בהסכמים הכלכליים שלה מול לקוחותיה. כך הם ביקשו גם שלא להיות חלק מיצירת הלחץ הציבורי - במתכונתו המוכרת מהמערכה על הסלולרי - כיוון שבשונה מהסלולר שאותו מחליפים רבים אחת לשנתיים שלוש, הרי שאל הקו הנייח ישנם המורגלים מזה עשרות שנים עם אותו מספר ובאותה המתכונת.
גם הגב' צנדרבוים - לביא מחברת פלאפון מציינת כי "בתחילת הדרך עמד כל הצוות אצלנו נדהם אל מול הנחישות הרבה אותה הפגינו נציגי ועדת הרבנים שליט"א במשא-ומתן על התקדמות המהלך השני של הסלולרים הכשרים. ניכר היה כי הם קבעו לעצמם יעד ואותו בלבד הם ביקשו להשיג. היום, לאחר שהושג היעד המרכזי, הדברים נעשים בהרבה יותר הבנה ונחת.
כשהיא מתבקשת להתמקד בהיבט האישי - כיצד היא עצמה, שניהלה שיחות כה רבות מול ועדת הרבנים, רואה את מערכת היחסים שבין חברת פלאפון לבין ועדת הרבנים - היא אינה מהססת: מה שמרשים ויפה בעיני הוא לראות כיצד הציבור החרדי נכון כל הזמן לשמוע רעיונות חדשים כשעדיין ניכר שזה נעשה מתוך עמידה על המשמר. השילוב הזה של ההבנה שהעולם מתקדם מבחינה טכנולוגית וכי אין מנוס מההתייחסות לכך יחד עם השמירה מפני חדירת רוחות שאינן לרוח ההלכה והיהדות היא משהו שאי אפשר להתעלם ממנו.
|
|
בהתייחס לקו הנקי של בזק היו רבים שציינו כי היא אכן תיכנס לספרי ההיסטוריה בצעד האמיץ הזה. גם פלאפון עשו מהלך תקדימי יחד עם שאר חברות הסלולר. כמה זה עלה להם באמת, האם הם כל כך נדיבים?
- אחד מכלי התקשורת בארץ דיווח על השקעה של מיליון וחצי ש"ח, האם יש בזה אמת?
הרב לבקוביץ, נציג ועדת הרבנים, מאשר שמדובר על השקעה רבה מאוד, איתמר הראל מפרט ומאשר שאכן הסכום שהוזכר משקף בהחלט את רמת ההשקעה (מלבד שעות העבודה הרבות!) בנושא. גם בחברת פלאפון מתגאים במהלך שלטענתם גורם להם להפסדים.
כשנושא שירותי התוכן המיוחדים המשוללים במכשירים המעוקרים עולה עם השאלה "איך משלימים את זה?" ניתנת התשובה הפשוטה: "אנחנו לא!
לכאורה, אנחנו באמת מפסידים מהמהלך הזה של חסימת התכנים וההודעות הכתובות, אולם מצד שני המגזר החרדי חשוב לנו מאוד, חשוב עד כדי כך שאנו מוכנים כביכול להפסיד הרבה כדי שהוא ימשיך להיות לקוח שלנו ושחלק גדול ככל האפשר מהמגזר הזה יהיה לקוח שלנו. חשוב להזכיר שאנו מדברים על בניית מסלולים מוזלים ועל פיתוחי הטכנולוגיה המותאמת וכן הלאה".
גם כשהשאלה הנשאלת, כדי לחדד את הבנת הנושא מול פלאפון, הינה "כעת, לאחר שההשקעה הגדולה במהלך הזה מאחוריכם, לו יצוייר שלשוק התקשורת בישראל נכנס מפעיל סלולר חדש, האם הייתם מייעצים לו ללכת בעקבותיכם? האם הייתם מצביעים בפניו על הצלחה?"
התשובה ניתנת במילים הנחרצות ביותר: "כן! היינו ממליצים לכל חברה (וירטואלית או אמיתית) להכנס למהלך כזה, זהו הדבר הנכון לעשותו בשוק הישראלי".
אם זה כל כך חשוב להם, האם הם אכן דואגים שנחוש זאת?
השאלה הבאה שהופנתה לפלאפון היתה מעין המשך לתשובה הקודמת: איך בכל זאת "מפצים" את החרדים כשלציבור הכללי יוצאים מבצעים חדשים. האם זה תמיד יהיה סימטרי, האם זה בכלל קשור?
