|
- זכויות העובד אינן נגזרות רק מהנוהלים הקבועים בחוק, אלא גם ממנהגים אשר הופכים עם השנים לחוקים בלתי פורמליים. מתנות לחג הינן אחת הדוגמאות לכך, שכן למעשה אין שום חוק שמחייב מעסיק לתת לעובדים מתנות לחג, אך עם השנים נוהג זה הפך לקבוע ומקובל בכל מקומות העבודה בארץ;
- מגמת ההתאוששות מהמיתון אשר ניכרת לאחרונה, משפיעה לטובה על כל ענף התעסוקה ובתוך כך גם על תחום המתנות לעובדים בחגים. מרבית מקומות העבודה מעדיפים לחלק תלושי שי אשר מאפשרים לעובד לבחור את המתנה, כאשר הסכומים נעים בין 150 ש"ח ל-1,500 ש"ח. כך שלמעשה מתנות בחגים הפכו להטבה נוספת בתנאי ההעסקה;
- ממחקר שנערך על-ידי לשכת יועצי המס בישראל עולה, כי מבחינת המתנות לחגים - משתלם יותר לעבוד בחברות קטנות: מסקר שנערך בין 450 חברות שונות עולה, כי ערך המתנות בארגונים הקטנים היה גבוה יותר. אחת הסיבות המיוחסות לנתון זה קשורות בהיכרות וההערכה האישיים אשר תורמים את חלקם בשווי השי לחג;
- עוד עולה מהמחקר, כי מרבית המעסיקים בארץ נדיבים במיוחד: 60% מבעלי העסקים נותנים מתנות לחג ואף "סופגים" את המס על חשבונם, 25% מהמעסיקים מטילים את המס על העובד, כפי שמוסכם בחוק ו-10% מבעלי העסקים לא מעניקים כלל מתנה לחג, או עושים זאת רק פעם אחת בשנה.
כדאי לדעת!
כל האמור לעיל מתייחס לחוק, המגדיר את תנאי המינימום שהמעסיק חייב לתת. אבל! אם במקום העובדה שלכם מתקיים נוהג אחר בכל הנוגע לעבודה בחג, בערבי חג או בחול המועד, או בעניין קיזוז ימי חופשה בחגים ובערבי חג, ונוהג זה מיטיב עם העובד לעומת הקבוע בחוק, מה שקובע הוא הנוהג ולא החוק.
|
|
- חג הפסח נכלל ברשימת החגים בהם אסור להעסיק יהודים על-פי חוק. באותה רשימה מופיעים גם ראש השנה (יומיים), יום כיפור, א' סוכות, שמחת תורה (שמיני עצרת), א' ו-ז' פסח (יומיים בלבד), שבועות ויום העצמאות. סה"כ 9 ימי חג בשנה. חנוכה, פורים ול"ג בעומר אינם נכללים ברשימה;
- חגים נוספים המוגדרים על-פי חוק הם חגים של דתות אחרות: נוצרים זכאים ל-9 ימים בשנה, מוסלמים זכאים ל-11 ימים בשנה ודרוזים ל-13 ימים בשנה. מי שאינו יהודי יכול לבחור האם לקבל כימי מנוחה את חגי דתו או את מועדי ישראל;
- החוק אומנם אינו מתייחס לתשלום שכר בימים אלה, המוגדרים כימי מנוחה, אך הסכמי העבודה וצווי ההרחבה קובעים כי העובד יקבל את שכרו הרגיל גם בימי החג, בהם הוא אינו עובד, זאת אם עבד במקום עבודתו למעלה מ-3 חודשים;
- מעסיקים הכפופים להסכמי עבודה קיבוציים או אחרים מחוייבים להסכם "המייטיב" על-פי חוק ולכן היקף זכויותיו של העובדים במועדים אלה מתרחב;
- השנה - ערב חג הפסח נופל ביום שבת (19.4.08) ולכן יום א' נחשב ליום שבתון. במקרים בהם החג חל בשבת העובד אינו זכאי לפיצוי על כך.
