בקריאה לשינוי מהותי ביחסה של התנועה הקיבוצית לערכים דתיים ולקביעת צביון לאומי לחגי ישראל - יצא גילוי-דעת, בחתימת 125 חברי קיבוצים שונים, הנמנים עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים", "הקיבוץ הארצי" ו"הקיבוץ המאוחד".
ההתעוררות הדתית מורגשת בעיקר בקיבוצים ותיקים הנמנים עם שלוש התנועות הקיבוציות הגדולות: "איחוד הקבוצות והקיבוצים", "הקיבוץ המאוחד" ו"הקיבוץ הארצי".
בגילוי הדעת נקראת ברית התנועה הקיבוצית "להפסיק את הזלזול בערכי הדת, במיוחד בכל מה שקשור לחגים כמו ראש השנה, יום הכיפורים, פסח, שבועות וסוכות.
ערכים אנושיים
בהטיחם ביקורת חריפה על האופי החילוני המובהק של החגים האלה, שואלים החותמים על גילוי הדעת: "האומנם זה מה שאנו צריכים לעשות בחגי ישראל? האם נוכל להתעלם מן העובדה כי במשך מאות בשנים היה האופי הדתי-לאומי בנוסח התפילות סימן ההיכר היחיד לזהות היהודית והוא נשמר גם בתנאי-מחתרת מסוכנים ביותר? והרי אלפים מבני עמנו נטבחו ונשרפו על קידוש השם! וכי אין אלה ערכים אנושיים נעלים, אשר כדאי להזדהות ולחנך לאורם"?
בהמשך גילוי הדעת מוטעם, כי "הניסיון של חידוש ערכים בתודעה היהודית לימדנו, שיש לזרוק את הקליפה ולחפש את התוכן, והתוכן הוא יהודי וכלל-אנושי כאחד. יש לזכור כי איננו יכולים להרשות לעצמנו להתנתק לגמרי מן העבר ומן המסורת".
בסיום גילוי הדעת נתבעת ברית התנועה הקיבוצית "לדאוג להעלאת זיכרם של אותם חברי קיבוצים שמתו בדרך הטבע ולא רק של אלה שנפלו במערכות ישראל".
נודע לי כי מספר לא מבוטל מקרב חברי המשקים הביע תמיכה ברעיונות אלה, אך הם מעדיפים, בשלב זה, לשמור על אלמוניותם.
