אם אולמרט ישרוד את החקירה הזו - אז ניתן להכריז עליו כקוסם פוליטי. כנבחר מס' 33 ברשימת חברי הליכוד בתקופת שרון, הוקפץ לממשלה והיה שליחו ודוברו של שרון ובמיוחד כבלון ניסוי של הממשלה לפרויקטים מיוחדים - כמו הנסיגה החד הצדדית. כמו כן, לא שכח מעולם עד היום לעקוץ ולדקור את נתניהו על מהלכים, הצהרות וכוונות פוליטיות.
גם כששרון מינה את נתניהו לשר האוצר, אחרי הכישלון של סילבן שלום - חשבו רבים ובמיוחד אולמרט, שראה עצמו בשל לתפקיד הנחשק, שנתניהו "ישבור את הראש" - בתפקיד שאין להצליח בו וחישבו בכך את סופו הפוליטי.
ההפתעה שציפתה לכולם הייתה בכך, שלמרות המהלכים הכלכליים הקיצוניים - הרפורמות שכולם דברו עליהן ואיש לא העז לבצען - נתניהו הצליח בגדול. הוריד את הגירעון, צמצם הוצאות, ביצע רפורמות עמוקות והתוצאה: הכלכלה התייצבה, דירוג האשראי של ישראל עלה, הפריחה הכלכלית נתנה אותותיה - ולמרות מלחמת לבנון ה-II - על הוצאותיה הכלכליות הכבדות - הכלכלה עמדה בפרץ, איתנה ובוטחת והיא עדיין עמוד השדרה של כלכלת ישראל.
אולמרט לא סולח על כך. הציבור יודע וזוכר זאת ולכן הוא פוחד ממנו.
אולמרט, הצהיר שהוא מביט בעיניים של אזרחי ישראל - ומודיע שלא לקח שוחד ולא לקח אגורה לכיסו. אבל למעשה אולמרט הביט מעל ראשיהם של אזרחי ישראל, תוך ניסיון לטשטש את גילויי העובדות על תרומות של מיליונים שהגיעו ישירות אליו דרך המזכירה הנאמנה שולה זקן אל חברו ושותפו עו"ד אורי מסר - למטרות שעדיין לא כולן ברורות וגלויות. אורי מסר בעדות במשטרה - מסרתי לאולמרט מעטפות מלאות בכסף - והמבין יבין.
אין ספק, כנראה, שחלק מהכסף אכן הלך למסעי בחירות - בתקופת היותו ראש עיריית ירושלים, שר התמ"ת והפריימריז בליכוד וכן לכיסוי גירעונות העבר וההווה. (לגבי הגירעונות יש בעיה - שהרי כל המפלגות בכל הזמנים הם בגירעון). אם אכן יש תיעוד לנתיבי הכספים, כפי שהחוק, המינהל הציבורי התקין מחייב, ניתן לדעת לאן ולאיזה מטרה הלכו הכספים - הדגש הוא אם יש תיעוד. על-פי הדין הקיים בישראל, בנושא מימון מפלגות ותרומות למפלגות - הדבר מוגבל בזמן ובסכומי כספים וחייב בתיעוד מלא ומעודכן - למרות שבין הבחירות והפריימריז - אין מניעה לקבל תרומות וזה משאיר שטח אפור - וחורים שחורים מסוכנים מאד לשלטון החוק. יש למהר ולתקן את החקיקה, כדי לכסות גם את השלב שבין הבחירות לגבי נושא תרומות.
המקרה של אולמרט, נראה בשלב זה, שונה מהמקרים הקודמים של עמותת נתניהו של חסידי חב"ד "נתניהו טוב ליהודים" או של עמותות ברק ועמותות שרון שנוהלו ע"י בנו עומרי, שמשלם את מחיר הקומבינות בישיבה בכלא מעשיהו.
אולמרט, במסיבת העיתונאים, טען כי כל הכסף הלך למאבקי בחירות, נעשה בצורה חוקית ונוהלו למיטב הבנתו כדין ע"י חברו עו"ד אורי מסר. כלומר: כמו נתניהו, ברק ושרון - הכסף הנתרם מהלך בנתיבי החוק ובהתאם לנהלים וכמו שהם יצאו נקיים והתיקים נסגרו - כך גם הוא מקווה לתוצאות דומות.
ההבדל בין המקרים הוא בכך - שאצל ברק, העמותות נוהלו ע"י מקורביו כמו בוז'י הרצוג (שר התיירות ועכשיו שר הרווחה) וטל זילברשטיין, יועץ אסטרטגי, והם שמרו על זכות השתיקה שבסוף השתלמה להם. אומנם ברק הצהיר באבירות ראויה שהוא אחראי מיניסטריאלית, אבל לא עסק בפועל בנושא והשאיר זאת לעוזריו. גם אולמרט, בהצהרתו במסיבת העיתונאים, הודיע באבירות ובאומץ שהוא אחראי עליון, ושיתפטר אם יוגש כתב אישום, אבל מי שטיפל וניהל את כל האופרציה זה עו"ד מסר, והוא עשה זאת, לתקוותו עפ"י החוק.