הגב' צנדרבוים - לביא: "בודאי שזה קשור! כשיוצאים במבצע לציבור הכללי אנו תמיד חושבים מה נוכל לתת לציבור החרדי שאינו צורך את שירותי התוכן וכדומה. בנוסף לכך ובלי קשר למה שקורה במגזרים אחרים, אנו תמיד מחפשים עוד רעיונות ועוד כיווני חשיבה חדשים של מבצעים אפשריים לציבור החרדי, כשבדרך כלל אלה הם מבצעי דקות חינם או מבצעים דומים המשליכים ישירות על העלות הסופית לצרכן בסוף החודש".
|
|
כאמור, מתחילת התהוותו קיבלו הרעיון והמהלך של השירות החדש גם את ברכתו ועידודו המלא של שר התקשורת, ר' אריאל אטיאס, שאף היה אורח הכבוד בטקס השקת הקו החדש. באירוע השקת הקו הכשר שמענו מפי כל הדוברים - מנכל"י בזק ומשרד התקשורת, וכן מפי נציג ועדת הרבנים - עד כמה גדול הוא הסיוע שניתן מאת משרד התקשורת למהלך של בניית הקו הכשר על כל השלכותיו.
במה בא סיוע זה לידי ביטוי? מדוע בזק, שכידוע כיום הינה חברה כלכלית לכל דבר, היו זקוקים כל כך לעזרתו של משרד התקשורת? - את השאלה הזאת הפנינו ישירות לשר התקשורת.
בשיחה ארוכה, שבה החכמנו מאוד בכל הקשור לעומד מאחורי הקלעים של המהלך האחרון של הקו הכשר, וכן גם בשאר המהלכים כמו האינטרנט הכשר ועוד, הצלחנו להבין עד כמה מורכב וסבוך הוא כל מהלך כזה. הביורוקרטיה שאותה ניתן להעמיס מול כל צעד וצעד, הקשיים הרבים שעלולים לצוץ ואכן צצים במקומות הכי פחות צפויים, האישורים הרבים הנדרשים, כל אלה ועוד אינם יכולים להיפתר בלי עזרתו של משרד התקשורת.
מאיתמר הראל שמענו כמה מהנקודות החשובות: "הדבר החשוב שמשרד התקשורת איפשר לנו למעשה זה שתהיה לצורך העניין "קידומת כשרה". את הקומה הזאת (קומת 80) קבלנו ממש בתקופה האחרונה. זו קידומת שהייתה פנויה בבזק, ואנחנו ביקשנו לקבל אותה ממשרד התקשורת.
חשוב להבין שבעקרון כל קומות המיספור בארץ שייכות למדינה, ולכן אנחנו צריכים ששר התקשורת יאשר לנו את הקידומת. האישור ניתן בסופו של דבר מאחר שאינני חושב שיש אינטרס למשרד התקשורת, ולא משנה מי עומד בראשו, שלא לאשר מספר זה או אחר או לא לאשר את השירות כשירות.
אנחנו, כחברה, ביקשנו גם תעריפים או חבילות נוספות שיותאמו לציבור החרדי. יש היום חבילות שמותאמות לציבור שומרי השבת שמעניקות תעריפים מוזלים לאלה שבוחרים מסלולים שאינם כוללים שיחות בימי שישי ושבת. ביקשנו עוד חבילות נוספות באותו כיוון, וכעת אנו בהמתנה מול משרד התקשורת, שכשתקוותנו היא שאכן הם יאשרו לנו אותן".
|
|
שר התקשורת, ר' אריאל אטיאס, מגלה עוד כי ברמת העיקרון את כל זאת הוא נאלץ לעשות, תוך זהירות מופלגת שלא "להיכשל" חלילה באיזו שהיא העדפה של המגזר החרדי מול שאר המגזרים: "די לי בטעות קטנה כזאת כדי שכל 'לוחמי הצדק' למיניהם יעלו על בריקאדות ויזעקו על אפליה לטובה של הציבור החרדי שאינה חוקית או אינה ראויה.
ניקח לדוגמה את הקצאת קומת המספרים שיוחדה לצורך הקו הכשר (המספרים שיתחילו ב-80 מכל אזורי החיוג בארץ), לולי שזה היה דבר לגיטימי לחלוטין להקצות אותה היתה בעיה לעשות זאת, ישנה הגבלת מספרים במדינה שבה התפתחות התקשורת נעשית בצעדי ענק ונדרשת הצדקה גדולה לכך - גם בהיבט הכלל ציבורי בארץ".
ניסיון להזכיר לשר אטיאס כי לו היה זה שר המשתייך לצד הפוליטי השמאלי בארץ שהחליט להעניק משהו כזה לציבור הערבי (להבדיל) בארצנו הקדושה, זוכה לתגובה (חיוך מריר ותו לא) המחזירה אותנו הישר לזרועות הריאליות.
לאחר הרהור הוא מוסיף בציניות שאילו היה נדרש צעד כזה לטובת המגזר הערבי, הרי שגם הוא היה פחות חושש מביקורת שאינה עניינית...
