ארגונים גדולים ושהוכיחו את נזקיהם כמו אל-עידה, מנצלים את רשת האינטרנט לא רק לצורך העברת הוראות, אלא במידה רבה האינטרנט הוא המבנה של הארגון בפני עצמו. מבנה כזה הוא מטבעו ממודר ומשתנה כל הזמן, ומתנהל בקודים משתנים ולכן קשה לפיצוח.
ארגוני מודיעין בעולם מקבלים מן הממשלות שלהם תקציבי ענק, כדי למנוע בעזרת האזנה לצורות תקשורת שונות, ובעיקר לאינטרנט, פיגועים ולאסור מחבלים הפועלים כאזרחים רגילים. מן הניסיון המצטבר בעשור האחרון עולה, כי למרות שניתן היה למצוא בתקשורת, כולל באינטרנט רמזים, רבים על פיגועים, פיגועים גדולים רבים לא נמנעו וגרמו להרוגים רבים.
כך שהתברר שתקציבי ענק, כאשר הם מופקדים בידי ארגון ממשלתי נגד טרור, מופנים בדרך כלל לפיתוח שיטות מכאניות ואוטומטיות, כמו תוכנות שונות לפיצוח התעבורה התקשורתית, למשל באינטרנט. אולם שיטות אוטומטיות בדרך כלל לא מספיקות לזיהוי מהמוני התקשורות ברשת האינטרנט של יעד פיגוע ומחבלים ספציפיים.
שכן תקשורת זאת, בעיקר כאשר הטרור כיום פועל בפני עצמו כמו רשת חברתית באינטרנט, מתנהל כמו כל רשת באינטרנט. הוא מתנהל בצורה מהירה, בקודים פנימיים, ובין משתתפים המשתמשים בשמות כינוי למסווה.
לכל משתמש באינטרנט, מוסווה ככל שיהיה, ישנן חתימות שיכולות לזהות אותו. לא רק כתובת המחשב שלו או כרטיס המינוי שלו באתר אינטרנט הם אמצעי זיהוי. אלא גם צורות דיבור או רמזי סביבה ואופי שמאפיינים משתמש מסוים.
את המאפיינים האלו, תוכנות הסורקות תשדורות אינטרנט לעולם לא יצליחו לזהות במועד, אלא במקרה הטוב בדיעבד. שכן הדינאמיות של משתמשי האינטרנט בזהות ובשפה שלהם היא מהירה וגמישה כל כך.
בעולם ובעיקר במעצמה המובילה בו שהיא ארצות הברית, כבר פועלות כיום רשתות חברתיות שהן אלטרנטיבה משלימה למוסדות השלטון, בדיוק במקום בו התוכנות שלו אינן מספיק יעילות ונדרשת האינטואיציה ושיתוף מידע מהיר בין גולשים כדי למנוע פשע.
רשתות חברתיות כאלו מנצלות את העובדה שלכל חבר בהן יש מחשב, אינטרנט ובעיקר אינטואיציה טובה לזהות משתמשים ודפוסי שימוש חריגים ולהפיק מהם מידע. נערים שבגרו ברשתות היכרות, יודעים היטב לזהות משתמש שהוא מתחזה וגם להפיק עליו אינטואיטיבית מידע רב נוסף.
דוגמא לשימוש כזה בארצות הברית הוא מעקב אחר פושעים משוחררים ובעיקר פדופילים. הורים מודאגים משתפים מידע וחוקרים זהויות בדויות כדי לחשוף פושעים כאלו. פרטים רבים של כל אדם, גם אם אינו רוצה ומתכוון לכך נמצאים באינטרנט. חיפוש פרטים אלו באמצעות שיתוף מידע, הוא כלי חיפוש רב עוצמה הרבה יותר מחיפוש רגיל של מנוע חיפוש אחרי אותם פרטים. שכן הוא משלב את "אוריינות האינטרנט" של הגולש, שמתעדכנת כל העת וגמישה לתובנות חדשות. אוריינות כזאת לא יכול אף פעם ארגון ממשלתי שעוקב אחרי תופעת טרור בהיקף עולמי ליצור, גם אם הוא קולט לשירותיו כל שנה נערים שראו עד אז יותר מסכי מחשב מאור השמש.
לפני מספר שנים הכריזו ארגונים לחקר החלל על שיתוף גולשי האינטרנט בעיבוד מידע שמתקבל מן החלל, כיוון שהמידע היה רב וכאוטי מדי ליכולותיהם. באותו האופן ניתן להקים רשתות חברתיות משלימות נגד טרור.
בעולם , שלא כמו בישראל, רשתות אלו מפוזרות, והאינטרנט הוא במידה רבה הארגון המקובץ שלהם. האינטרנט הוא כלי הגיוס, ההזדהות ההתחברות הלמידה והעברת המסרים.
כל אחד מן השלבים האלו יכול להיות ניתן לאיתור ברשת חברתית נגד טרור. ברשת כזאת חלק מן הגולשים יכולים להיות אוספי המידע, חלק מפרשים שלו, וחלק מנהלי התובנות המתקבלות ומטילי משימות איסוף נוספות על השאר.
סביר כי ארגוני מעקב ממשלתיים וצבאיים בארץ ובעולם יעשו הכל כדי לגמד יזומה כזאת מוקדם ככל האפשר. התנגדות כזאת סבירה לאור התקציבים הגדולים שהם מקבלים למעקב אחרי תקשורת, ולאור התוצאות הדלות שהם מייצרים.
