הצעת החוק שאושרה בפרלמנט משנה את המצב שהיה קיים עד כה לגבי הגדרת מהו מוות, ומנוגדת להלכה היהודית בנושא קריטי זה.
מטרת הצעת החוק היא לעזור לרופאים לקצור איברים של אנשים בעודם בחיים. במילים אחרות - בית המחוקקים של מדינת "ישראל" התיר אתמול רצח כדי לקדם אינטרסים של הממסד הרפואי.
בהצעת החוק הזאת נאמר שמועד קביעת מותו של אדם הוא מועד קביעת מוות מוחי-נשימתי או מועד קביעת מוות לבבי נשימתי.
כלומר, בניגוד למה שהיה מקובל עד כה, ובניגוד למה שמלמד אותנו בורא עולם בתורת ישראל, קבעו חברי כנסת המינים של מדינת הכפירה הציונית, שקביעה של רופאים לפיה מתקיים באדם מצב של "מוות מוחי נשימתי" - מצב שאיננו מוגדר באופן מוסכם גם אצל העוסקים במדע הרפואה - תאפשר להם לקצור אברים מאדם, למרות שעל-פי ההלכה מדובר לפחות בגוסס, שאסור לקצר את חייו אפילו בדקה אחת.
מובן מאליו, שברגע שהסמכות לקביעת הקריטריונים מהו מוות נתונה מעכשיו לרופאים - הם ינצלו זאת כדי לקדם את האינטרסים שלהם, שהם לקבוע מוקדם ככל האפשר שחולה מסוים "מת", כדי שיוכלו לקצור את אבריו בעודו למעשה חי, דבר שמגביר את הסיכויים להצלחת השתלתם אצל אדם אחר, שאת חייו מעוניינים הרופאים להציל, על חשבון רציחת החולה עליו הכריזו כ"מת".
מיותר לציין, שהרופאים החילוניים המונעים ע"י תאוות הכבוד והבצע, לא יהססו לרגע לקבוע שחולה זקן וחסר השפעה פוליטית או קשרי משפחה מתאימים, הוא "מת", למרות שאינו כזה, כדי להשתמש באבריו להציל חיי אדם צעיר שלדעתם הדלה כדאי להצילו, גם במחיר קיצור חייו של החולה הזקן בכמה דקות. ברור שאם האדם שאת חייו רוצים להציל הוא עשיר ובעל השפעה, הדבר פותח פתח למתן שוחד לרופאים, בין בצורת כסף ובין בצורת כבוד ושררה, לפעול לטובתו על חשבון חיי החולה הנחשב פחות בעיניהם.