תועמלני הלאומנות הערבית פועלים לציון יום העצמאות של ישראל - כיום "הנכבה", האסון - של ערביי ישראל. מערכת החינוך שלנו לא מסוגלת להתמודד עם עיוות זה - הבנוי על שקר שנתמך גם על-ידי יהודים המתמסרים לכל תעמולה הבאה מצד אויבי המדינה. אז למי שלא יודע מה קרה כאן לפני ואחרי הקמת מדינת ישראל, להלן העובדות שצריך להזכירן, שוב ושוב:
1. בתקופת שלטון המנדט הבריטי שלטו בערביי ארץ-ישראל כנופיות רצחניות של המופתי אמין אל חוסייני ושל פושעים מסוריה ולבנון, שחיסלו באכזריות כל מי שהעז לא לקבל את מרותם. ומי שרוצה לראות המחשה של שלטון מסוג זה יכול לבדוק איך שולטים בערביי יהודה שומרון ועזה ראשי כנופיות ערפאת או חמאס או הג'יהדיסטים למיניהם. מספר הערבים שנרצחו על ידם עלה על זה של הנרצחים היהודים, מבלי לדבר על הכספים שראשי הכנופיות חמסו על חשבון נתיניהם.
2. עם הקמת המדינה, השתחררו הערבים שנשארו לחיות תחת שלטון ישראל מאימת ראשי הכנופיות ששלטו בהם קודם והשתמשו בהם כבשר-תותחים למלחמה ביהודים. מדינת ישראל העניקה להם חירויות אישיות ששום מדינה ערבית לא מעניקה לאזרחיה.
3. עם התייצבות סדרי השלטון הדמוקרטי בישראל, זכו התושבים הערבים במדינה גם לזכויות פוליטיות של אפשרות להתארגן במפלגות, בארגונים ובקהילות דתיות - שאמורים היו להגן על האינטרסים הספציפיים שלהם - בהבדל גדול מתחומי חופש ההתארגנות והבחירה הדמוקרטית הקיימים במדינות ערב (ומנהלות תעמולה נגד "דיכוי" הערבים בישראל).
4. העובדה שראשי הציבור הערבי בישראל - כולל נציגיהם בכנסת - דואגים יותר לאויבי המדינה מבחוץ מאשר לציבור אותו נבחרו לייצג - היא שפוגעת באינטרסים האמיתיים של ציבור זה, ולא "הדיכוי" של המיעוט הערבי בידי הרוב היהודי במדינה.
הגיע הזמן שמערכת החינוך שלנו תדע לעכל עובדות אלו ולהנחיל את מוסר ההשכל שלהן לאזרחים הערבים, ובמיוחד למערכת החינוך של ילדיהם, כך שספרי הלימוד יתחילו ללמד לא על "יום הנכבה" אלא על יום שחרור הציבור הערבי מאימת הכנופיות ששלטו בו. יום העצמאות של ישראל צריך להיות חג עבורם - לא פחות מאשר ליהודים. ומי שמתגעגע דווקא לשלטון הכנופיות יוכל לבוא על סיפוקו אם יעבור ליישוב מתאים ביהודה, שומרון או רצועת עזה.
