אין ספק שאהרן ברק היה מאושר אילו קודמו, הנשיא מאיר שמגר, היה נותן לו כתף במערכה שהוא, ברק, מנהל נגד שר המשפטים דניאל פרידמן.
אלא ששמגר חותם את פיו ומעדיף בימים אלה להתרכז במאמץ להעלאתם ארצה של שארית יהודי אתיופיה שנותרו עדיין בגולה.
נכון, מאיר שמגר הלך עם ברק לשיחה עם פרידמן, ואולם הרושם הברור הוא שאהרן ברק היה זה שתקע מרפק בצלעותיו של שמגר ושכנע אותו לבוא עמו לשיחה הנ"ל, ולא להפך. ומכל מקום, השיחה הזו היא המקסימום, כך נראה, ששמגר היה מוכן לעשות לטובת העניין.
גם הכרזותיו של ברק שישיבה על הגדר במחלוקת הזו אינה אופציה, ומי ששותק ייחשב כתומך במהלכיו של פרידמן - גם הכרזות אלה לא מחרידות את שמגר מריבצו.
הייתכן שאנחנו על סיפו של עולם שלישי ושמגר יחריש? היעלה על הדעת שהדמוקרטיה תקרוס לנגד עינינו ושמגר לא ישליך נפשו מנגד להצלתה?
או שמא אהרן ברק סתם מאוהב ברטוריקה של עצמו.
הפער הזה שבין נבואות הזעם האפוקליפטיות של ברק לבין שתיקתו של שמגר הוא בלתי ניתן לגישור.
הייתכן שהפער הזה נובע אך מהבדלי האופי שבין ברק ושמגר?
ובכן, לא ממש!
בין השניים קיים פער מהותי באשר לתפיסת מעמדה של הרשות השופטת בחברה דמוקרטית - ככל שהיא רלוונטית ליחסים שבין הרשות השופטת לשתי הרשויות האחרות. הפער הזה בא לידי ביטוי באחד מפסקי הדין החשובים שניתנו בבג"צ לפני ארבע עשרה שנה (בג"צ 5364/94), בתקופה ששמגר היה הנשיא וברק היה המשנה לנשיא.
באותו מקרה היה מדובר בעתירה לביטול הסכם קואליציוני שנחתם בין ראש הממשלה דאז יצחק רבין לבין מנהיג שס דאז אריה דרעי - הסכם שאחד מסעיפיו נראה על פניו כפוגע במעמדה של הרשות השופטת.
ברק, שהיה במיעוט, צידד בביטול הסעיף הקואליציוני בשל היותו פוגע במעמדה של הרשות השופטת, ואילו שמגר, שהוביל את עמדת הרוב, קבע שהגם שהסעיף פוגע במעמדה של הרשות השופטת - הוא לא יבוטל.
שמגר מדבר בפסק הדין על "מי ששוקד על הגשמת ערכים דמוקרטיים מושלמים", וברור שהוא מתכוון בדבריו אלה לאהרן ברק, ואילו הוא, שמגר, מוכן לוותר בנקודה הזו לטובת כוחות המשחק הפוליטי, שגם בהם, אליבא דשמגר, יש לראות נדבך חשוב של הדמוקרטיה.
קובע שמגר:
"מבחנה של הדמוקרטיה אינו רק בהגשמת רעיונותיה ותפיסותיה בטהרתן האבסולוטית, אלא לא פחות מכך בקיומה של חרות ההתמודדות של כוחות פוליטיים, אף אם הם מייצגים רעיונות הראויים לביקורת ואף לשלילה, כל עוד אינם עוברים את הגבולות שהותוו בחוק".
אלא שבפסק הדין מבצבצת מחלוקת נוספת בין שמגר וברק - מחלוקת שראוי לבחון אותה היטב על-רקע ההתפתחויות האקטואליות של הימים האלה ממש.
כותב שמגר:
"גורמים אשר ינסו לצמצם תפקידו החיוני של בית המשפט בחברה דמוקרטית יקומו ויחלפו, אולם בית המשפט העצמאי והבלתי תלוי במדינת ישראל לעולם עומד".
ועונה לו ברק:
"חברי הנשיא שמגר, קובע כי "גורמים אשר ינסו לצמצם תפקידו החיוני של בית המשפט בחברה דמוקרטית יקומו ויחלפו, אולם בית המשפט העצמאי והבלתי תלוי במדינת ישראל לעולם עומד". חושש אני כי בדברים אלה יש משום אופטימיות יתרה".
הדברים הללו נכתבו, כאמור, לפני ארבע עשרה שנה.
יואיל נא שמגר השותק להתפנות לדקה או שתיים ממלאכת הקודש שהוא נתון בה, ולשחרר כמה מילים להבהרת עמדותיו העדכניות.
