חלומו של מנכ"ל משרד האוצר, מר אריאב ירום, אשר מונה על-ידי שר האוצר, מר רוני בר-און, לראש ועדה לרפורמה חדשה בשוק ההון, היא להפוך את ישראל למרכז פיננסים בינלאומי.
הפיכת שוק ההון הישראלי לשוק מודרני, תחרותי, יעיל ואטרקטיבי תצמיח תועלת במספר רב של מישורים, ואף תיצור אלפי מקומות עבודה חדשים (לטענת אריאב כ-50,000 מקומות עבודה חדשים). אחד מעמודי התווך לבניית שוק הון כזה, היא התמודדות עם תופעה שפקדה לצערנו את ישראל – "בריחת מוחות".
ישנם מספר צעדים אשר בהם יש לנקוט, בכדי להכין את הקרקע לבואה של הרפורמה המיוחלת - הפיכת ישראל למרכז פיננסיים בינלאומי.
חקיקה פיסיקאלית מתאימת ופשוטה, הכוללת מתן הטבות לתושבים חוזרים בעלי ידע מוכח בשוק ההון, תגרום לישראלים אלו לרצות ולשוב ארצה ובכך, לחזק את עמודי התווך שעליה נשענת הרפורמה המוצעת.
מנגנון לפתרון סכסוכים – במסגרת החיים הדינאמיים בשוק ההון, מתעוררים סכסוכים רבים אשר דורשים פתרון מהיר בעיתות של מחלוקות פיננסיות. כאשר משקיע זר לדוגמא, נזקק לסעד משפטי כזה או אחר, עליו לפנות למערכת המשפט המסורבלת בארצנו. מחלוקות אילו דורשות מענה מיידי למשקיע הזר. יש לבחון הקמת ועדות סטאטוטוריות בעלות סמכויות שייתנו להם על-ידי הכנסת, שעיקר יעודן יהא לקיים מנגנון שיפוט מהיר, אשר יפתור את המחלוקות הפיננסיות באופן מהיר.
פיזור הריכוזיות במערכת הבנקאית – שוק ההון בנוי על התיווך בין מציעי ההון למבקשי ההון. בישראל, המערכת הבנקאית שולטת ביד רמה ב"שוק תיווך" זה וזאת, בניגוד לנהוג במדינות אחרות בעולם, בהם ישנם מתווכים פיננסים רבים. שוק הון שמבוסס בעיקרו על המערכת הבנקאית, מדכא את התחרותיות בשוק ההון בין המתווכים השונים. יתרה מזו, מהנתונים המפורסמים ממשרד האוצר עולה, כי ריכוזיות המערכת הבנקאית היא לא רק בשוק ההון, אלא במערכת הבנקאית עצמה, הנשלטת על-ידי שתי קבוצות בנקאיות גדולות. יש לקדם מהלך, אשר ירחיב את שוק המתווכים הפיננסים בשוק ההון בישראל, יעודד הצטרפותם של מתווכים נוספים ויגרום לתחרותיות בין המתווכים, כפי שנהוג במדינות אחרות בעולם. הגברת התחרותיות תגרום להוזלת 'דמי העמלה' שגובים הבנקים בגין "עמלת התיווך" – ופועל יוצא מכך, יגדלו ההשקעות בשוק ההון.
במסגרת הדרישה להמצאת חלופות למערכת הבנקאית, הגיעה העת לעודד שוק למתן אשראי חוץ בנקאי. יש לפתח אפיקי השקעה חוץ-בנקאיים, דבר שיהווה נדבח נוסף לחזק את התחרות בתחום מקורות המימון. מהלך שכזה יחליש גם את התלות של המגזר העסקי בארץ במערכת הבנקאית.
חיזוק השקל – חיזוקו של השקל ביחס למטבעות הסחר העיקריים של ישראל (הדולר והאירו), ישפיע באופן ניכר הן על המשק הישראלי והן על שוק ההון. כאשר ערכו של השקל יעלה, כך משקיעים זרים לא יחששו לעשות שימוש בשקל לצורכי מסחר בשוק ההון. אחת הדרכים להעלאת ערכו של השקל היא על-ידי קביעת שער ריבית של בנק ישראל וגמישות משטר שער החליפים.
רק לאחרונה פורסמה תוכנית שיזמו משרד הקליטה ורשויות המסים במסגרת פרויקט "חוזרים הביתה ב-60 לישראל", אשר במסגרתו החליט שר האוצר, רוני בר-און, לאמץ את המלצותיהן המשותפות של משרד הקליטה ורשות המיסים, ולהעניק שורה של הקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, לרגל שנות ה-60 לקיומה של מדינת ישראל.
מטרת תוכנית ברוכה זו, היא לחזק את מדינת ישראל כביתו של העם היהודי, תוך הסרת חסמי המס המהווים מכשול לאותם ישראלים לעלות ארצה.
לאחרונה פנה משרדנו למנהל רשות המיסים, מר יהודה נסרדישי, בבקשה לשקול באהדה בקשותיהם של ישראלים שעזבו את הארץ בגין עבירות מס שבצעו, לשלם כופר כסף בכדי להפסיק את ההליכים בגין העבירה שבצעו, בכדי להשיב את אותם ישראלים ארצה.
משרדנו מאמין, כי יום הולדתה ה-60 של מדינתנו הקרב ובא, יכול לשמש מנוף לקידום חקיקה ו/או מתן הטבות במס למומחים אשר בחרו לעזוב את ישראל. מערכת המס לא נועדה אך ורק לממן את פעולותיה של הממשלה, אלא גם לקדם יעדים חברתיים וכלכליים. לפיכך, אנו סבורים כי נקיטת צעד של מתן הטבות למומחים אילו, הרחבת שוק המתווכים בשוק ההון, חיזוק השקל והקמת מנגנון לפתרון מחלוקות, בין יתר הפעולות שיש לנקוט, יכול להקל על מלאכתה של הוועדה להוציא לפועל את חזונה המבורך, ובד בבד להעלות ארצה ישראלים רבים אשר יחזקו את ההון האנושי בישראל.
