אין כמו חג הפורים, הבא עלינו לטובה, כדי לבוא חשבון נוקב עם פרס הרשעה - אירן של ימינו. לו אני ראש "המוסד", הייתי מטיל עליה ביום ההיסטורי הזה, מהלומה מן השמיים. כזו שתחסל, אחת ולתמיד, את מתקני הגרעין, המאיימים עלינו לכלותנו.
תהיה זו, בסך-הכל, מהדורה שנייה, ומעין ואריאציה נוספת של מבצע נועז דומה משלהי המאה החולפת: חיסול הכור הגרעיני בעירק בידיו האמונות של חיל האוויר הישראלי.
אבל, עוד קודם להטלת פצצת המצרר על ראשו של הצורר האירני, הייתי מטיל מן המרומים מטח כבד נוסף, והפעם לא של מן, היישר מהשמיים כבימי דור המדבר, אלא של... אוזני המן. תזכורת מרה ובלתי-נשכחת לפשעיו של צורר היהודים, המן האגגי.
ואז, עם חיסולה של מלכות הרשע העכשווית, עשוי, לפי התרחיש שלנו, להתחולל באירן מהפך של ממש, שיביא בעקבותיו את האור המיוחל כל כך למדינה החשוכה.
אז מי שלא מאמין שההיסטוריה אכן חוזרת על עצמה, מוזמן להיזכר בימי שלטונו של השייח הפרסי, פאחלאווי, במרוצת המאה החולפת. השייח, למי ששכח, לא רק היטיב עם היהודים בני ארצו - הוא גם פעל ללא לאות למענה של מדינת ישראל. תשאלו את יעקב נמרודי, האיש שלנו שם, ויספר לכם. וככלות הכל, השייח עשה זאת, במידה רבה, בזכותה של רעייתו האצילה, המלכה פאראדיבה.
אהדתו ומסירותו של השייח כלפי העם היהודי בכלל, וכלפי מדינת ישראל בפרט, היא כמעט העתק מדוייק לפועלו האוהד כלפינו מצד המלך אחשוורוש. גם הוא, מסתבר, נהג להיטיב עימנו, במידה רבה בזכותה של רעייתו היהודייה, המלכה אסתר. עד שבא המן הרשע, ובמחי יד אחת טרף את הקלפים והפך את כל הקערה על פיה.
אלא שכמו תמיד, לסיפור הטראגי הזה יש "הפי אנד": המן הרשע בא, בסופו של דבר, על עונשו, כשנתלה על עץ גבוה בכיכר העיר. מן הסתם צפוי גם עונש דומה לצורר העכשווי של פרס-אירן, הלא הוא אחמדינג'אד, שאינו אלא המן המודרני, ויפה שעה אחת קודם. כך או אחרת: אין ספק שיום הדין הראוי לכך, יותר מכל, הוא חג הפורים עצמו.