הבעיה היא - שגב' שולה זקן, מזכירתו עוזרתו מזה 30 שנה, אכן שומרת בינתיים על זכות השתיקה, אבל עו"ד אורי מסר והמתרים האמריקני מוריס טלנסקי - שרים ומזמרים את כל החומר - ועדותם מעניינת חיונית ולא פועלת לטובת אולמרט. להבדיל מעמותות נתניהו, ברק, שרון, הכסף הנתרם הגיע בחבילות גדולות ישירות לאולמרט ומשם התפזר ליעדים, שבשלב זה לא ברורים. אי לכך, לא רק שהמקרה של אולמרט, נושק יותר למקרה של עומרי שרון, הוא נראה על פניו חמור ומסובך הרבה יותר - וזה אומר דרשני.
אם נוסף לכך, גם את החקירות האחרות שכבר נמצאות בשלבים מתקדמים ולטענותיו של העיתונאי יואב יצחק - על כספים רבים שהגיע ונעלמו בחשבוניות של הבית ברח' כרמיה, ויתר התיקים - מצבו של אולמרט בשלב זה "קשה אך יציב" - ואין לו סיבה להתלוצץ עם רופאיו וחוקריו.
במאמרי: "אולמרט חקירות בע"מ" הסברתי בהרחבה את האופציות העומדות על הפרק הן מבחינה פוליטית והן מבחינה אישית. ניתן להוסיף - ש
יש הבדל מהותי בין המצב המשפטי היבש לבין המצב הציבורי הסוער. מבחינה משפטית: ע"פ חוק יסוד הממשלה, ראש ממשלה
לא חייב להתפטר עם פתיחת חקירה עד להגשת כתב אישום והרשעה בבית משפט. לאמור: עד שיוגש כתב אישום ויתנהל משפט בהליכים הרגילים או אפילו מזורזים - מדובר בחודשים רבים שיכולים להגיע עד גמר הקדנציה של הממשלה הנוכחית. ועל-פי מצב הסקרים והערכות בציבור אין לקדימה ולאולמרט אישית - כל סיכוי להצליח.
לעומת זאת - מבחינה ציבורית, ניתן להוביל את אולמרט או את שותפיו העיקריים: ש"ס, עבודה, גמלאים, לידי פרישה ע"י לחץ ציבורי, אתי ומוסרי, אם אולמרט לא יעשה זאת באופן אישי. אם אולמרט ישעה את עצמו (מקסימום 100 ימים), המהלך יכול להציל את הממשלה ואת קדימה לתקופת ביניים ע"י כך שציפי לבני כמ"מ ראש הממשלה תחליף אותו עד סיום 100 הימים.
אבל אם אולמרט יתפטר - כל הממשלה חייבת להתפטר וזה אומר: בחירות מוקדמות וממשלת מעבר בראשות אולמרט. זה ייתן גם לברק, לש"ס והגימלאים הצדקה סבירה לא לפרוש מהממשלה בימים טרופים אלה מבחינה ביטחונית, לאור מה שמתרחש בלבנון ע"י השתלטות החיזבאללה, כלומר: אירן על לבנון כולה.
השאלה אם אולמרט יהיה "גבר" ומספיק אמיץ להתפטר גם אם לא יהיה בקרוב כתב אישום, תלויה בהחלטת היועץ המשפטי, מני מזוז. אם מזוז יחליט בסוף החקירה, בשלב זה, ולאור העדות המוקדמת ובהסתמך על הראיות שכבר הצטברו מעדויות עו"ד מסר, טלנסקי וחומרים נוספים, שיש בסיס לכתב אישום - אולמרט יהיה חייב מיוזמתו להתפטר.
אמנם, המצב כרגע לא הכי מתאים ולשינויים וזעזועים לאור האירועים בלבנון - אבל שלטון תקין ואמין חשוב לישראל גם בימים קשים אלה. לכן, חשוב שנביט לאולמרט בעיניים, ונאמר לו מה דעתנו עליו ועכשיו. מה שבטוח - הימים הקרובים מבטיחים לנו אירועים בשפע. מה שבטוח - אסור לאולמרט במצבו לעשות כל הסכם או מהלך מדיני מהותי בלי משאל עם או אישור על-ידי רוב הכנסת, אלא אם מדובר במהלכים מצילי חיים כמו החזרת שבוים מעזה ומלבנון.
הערות לסיום:
תחשבו איך אנחנו נראים בעולם:
נשיא לשעבר מואשם בעבירות מין.
שר האוצר לשעבר מואשם בגניבת מיליונים.
חברי כנסת - בחקירה או משפט.
ראש ממשלה תחת אזהרה + 5 חקירות משטרתיות.
האם לא הגיעה העת שתהיה לנו ממשלה יציבה, תקינה, נורמאלית ונקיית כפיים?
