ננצח את החמאס כמו את החיזבאללה

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כיבד במוצאי שבת בנוכחותו אירוע רב משמעות בחיי העם היהודי - הפתיחה של "פסטיבל אישה" בתיאטרון חולון. "ישיבת מרכז-הרב היתה עבורי סוג של בית במשך שנים, מקום להכיר את מלח הארץ, ממנו תצמח המנהיגות של הציונות הדתית. שום חילוקי דעות לא יעיבו על ההערכה לציבור הזה", בישר אולמרט לשומעיו, מבקרי "פסטיבל אשה 2008" בחולון. "המחבל ידע לאן נכנס, ובמי לפגוע - טובי בנינו המונעים ממחוייבות לעם ולארץ. הוא קטל שמונה תלמידים בדם קר, במקום שחשבנו שלא יאונה רע לאף יהודי", הוסיף ראש הממשלה להרצות למבקרים שסברו לתומם שבאו לפתיחת אירוע קריטי בחיי התרבות של מדינת תל אביב, ומצאו עצמם לפתע נאלצים להקשיב לדיבורים זרים ומוזרים להוויתם. "מלחמת הקיום שלנו מתנהלת מיום ליום, משעה לשעה. המקום שממנו יבוא הקץ לא ידוע, אך אנחנו ננצח", הכריז אולמרט בפאתוס, כאילו הוא משתתף עכשיו כשחקן ראשי בדרמה של אחד התיאטרונים בהן שזרו את "פסטיבל אישה", כדי להשביע את הטעם האומנותי של משחריו. כאן אבל התבלבל ראש הממשלה, שכח שלפני כן השמיע רפליקה של דרמה, והשמיע משפט קומי להפליא: "כפי שהשגנו הרתעה מול מדינות ערב ומול חיזבאללה, שלא מעיז לירות אף טיל כבר שנה וחצי - כך נשיג הרתעה מול אירגוני הטרור" - הבטיח ראש ממשלת הניצחון המזהיר על ועדת וינוגרד. בכל רחבי האולם אפשר היה לשמוע את אנקת הרווחה שהשמיעו באי "פסטיבל אישה". אין מה לדאוג. אולמרט ינצח את החמאס בדיוק כמו שהביס יחד עם פרץ וחלוץ את החיזבאללה בניצחון האדיר של צה"ל במלחמת לבנון השנייה. הנוכחים, לבושים במיטב מחלצותיהם, הגברים עם עגיל אופנתי באוזן ימין וקוקו סרוק על עורפם, והנשים... (צנזורה עצמית) יכולים להתפנות עכשיו לצפות במופעים התרבותיים המהווים בבואה נאותה לחיי הרוח של הנהגת המדינה בראשה, כיאות לאיש משלהם עומד ראש ממשלה שאשתו חברה במר"צ ובתו לסבית גאה, כיאות לאנשי תרבות נאורים. פסטיבל אישה 2008 יתקיים בהשראת "חדר משלך". מה זה? הנה עבורכם הסבר מארגני הפסטיבל, מהו "חדר משלך": "יצירת המופת של וירג´יניה וולף, שהקדימה את זמנה ואמרה כי אישה זקוקה לחדר עם מנעול והכנסה משלה בכדי שיצירתה תוכל לפרוח". זהו. בין המופיעים בפסטיבל הנאור: "שחקן הדראג האנגלי אדריאן הולס, במופע ´הקהל של אדריאן´ בו היא מזמין/ה את הקהל להצטרף לאירוע אישי בסלון ביתה האינטימי המעוצב על-ידי מיכל נגרין, ולהשתתף בחגיגה של חייה. המופע מיועד ל-25 אורחים בכל פעם". ולא, אל תשאלו את הכותב, מה זה "דראג", האם זה רק מתחרז עם דרעק; למה הוא מזמין/ה ולא מזמין; ומה יקרה אם פעם אחת יבואו 26 אורחים. לא לשאול, כי כותב שורות אלה הוא חרדי פרימיטיבי שאינו מצוי ברזי התרבות של מדינת תל אביב. אחד המופעים הוא: The Umbrella Birds" מאנגליה במופע המתרחש בשירותי נשים ציבוריים וחושף את עולמן האינטימי של ארבע נשים שנפגשות באקראי". לא מצוין בהסבר האם הצופה צריך להצטייד בניר טואלט בבואו למופע המכריע הזה, או האם הנייר כלול במחיר הכרטיס. יש גם מופעי מחול כמובן. אחד מהם: "רעש לבן - להקת המחול ורטיגו בבכורה עולמית. הבוחן במבט מרענן את תרבות הצריכה המודרנית אל מול הפשטות והצניעות של הטבע". אתה הבנת את זה, ברוך? אני לא. ומי שחושב שבמדינת אולמרט נשים מבוגרות סורגות או קוראות עיתון בבית אבות - מוזמן לצפות במופע המחול "גילה", כדי להבין שהוא טועה בגדול: "מופע מחול עכשווי מאת גלית ליס. במופע המשלב תנועה, משחק, אמנות וידיאו ומוזיקה מופיעות נשים שגילן נע מ-72 ל-84 והן מציעות מבט אחר על החיים". יש גם משהו מיוחד לבת של אולמרט, המשתתפת כידוע באופן קבוע בהפגנות תמיכה של משת"פים שמאלנים בטרור הפלשתיני: "הדרך לג´אנה - מאת עינת ברונובסקי, בבימויה של דורונה בן דור. חמש נשים פלשתיניות בדרכן לביצוע פיגוע". לצופה המזוכיסט חוסכים את הוצאות הנסיעה למועדוני הסאדו של מדינת תל אביב, והסחורה תסופק ישר ב"פסטיבל אישה": "הצגה לבקשתך בתיאטרון הקופסא -הצופה בוחר הצגה מתוך תפריט וצופה בה כשראשו מושחל לתוך קופסת התיאטרון". את מהות מרבית המופעים ברור שאין ביכולתנו לתאר באתר בו קוראים גם אנשים שומרי מצוות, אבל את הפרינציפ נראה לי שתפשתם.