|
|
- המעסיק יכול להכריז על חופשה מרוכזת בכל עת שיבחר והדבר בסמכותו, גם אם חלק מהעובדים מתנגדים, אך הוא מחוייב להודיע לעובדיו על מועד תחילת החופשה מראש. בחופשה בת שבוע - ההודעה צריכה להגיע לפחות שבועיים מראש ובחופשה של ימים בודדים ההודעה המוקדמת יכולה להיות קצרה יותר. אם ניתנת על החופשה הודעה כנדרש היא תהיה על חשבון ימי החופשה של העובד;
- החוק דורש כי על מעסיק לאפשר לעובד ליהנות מחופשה רצופה בת לפחות שבעה ימים מדי שנה. חופשה כזו יכולה להיות חופשה מרוכזת, במידה והמעסיק בוחר בכך. המעסיק יכול לבחור לפצל את החופשה המרוכזת, ובתנאי שפרק אחד ממנה יהיה בן 7 ימים רצופים או שיתרת ימי החופשה השנתית של העובד תאפשר חופשה רצופה כזו. במידה ותנאים אלה אינם מתקיימים לא ניתן לזקוף את ימי החופשה המרוכזת על חשבון החופשה השנתית.
|
|
- מי שבכל זאת יבחר לעבוד בחג - עבודה בחג דינה כדין עבודה בשבת. עבור עבודה בחג תשולם לעובד תוספת של לפחות 50% הן על שכרו והן על עמלות (במידה ויש) או כל יחידת שכר אחרת שנעשתה בשעות העבודה בחג. כלומר, סך השכר בגין העבודה בחג צריך להיות לפחות 150% מהשכר על שעות עבודה רגילות. התשלום הגבוה נכנס לתקפו עם כניסת החג ולמשך 36 שעות;
- לגבי עובד יומי, המועסק במקום עבודתו 3 חודשים, ואשר לא נעדר מעבודתו ביום שלפני וביום שאחרי החג (אלא בהסכמת המעסיק) זכאי אף הוא לתשלום מלא עבור ימי החג;
- האם אפשר לסרב לעבוד בחג? עקרונית, במרבית המקרים כן, ומטעמי דת בלבד. גם בנושא זה ההנחיות הן זהות לגבי עבודה בחג ובשבת. העובד צריך להודיע עם קבלתו לעבודה או בפעם הראשונה שהוא מתבקש לעבוד בחג שדתו אוסרת זאת. עם זאת, ישנם עיסוקים מסויימים בהם לא ניתן לסרב לעבוד בחג (כמו גם בשבתות) כגון בתחום המלונאות, תפקידים מסויימים בחברת חשמל ועוד.
|
|
- ימי חול המועד נחשבים ימי עבודה רגילים על-פי החוק, ואם לא מוסכם ומוצהר אחרת במקום העבודה יש לעבוד בכל ימי חול המועד את מלוא השעות. עם זאת, ישנם מקומות עבודה בהם על-פי הסכם העבודה או הנוהג במקום, מקובל לעבוד מספר שעות מצומצם יותר בימים אלה. במקומות כאלה, חובה על המעסיק לאפשר עבודה על-פי הנוהג או ההסכם;
- מי שבחר לקחת חופש בימי חול המועד - חיוב ימי החופשה בגין ימים אלה הוא כימי חופש רגילים. במידה והנוהג במקום העבודה הוא ימי עבודה מקוצרים, חיוב ימי החופשה בחול המועד יתחשב בכך.
|
|
- בערב החג (יום לפני החג) העובד זכאי לתשלום של יום עבודה מלא, גם אם מדובר ביום מקוצר;
- אורך יום העבודה בערב החג הוא עד 7 שעות על-פי החוק. כל שעה מעבר לכך תיחשב כשעה נוספת (אך לא כעבודה בחג אם טרם נכנס החג);
- במקומות בהם נהוג שבוע עבודה בן 5 ימים, אורך יום העבודה יהיה 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות (על-פי החלטת המעסיק ונציגות העובדים);
- צו ההרחבה העוסק בנושא הסכמים קובע כי במקומות עבודה בהם הנוהג הקיים בנושא עבודה בערבי חג מיטיב עם העובד, ימשיך להתקיים הנוהג, כאילו הוא תנאי בחוזה האישי של העובד. כך למשל, במקומות עבודה בהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו לעבוד כך, ומקומות עבודה, שבהם עבדו בערבי חג ארבע או חמש שעות, ימשיכו כך.
|
|
