יום העצמאות הוא החג הלאומי של כל ישראלי. מיליוני אנשים, באלפי שנים, במאות דורות, חלמו להגיע למעמד ההיסטורי הזה שהתקיים ב-14 במאי 1948. המעמד הזה, הכרזת המדינה, היה מעמד מרגש. הוא סימל את סוף סבלו של העם היהודי בגלות ובאדמה שאיננה שלו. עם ישראל חזר אל מולדתו ואל מקורותיו. החגיגות החלו, הדגלים הונפו, והשמחה היתה רבה.
חלפו להם שישה עשורים. היום, כאשר חוגגת המדינה 60 שנה, ישנם כאלו שהשמחה לא נוגעת אליהם. הם אומרים שאת דגל המדינה הם לא יניפו, שהם לא ישירו את ההמנון הלאומי שלה, התקווה, ויחרימו את החגיגות. אין מדובר בחוגים שלא הכירו במדינה כבר מראשיתה. מדובר בציבור שהרגיש שהמדינה כבר איננה שייכת לו, ונטש אותה ואת סמליה.
נכון רבותי, וכאן אני פונה אל אותו הציבור, שעשו לכם משהו שמנוגד לאמונתכם. אמת הדבר שמישהו נגע לכם בדבר שאתם הכי מאמינים בו. אך זאת לא הדרך. ככה לא בונים מדינה. לא נוטשים חלק מתהליך של עשרות שנים בשל קרע קטן, גם אם הוא היה כואב.
אתם, שהאמנתם בתהליך הקמתה, ושהצטרפתם כאשר אמרו לכם בואו ונעלה אל הארץ, אל המולדת, לא מבינים, שזה יכול להיגמר בכל רגע. אתם הולכים אל החרדים, ומביאים אל תוך בתי הכנסיות שלכם שבהם תלויים שרשראות דגלי ישראל בצבעי כחול לבן לאורך ולרוחב, את אותן דעות שהתבררו כטעות. אתם נשאבים אליהם, ומושפעים דרכם על תפיסת עולמכם. בעלון שחולק בבית הכנסת השבוע, נכתבו דברים חריפים על קיום המדינה והשותפות שלכם בה. איך אתם מסכימים לקרוא זאת?
אולי לא לחינם נסמך יום השואה אל יום העצמאות. הוא בא בכדי להראות לכולנו שאין לנו מקום אחר בעולם מלבד ארץ ישראל. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שחל ערב לפני החגיגות הגדולות, נועד להזכיר לנו בכל שנה, במקרה ששכחנו, שבלי צבא שיגן עלינו, אין אנו יכולים לחיות בשקט ובבטחה. למדינה הזאת חלמנו. עכשיו, אסור שהיא תתפרק. צריך לחזק את כל המערכות, ולגייס כוחות משותפים בכדי לגבור על הקשיים.
כוחות משותפים פירושם צעידה יחדיו. הברית שלכם, הציבור הדתי לאומי, עם מדינת ישראל, יכלה להסתיים בכל רגע שבו קרה דבר קטן שפגע בכם, והיו רבים כאלו במהלך ההיסטוריה של המדינה, אך ידעתם שיש קשיים. ששאלת מיהו יהודי, וסוגיות מורכבות נוספות לא ימנעו שיתוף פעולה עם אלו שלא הסכמתם איתם. דווקא בשל כך עליתם ארצה. בכדי לשפר ולא כדי לסגת ולהסתגר.
הפלא הגדול הזה, המדינה, הוא גם בזכותכם. העשייה הרבה מקום המדינה, היתה בעזרתכם. למה להתנתק עכשיו מן הכל? אם רצונכם להשפיע, השפיעו מבפנים. מבחוץ זה כבר קשה יותר. יש לכם עקרונות? אתם הרי מאמינים בממלכתיות - דרשו אותם בדרך הראויה. אל תתנו לזרמים שונים להסיט אתכם מן הדרך, ולהובילכם החוצה מן המדינה הנפלאה שיצרנו יחדיו. האמינו בצדקת דרככם.
היו משברים ומחלוקות ומן הסתם גם ימשיכו להיות. כך היא דרכה של מדינה ושל דמוקרטיה. מדינה יהודית ודמוקרטית תלויה בשיתוף פעולה. אם אתם לא הייתם בתוך המערכת, השפעתכם עליה מבחוץ היתה דלה.
בשנת העצמאות הזאת, נשלב יחד זרועות ונחגוג עם הציבור בישראל. החגיגות, צריכות להיות משותפות. לא להיבדל אחד מן השני, ולערוך את החגיגות חילוניים בנפרד ודתיים בנפרד, אלא לחגוג ביחד את עצמאותנו. נכון, זה מן הסתם יהיה מורכב ולא קל אך זה ישתלם. כי עם אחד אנחנו. חג שמח!