הקצאתה של קומת המספרים הזאת נעשית מתוך מחויבותו של הרגולאטור (הגוף המפקח על הגופים הכלכליים - משרד התקשורת לצורך העניין) לתת מענה לכל ציבור ולכל קהל יעד, השיקולים הענייניים הצדיקו זאת בכל קנה מידה, לטובת שוק התקשורת בישראל.
"בעצם", מזכיר השר אטיאס את שגם חברת בזק הצהירה עליו, "הגם אם החברה החרדית היא הפלטפורמה למהלך הזה, אולם הלא חלק בלתי נפרד ממערכת השיקולים המתבקשת היה טמון בעובדה שהקו הזה יתן מענה גם לציבור גדול של הורים שאינם חרדיים או דתיים, כאלה שאינם מעוניינים שילדיהם יגיעו למקומות שאינם רצויים וראויים לנפשם הרכה, זו המושפעת כל כך במהירות רבה כל כך.
לכל זאת יש ביכולתי להוסיף בפירוש את העובדה שאני, אישית, מרגיש שמחובתי לסייע ולדאוג לציבור החרדי, אינני מפלה אך אני דואג ומסייע לציבור החרדי. זהו חלק מתפקידי!", מדגיש שר התקשורת.
הראל: "נקודה נוספת באותו עניין, היא זו שפחות קשורה לקידום של הנושא ויותר להליך השירות או לכל מה שקשור בעצם לשירות: בזק היא חברה שתעריפיה מפוקחים, ככזו היא נאלצת לבקש ממשרד התקשורת אישור לתעריפים כאלו ואחרים, מאחר שכעת, כשהגדרנו שרות של קו כשר - הלא הוא "קו ונקי" - הרי שלצורך פעילותו יש בכוונתנו העקרונית לגבות תעריף כזה או אחר, משרד התקשורת היה זה שבכלל הגדיר את המהלך כ'שירות'".
וגם הוא מצביע על פוליטיקה, קצת שונה מזו של קודמו: "אני חייב לציין שהקשר שלנו עם ועדת הרבנים, כדי לקדם את הנושא, היה די הדוק וישיר, אבל בכל זאת, במקרה הזה לעומד בראש משרד התקשורת היה משקל נוסף בסיוע במקומות שבהם נדרש הדבר מהצד הרשמי או בתקשורת האישית עם הרבנים ונציגיהם".
|
|
השאלה שעולה: לכמה מנויים הצפי בקו הכשר והנקי?
בשיחה עם הר' אטיאס, הנערכת כשבוע וחצי לאחר השקת הקו, הוא כבר מספר שמנתונים שאותם הוא קיבל מבזק לעת עתה, הרי שמדובר על הצטרפות מפתיעה, על מספרים גדולים של משפחות שהצטרפו למהלך כבר בפרק הזמן הקצר הזה.
"אין ספק", הוא מוסיף, "שכיוון שהמדובר הוא בפעולה פשוטה הנעשית בלא כל צורך בתוספת רכישת מכשירים או עזרים ובלא מחויבות להחלפת מספר טלפון - הצפי להצטרפות הוא גדול. הלא אם בסלולר, בתחום שבו נדרש הציבור להחלפת מכשירים ומספרי טלפון, ראינו שהציבור החרדי הצטרף בהמוניו, הרי שכאן אך מתבקש הוא שההצטרפות תהיה רבה אף יותר".
כהורה לילדים בעצמו מנסה השר אטיאס לסבר את האוזן עם חלק מהשיקולים המרכזיים האמורים לחלוף בראשו של כל בעל משפחה (ממנויי בזק כמובן) לפני שהוא עושה את הפעולה של ההצטרפות לשירות הזה שאותו מציעה חברת התקשורת שלו: הלא חשוב לזכור שהמדובר הוא בפעולה פשוטה מאוד (חינמית לעת עתה) של חיוג לחברה בלבד, בכל בית שבו מצויים ילדים ונערים מחנכים את הילדים לתורה ויראת שמים, אולם אין באפשרותנו לדעת באיזה טלפון יפול הילד לתהומות, ועד שנעלה על זה עלול להיות מאוחר מדי.
זהו אינו המכשיר הסלולרי האישי שאותו ניתן לשמור איכשהו, זהו המכשיר הזמין לכל בני הבית וגישה אליו אינה יכולה להיות מפוקחת בכל מצב נתון.
הראל: "סך כל המצטרפים למהלך של הסלולרי הכשר עומד על כ-200,000 מכשירים, כמות משקי הבית החרדיים המשתמשים בקווים נייחים גדולה יותר מהמספר הזה, אבל אני מניח שזה עניין של זמן, זה כמובן יהיה תלוי גם במידת הרעש והלחץ החברתי על האנשים להצטרף. חשוב לזכור שבסך-הכל זהו שירות שאנחנו כחברה לא מרויחים ממנו".
