מכונות התעמולה הפלשתינית והערבית נאחזו בדבריו של סגן שר הביטחון מתן וילנאי בסוף השבוע כי "הפלשתינים מביאים על עצמם שואה גדולה יותר בהמשך ירי רקטות הקסאם", כדי להפעיל מערכת הסתה גדולה ומשומנת. וילנאי התכוון למילה אסון או קטסטרופה, אך אחת מסוכנויות הידיעות תרגמה את דבריו למילים BIG HOLOCOST והפלשתינים והערבים מיהרו לקשור את המתרחש ברצועת עזה לשואת יהודי אירופה ולנאציזם. ואיפה הייתה ההסברה הישראלית? שאלה טובה.
לפני שההסברה הישראלית התאוששה מיהרה התקשורת הפלשתינית והערבית לצטט את התרגום המעוות ומנהיג החמאס ח'אלד משעל והנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס עשו בתרגום הזה שימוש תעמולתי מניפולטיבי לצרכיהם. ישראל הפכה באמצעי התקשורת הערביים והפלשתיניים למדינה נאצית שעומדת לשרוף במשרפות את בני העם הפלשתיני בשואה חדשה. רשת אל-ג'זירה, המשדרת לכל רחבי המזרח התיכון, הפכה לשופר החמאס והקרינה ללא הרף תמונות של גופות שרופות ברצועת עזה ובהן גם גופות של ילדים פלשתינים.
המניפולציה הערבית-פלשתינית או כפי שאנו קוראים לה בלשון התקשורתית ה"ספין" הצליחה ובגדול.
משרד החוץ הישראלי החל בפעילות הסברה שכוללת שיחות טלפוניות של שרת החוץ ליבני עם שרי חוץ בעולם ועם מזכ"ל האו"ם, השגרירים בחו"ל יצרו קשר עם משרדי החוץ של המדינות שבהן הם מוצבים ומשרד החוץ החל לתדרך שגרירים זרים המוצבים בארץ. ספק רב אם הפעילות הזו תצליח לשנות את התמונה שמציגים אמצעי התקשורת השונים במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל.
מה שקורה משקף היטב את מצבה של מערכת ההסברה הישראלית במשך שנים רבות, דבר שבא גם לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה. יש צורך דחוף להאיץ את הקמתו של מערך הסברה לאומי שלא רק יגיב למתקפות תקשורתיות על מדינת ישראל ויהיה בעמדת התגוננות מתמדת, אלא גם ייזום מתקפות תקשורתיות ו"ספינים" שיציגו כהלכה את עמדותיה של ישראל.
נכון שההסברה לא קובעת מדיניות ואיננה יכולה לבוא במקומה, אבל היא צריכה לסייע בהסברת המדיניות הישראלית. במקרה דנן ישראל עסוקה בהגנה עצמית על אזרחיה החפים מפשע מפני מתקפות טילים ורקטות משטח שאיננו כבוש על-ידי ישראל. ארגון החמאס שנכשל בשבוע שעבר בהצעדת עשרות אלפי פלשתינים לעבר הגדר ברצועת עזה הצליח בתעמולה שלו בסוף השבוע להעביר מסר אחר לעולם כאילו ישראל היא זו שתוקפת אזרחים פלשתינים חפים מפשע. אמצעי התקשורת הזרים והערביים כמעט שלא מזכירים את ההתקפות על שדרות, אשקלון ונתיבות. הם גם כמעט ולא מראיינים דוברים ישראלים ועוסקים בדה-לגיטימציה של ישראל.
ישראל לא יכולה לצאת למבצע צבאי כלשהו ברצועת עזה, קטן בהיקפו כמו באזור ג'באליה או גדול יותר, מבלי שארגנה מראש את נושא ההסברה. מדובר בפעילות צבאית ידועה מראש ואפשר להתארגן לה מבחינה הסברתית. לכן בישיבת הקבינט הביטחוני שתתכנס ביום רביעי הקרוב חייבת הממשלה לדרוש ולקבל תוכנית הסברה מקפת ומפורטת שתלווה באופן צמוד את כל ההחלטות שיתקבלו. ראש הממשלה חייב למנות, ולו רק לצורך התקופה הזו, מסביר לאומי או מתאם הסברה לאומי, לצייד אותו בתקציב גדול ולהתחיל בהערכות התקשורתית וההסברתית בתיאום עם כל הגופים הקשורים לנושא (משרד החוץ, צה"ל, משטרת ישראל, מתאם הפעולות בשטחים, שב"כ וכו') שתלווה באופן שוטף ויומי את ההתמודדות של מדינת ישראל בעורף ומול הטרור היוצא מרצועת עזה והפגנות ההזדהות שמארגנים הפלשתינים גם ביהודה ושומרון.
הפלשתינים הבינו, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, כי נקודת התורפה של מדינת ישראל היא העורף, לכן הם מרכזים את התקפותיהם על המטרה הזו, על ה"בטן הרכה" של מדינת ישראל. ההסברה הישראלית חייבת להתמודד בצורה חכמה ומתוחכמת עם הנקודה הזו. יתר על כן, ברשות גורמי המודיעין שלנו, כך סיפר לי גורם בכיר, יש חומר ויזואלי שבו מתועדת פעילות גופי הטרור הפלשתינים מתוך בתי מגורים ובתי ספר ברצועה לירי על ישובים ישראלים. ארגוני החבלה משתמשים בתושבי הרצועה כ"מגן אנושי", מישהו, בדרג המדיני או הביטחוני, צריך לאשר את פרסום החומר הזה והפצתו בעולם.
הבעיה המיידית של ישראל היא כיצד למתן את הדרמטיזציה המלאכותית שהצליחו הפלשתינים ליצור בתקשורת הערבית והזרה כאילו ישראל עוסקת ב"השמדת עם" ובפגיעה בחפים מפשע. ערוץ אל-ג'זירה מעביר דיווחים רצופים בשידור חי מהרצועה לכל העולם הערבי דבר שמוסיף לתחושת החירום המלאכותית. לא הבחנתי שהוא מקיים שידורים חיים משדרות, אשקלון או נתיבות.
נושא ההסברה חייב להפוך לחלק בלתי נפרד מכל מבצע צבאי חשוב. הוא חייב להיות חלק מתהליך פקודת המבצע, ברמה המדינית צריכים הממשלה והקבינט הביטחוני גם כן לשלב את הנושא במערכת השיקולים וקבלת ההחלטות.
רק אם יפנימו הדרג המדיני והדרג הביטחוני הבכיר את חשיבותו של נושא ההסברה ויתייחסו אליו, סוף סוף, ברצינות יהיה ניתן להשיג פריצת דרך ולשפר את תדמיתה של ישראל ומעמדה הבינלאומי, אי אפשר להטיל את האחריות רק על משרד החוץ, צריך מערכת נפרדת שתקבל משאבים רבים ותתאם את כול הגופים הרלוונטיים לנושא ההסברה, הגיע הזמן שנתייחס ברצינות לנושא הזה שכן הוא בדמנו.