קרמניצר נגד קרמניצר

פרופסור מרדכי קרמניצר יוצא במאמר חריף נגד שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן ("ידו היתה במעל" - הארץ - 14.3.08). טענותיו של קרמניצר הן ששר המשפטים - ברפורמות שהוא מתכוון להנהיג - פוגע קשות בבית המשפט העליון וביכולת תיפקודו. קרמניצר גם תוקף את פרידמן על ההאשמות שהוא, פרידמן, מטיח בבית המשפט העליון - האשמות שהן לדברי קרמניצר חסרות יסוד. וטוען פרופ' קרמניצר: "אסור להשלים עם הפגיעה הכרוכה בכך במעמדו של בית המשפט ובאמון הציבור בו". עד כאן שום דבר מיוחד. שהרי המתנגדים למהלכיו של שר המשפטים פרידמן מנמקים, כידוע, את התנגדותם בטיעונים כאלה ואחרים, ובמינון של חריפות כטוב בעיניהם - כפי שהדברים מתפרסמים באופן שוטף בתקשורת. אלא שחרדתו לעיל של פרופ' קרמניצר לאמון הציבור בבית המשפט - חרדה זו מעוררת, איך לומר, תחושה קלה של סחרחורת. כי היה זה פרופ' קרמניצר - אותו קרמניצר עצמו - שאמר פעם את הדברים הנחרצים הבאים: "עצם המושג אמון הציבור הוא מושג ישן שלא עבר טרנספורמציה למשטר דמוקרטי... שום רשות שלטונית לא זכאית לגרם אחד של אמון מעבר לתיפקוד הנאות שלה. אני חושב שחלק לא קטן של הרטוריקה השיפוטית שלנו על אמון הציבור צריכה לעבור שינוי". עינינו הרואות ורוח הדברים ברורה: "אמון הציבור", שפרופ' קרמניצר חרד לו במאמר שבו הוא תוקף עתה את פרידמן - היה פעם "מושג ישן" וכמעט מגונה בעיניו של אותו קרמניצר עצמו. הייתכן ש"אמון הציבור" עבר בינתיים את הטרנספורמציה למשטר דמוקרטי, שקרמניצר ייחל לה בזמנו? או שמא ואולי מי שעבר כאן טרנספורמציה הוא קרמניצר עצמו שהחליף את דעותיו? וקיימת אפשרות נוספת: פרופסור קרמניצר, כמו פוליטיקאי מצוי, אוחז בשתי הדעות ומשתמש פעם בזו ופעם בזו - לפי הצורך ובהתאם לתנאי מזג האוויר.