והנה הגענו לסוגיה חשובה, שאלת השאלות: כמה אתם מתכוננים לגבות על הקו הזה? שמעתי מכמה כיוונים את החשבון המורה על כך שוויתור עליהם לא יהיה בבחינת פילנטרופיה, שכן אחוז גדול מהמצטרפים הם צרכנים שבין כך אינם משתמשים בשיחות מהסוג שאותו הקו חוסם.
שר התקשורת אומר שלהערכתו, בסופו של דבר, בזק לא יגבו כסף על השירות הזה. "זה לכאורה מצב אבסורדי שבו הם משקיעים כסף רב בתהליך שהם אמורים להפסיד בגללו כסף שכן, לצערנו הרב, השיחות הללו מכניסות לבזק כסף לא קטן.
מצד שני ברור שכיוון שלפני שנה הענקתי לחברת קווי זהב את האפשרות לעמוד מול בזק גם ברמת השרות בתחום התשתיות, כאשר ניתנה להם האפשרות להציע שירות מקביל במחירים לא פחות אטרקטיביים - הרי שלבזק ישנו האינטרס להיות קשובים ונאמנים ככל האפשר לצרכי הציבור החרדי כדי שאכן גם הוא ימשיך להיות נאמן לה במבחן האמת הגדול של ההשתייכות וקבלת השירות השוטף ממנה בדווקא".
הראל: "בתוכניתנו מלכתחילה היה לגבות 3.90 לחודש, אולם כרגע יצאנו במבצע של חצי שנה ראשונה חינם, התקופה החינמית הזאת תתן לנו את האפשרות לבדוק שוב את נושא של התעריפים, ויתכן שאכן יהיו שינויים לטובה מול הצרכנים במקרה הזה. הכל יכול להיות, כרגע אנו בוחנים את זה מתוך כוונה לראות איך זה יוביל.
חשוב לזכור שלנגד עינינו עומדת ההשקעה של המיליון וחצי ש"ח, שבנוסף לה יש את העלות הכרוכה בשעות העבודה הרבות של הכנתו, בצירוף לקוחות למסלול המבוקש וכדו'. המציאות היא שהכלכלנים שלנו הצביעו על כך שאם לא נגבה כסף על השירות - אנו נפסיד משמעותית, והמציאות מורה בבירור שאם היינו רוצים לתמחר שרות בצורה ריאלית מן הסתם היינו מתמחרים אותו אחרת, גבוה יותר".
|
|
על ניסיון של שאלה בכיוון כמו "האם, לדעתך, אתם סללתם כעת דרך גם עבור המתחרים שלכם", איתמר מעדיף שלא להשיב. ובכל זאת: האם יבואו עוד חברות בעקבות בזק?
שר התקשורת: "אני בטוח שתהיינה עוד חברות שיצטרפו למהלכים דומים מתוך אותם אינטרסים. אנחנו, במשרד התקשורת מעניקים לחברות הללו רוח גבית חזקה ככל האפשר על-מנת שאכן יבואו לקראת הציבור החרדי ויציעו לו אלטרנטיבות, וזאת כחלק מהמגמה הכללית של ההתייחסות הפרטנית לציבור ייעודי של קהלים ומגזרים - במקביל להתייחסות האוניברסלית ברמה הכלל ציבורית בארץ".
|
|
תוכניות לעתיד: טלפון ציבורי כשר
|
|
|
בפרסום ראשון, מספר הרב לבקוביץ', נציג ועדת הרבנים ל"יום ליום", כי הפרויקט הבא שעליו עובדים כעת חברי הוועדה בכל המרץ הוא במתן המענה, הנקי לחלוטין, לצרכי ההתקשרויות בטלפונים הציבוריים, מאותם המצויים בכל פנימיית ישיבה או תיכון לבנות.
המצב כעת פרוץ מאוד בתחום זה, כרטיסי ה"בזכרט" המצויים כיום טומנים בחובם נזק גדול מאוד, בהיותם "פתוחים" - ללא חסימה כלשהי.
התוכנית היא ליצור כרטיסי חיוג שכאלה שיהיו חסומים לחלוטין מכל אפשרות של התחברות למקומות שאינם ראויים.
המהלך הזה כרוך אף הוא בהרבה מאמצים ובהשקעה טכנולוגית מתקדמת ביותר. התקווה היא שכבר בהקדם נזכה לברך על המוגמר ולבשר על האפשרות החדשה הזאת שתהיה בבחינת "דרכא אחרינא" בדיוק כמו כל הצעדים האחרונים.
|
|