ברוך קרא הוא עיתונאי שחב את הקרירה שלו לקשרים מעולים עם צמרת המשטרה הפרקליטות ובתי המשפט. תמורת ידיעות בלעדיות קרא משרת לא רע את מקורותיו ומציג את עמדותיהם לציבור מבלי לנקוב בשמם. עיתונאי אמור כמובן ליצור קשרים עם מקורות מידע ולהגן על חשאיותם. כאשר ברוך קרא מפרסם ידיעה, יכול הקורא המעמיק להסיק מסקנות משלו על מקורותיה האפשריים. הדבר מלמד שטשטוש העקבות, אם הייתה כוונה לטשטשם, לא נעשה באופן מקצועי מדי.
הפובליציסט בן דרור ימיני פיתח כלפי ידיעותיו ופרשנותו של קרא אלרגיה מיוחדת. יחסים טובים בין מבקר מערכת המשפט לבין מי שמוחזק בעיניו כמשרתה של העילית המשפטית אינם אפשריים. בזעמו כי רב מציג ימיני את קרא כמי ש"מתחזה להיות כתב משפטי". אכן איני יודע אם יש לקרא יש השכלה משפטית, שכן פעם אחת שמעתי אותו מנסה להסביר לציבור מה פירוש "בקשת רשות ערעור" והוא גילה בורות מביכה.
בניגוד לבן דרור ימיני, גיליתי כי אתר מרכז המרצים הישראלי דווקא ממליץ מאוד על "הפרשן המשפטי" של ערוץ 10 כמרצה מבוקש [בשכר - מה חשבתם? בחינם?] ומציגו כדלקמן:
"ברוך קרא - פרשן לענייני משפט ומשטרה בחדשות 10. מתמחה בקשר הישראלי בין הון לשלטון. חשף את פרשיית 'סיריל קרן' - חקירת המיליונים שזרמו לחשבונו של משפחת שרון, ופרשיות אחרות שהדם עדיין מהדהד בתקשורת.
מסקר כיום את פרשת הנשיא קצב ופרשת רמון. קרא מרצה רהוט, מקצועי ומבוקש מאוד בחברות וארגונים. ניתן לשלב בתוך ההרצאה קטעי וידיאו ייחודיים. להלן מגוון הרצאות שניתן להזמינן דרך מרכז המרצים לישראל."
כזכור, לפני זמן קצר התגייס ברוך קרא לעזרת בכירי מערכת המשפט ובית המשפט העליון ופרסם דוחות עלומים, שהיו חייבים להיות חסויים, על חשדות המיוחסים לשופט משה גלעד מחיפה וזאת במטרה לטרפד את מינויו. הכול מודים כעת שמדובר היה בלא יותר מאשר רכילות מרושעת וזדונית. אותי עניין כיצד הודלף לקרא מסמך חסוי ביותר שהיה אמור להיות גלוי אך ורק לוועדה לבחירת שופטים.
קודם לכן היה מקום לברר גם כיצד דלפה חוות דעת חסויה ושלילית של פרקליטת מחוז חיפה על המועמד מתוך הוועדה. נראה שהמקור חייב להיות מתוך הוועדה לבחירת שופטים שהיה מעוניין לסכל את המינוי. ניתן לשער בביטחון כי כאשר נעשה צעד כה חריג כמו הדלפת מסמך חסוי, מוועדה המחויבת לסודיות מלאה, המדליף מעוניין שהמסמך יגיע לידי העיתונאי "הנכון" שיעשה בו את השימוש "הנכון".
שליחותו של קרא לא צלחה. התגייסותו למאבק לביטול מינוי השופט גלעד לא הועילה לשולחיו. עקב כך קיבל העיתונאי המאוכזב פיצוי - לו ורק לו הודלף מראש תוכנו של פסק הדין בעניין העתירה נגד עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר קצב. לא מדובר בסקופ אמיתי, שכן העיתונאי רק הקדים לחשוף מה שהיה נודע לנו ממילא יומיים לאחר מכן. סקופ אומנם לא היה כאן, אבל מדובר בהחלט בצ'ופר שניתן לעיתונאי על-ידי הדלפת מידע רגיש ביותר.
עצם ההדלפה מראש על תוכנו של פסק דין בנושא כה רגיש החרידה אותי וחייבת להחריד כל אחד. הדלפה כזו יכולה לסכל צווי בית משפט, להזמין לחצים על שופטים, לאפשר ביקורת ומסע ציבורי לשנות תוצאת פסק הדין ועוד. פרסומים לא מדויקים יכולים אף לפגוע קשות בדימוי מערכת המשפט בעיני הציבור שיתהה אם פסק הדין הסופי אכן היה כזה לפני הפרסום. איני רוצה אפילו לחשוב על תוצאות הדלפת פסק דין שעניינו קשור בבטחון המדינה, או יחסי החוץ שלה.
ברוך קרא זכה לרגע התהילה שלו עם פרסומו המוקדם של פסק הדין ואנו נותרנו עם התהיות. כיצד ייתכן שמידע כה רגיש דלף מבית המשפט העליון. האם לא נדרשת כאן לפחות בדיקת פוליגרף של כל מי שידע על פסק הדין ואשר תגלה מי הדליף מראש את תוכנו של פסק דין בנושא כה רגיש? אם אין אנו יכולים לסמוך על בית המשפט העליון בסוגייה כזו כיצד נפקיד בידיו מידע הנוגע לבטחון המדינה?
ניתן להניח כי קרא, כמרצה מבוקש, יכלול גם את הגילויים האחרונים שלו בהרצאותיו. אולי יתנדב לספר קצת יותר על מקורותיו ועל העסקות שהוא רוקח עמם. מכל מקום, עלי להזהיר את מקורותיו של קרא: מדובר בעיתונאי מסוכן ביותר למי שמדליף לו מידע. אם אינכם מאמינים לי, תשאלו את עו"ד גלאט-ברקוביץ, שהפרה חובת סודיות ונאמנות והדליפה לקרא את פרשת סיריל קרן ומאז חרב עליה עולמה. ברוך קרא מרצה בשכר על הפרשה. עו"ד גלאט-ברקוביץ איבדה את משרתה ואף את רשיון עריכת הדין שלה. אני בטוח שלעיתונאי הנכבד יש הסבר מצוין לכך, אבל אני בכל זאת מציע למקורותיו להיזהר מאוד לנפשם.
מכל מקום: חומרת ההדלפות לקרא מתוך הוועדה לבחירת שופטים ומכותלי בית המשפט העליון אינה נופלת מחומרת מעשיה של עו"ד גלאט-ברקוביץ. מדהים הדבר שטרם דרש איש חקירה מלאה בנושא זה על-ידי גוף חקירות בלתי תלוי.
