חשוב לי להתחיל בהבהרה, פורנוגרפיה היא לא דמוקרטיה, ההפך, מדובר בעבדות מודרנית, אלימות נגד נשים, מדובר בתוצר של חברה שמתכנתת את הנשים בה לראות את עצמן כאובייקט מיני, ככלי שרת לסיפוק הגברים וגו'.
אבל לא מתקנים עוולה בעוולה חדשה, וחוק סינון אתרי האינטרנט הוא מסוג העוולות שבאות מבית היוצר של חברות שמתכנתות את הנשים בהן לראות את עצמן כאובייקט מיני, ככלי שרת לסיפוק הגברים וגו'.
בהתנצחויות שמתנהלות בעד ונגד החוק מתגלה אמת אחת לא נעימה, הדיון כאן הוא לא על חופש הביטוי ועל חשיבה עצמאית וביקורתית, אלא בין שתי אסכולות שונות של שליטה. שס מביאים אותה באולד סקול, בגרסה משלהם לכנסייה הקתולית, ההורים לא צריכים לחנך את הילדים שלהם, הדוד הטוב עובדיה יוסף יעשה את זה בשבילם. מולם עומדים נציגי bona-Ynet ו-shox-nrg ושאר פורטלי הנוער שמביאים אותה באסכולה החדשה, כבר בת ארבעים חמישים, שכל מעיינהם הוא לשעבד את הנוער למוצרים. גם לשיטתם חבל להכביד על הורים עם המטלה של חינוך, בשביל זה יש את משרדי הפרסום.
שס לא רצו להעביר חוק, וספק אם החוק במתכונתו יעבור את הקריאה השלישית או את בג"צ, הם רצו את ה"דיון" התקשורתי הזה כדי ללכד את השורות. כדי להצדיק את הישארותם בקואליציה חרף "תהליך השלום". לו היו רוצים להעביר את החוק הם היו מאמצים את המתכונת שהמועצה לשלום הילד העלתה. אבל בהעלותם את הצעת החוק הזאת הם העלו צחנה גדולה יותר אל מול הפנים שלנו, אף אחד לא רוצה שיצמח פה נוער עם חשיבה ביקורתית ועצמאית, מי משיקוליו האלקטורלים ומי משיקולים הכלכלים.
במאמר שפורסם לא מזמן ב-Ynet הובא מחקר שהראה מה שכל חברת פרסום ומשרד יחסי ציבור רואה כמובן מאליו. צעירים החשופים לאינטרנט מגלים פחות חשיבה ביקורתית. אפשר להתווכח עם המחקר הזה, כי פשוט אין בו צעירים שלא נחשפו לאינטרנט, אבל המגמה ברורה, בני הנוער חסרים יכולות שיפוט, ביקורת וחשיבה עצמאית.
צודקים מי שאומרים שהאחריות היחידה על חינוך נמצאת בידיים של ההורים וצודקים אלו שאומרים שבמציאות של ישראל זה לא הולך לקרות. אבל מי שחושב שצריך להפקיד את החינוך בידי המדינה, בידי שר התקשורת, שמדי פעם (ע"פ נוסח החוק) יוציא ויביא תקנות ע"פ ראות עיניו ורעיעות הקואליציה, יהפוך את כל עם ישראל לעז עיוורת. מי שיצביע בעד החוק בקריאה השנייה והשלישית רודף את הדמוקרטיה וחופש הביטוי ומוסר את בני ישראל טרף לפוליטיקאים ומפרסמים.
