אין ספק כי המנגל הפך בשנים האחרונות לחביבם של אזרחי ישראל. תופעה זו מהווה מוקד לסכסוכים בבית המשותף, הן בגלל העובדה שנעשה בו שימוש בתוך הדירה הפרטית בבית המשותף והן ברכוש המשותף.
באגודה לתרבות הדיור מציגים את הכללים לעשיית מנגל בבית המשותף:
• הכלל העקרוני הוא, כי יש לעשות שימוש סביר ברכוש המשותף והשאלה: האם עשיית מנגל היא שימוש סביר ברכוש המשותף? עשיית מנגל אינה נחשבת שימוש סביר ברכוש המשותף, מאחר והדבר מלווה במטרדים של ריחות, עשן כמפגע תברואתי ובטיחותי, המפריע לשגרת החיים ועוד.
• יודגש כי אם מדובר בשימוש חד פעמי, הדבר בד"כ נסלח, אך לא שימוש חוזר ונשנה.
• גם מתוך הדירה הפרטית יש לאסור את עשיית המנגל, אם הדבר מהווה מטרד והפרעה לשכנים, למשל, ע"י עשן שמופץ וכדומה. ברור, כי אם מתקן המנגל הנו ע"י גז, הרי שאז ההפרעה פחותה והדבר יהיה מותר. ניתן לומר, ככל שהמטרד יהיה קטן יותר, כך יראה העניין כמו בישול בתוך דירה.
• אם אמרנו שהשימוש מותר באופן חד פעמי, ברור שהוא מותר רק לדיירי הבית המשותף ולאורחיהם, אך לא לאנשים שאינם מתגוררים בבית המשותף.
שעות
• אם מדובר בשימוש חד פעמי, אסור להבעיר מנגל בשעות המנוחה 14:00 - 16:00 ומעבר לשעה 22:00 (לעתים ניתן לחרוג אם מדובר באירוע חד-פעמי).
בטיחות
• לנושא זה משנה חשיבות, הואיל והנזק שנגרם כתוצאה מדליקה מסוג זה, בד"כ לא מכוסה ע"י חברות הביטוח. המשמעות היא שהאחריות הבטיחותית נופלת על כתפו של מבצע המנגל.
• כל נזק שנגרם כתוצאה משימוש במנגל, אמור לחול על המשפחה שעושה את המנגל.
מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור, ראובן צדוק, מסר כי: "עשיית 'מנגל' והמטרדים הקשורים בו (ריח, רעש, עשן וכו') בהחלט יכולה להוות מוקד לסכסוכי שכנים. מתוך כך, הקימה האגודה את מוסד הבוררות שדן ומכריע בסכסוכים בין בעלי הדירות. אנו משתדלים לראות בבית-המשפט מוצא אחרון, ומנסים לפני כן, באמצעות אנשי האגודה, להגיע לפתרון בדרכים של שלום ונועם".
