|
המשטר בסוריה אינו חש בצורך להתנתק מאירן ולהתחבר למערב כפי שסאדאת חש בזמנו כלפי בריה"מ. אדרבה, חשיפה למערב ולשיטה הדמוקרטית, הגלובלית והקפיטליסטית תעמיד את המשטר הסורי בפני סכנות שכיום הוא רחוק מהן. הוא אינו רוצה להתחכך עם מדינות אירופה ואמריקה שיעירו לו כל העת על מצב זכויות האדם והחירויות הפוליטיות בסוריה. אירן - לעומת זאת - אינה מעיקה על הסורים בזוטות מעין אלה. אז למה הוא צריך את המערב?
הינתקות מאירן משמעותה מבחינת הסורים ויתור על הסיוע האירני הענק בנפט, בכסף, במימון פרויקטים ויבוא נשק מרוסיה ומצפון קוראה, והחמור מכול - סכנה של ביטול ההכרה השיעית בלגיטימיות האיסלאמית של העדה העלאווית. הגב האירני מאפשר לסוריה מזה מספר שנים לאתגר את ההגמוניה הסעודית במערכת הפוליטית הבין-ערבית, ובלי אירן תחזור סוריה לממדיה הטבעיים, הקטנים, ואסד הקטן ייאלץ להיכנע לתכתיבי המלך עבדאללה הסעודי והנשיא המצרי. זוכרים את אביו?
כל עוד אירן היא מה שהיא כיום, היא תפעל במרץ רב לקעקע כל תהליך של שלום בין ישראל ושכנותיה, ואם סוריה תחליף את הברית שלה עם אירן בברית עם ישראל והמערב, יצרפו האיאתוללות את סוריה לרשימת המטרות של "יצוא המהפכה" האירנית. בניגוד לארה"ב ואירופה חסרות השדרה וההחלטיות, אירן מסוכנת וחסרת מעצורים ומגבלות באמצעים שהיא נוקטת כדי להשליט את האג'נדה שלה על האחרים. ראה עירק, לבנון וחמאס. השלטון בסוריה חושש מזעמם של האירנים, אם יבגוד בהם, יותר ממה שהוא סומך על המערב הרפה, החלש ומדולדל המוטיבציה.
|
|
בניגוד למה שחושבים אצלנו, לשלטון הסורי אין שום כוונה להצטרף למגמת הגלובליזציה, ההי-טק ומהפכת התקשורת, כי התעשיה הסורית נשארה בשנות השבעים, והשחיתות הכלכלית השלטונית (הנקראת ביורוקרטיה) מונעת כל אפשרות מיזמים פרטיים להתפתח על-פי כללי השוק העולמי. משפחות השלטון, אסד ומח'לוף, לא יוותרו על המונופולים שלהם המטילים עבורם ביצי זהב גדולות ויקרות. האינטרנט נתפס בסוריה כאיום על המשטר יותר מאשר כלי להמרצת תהליכי מסחר וחשיפה לשווקים זרים, ודמוקרטיה היא הסיוט הקבוע של המשטר הקיים בסוריה מאז שהבעת' עלה לשלטון לפני 45 שנים, במרץ 1963. בתקופה האחרונה התרבו המעצרים והמאסרים שהוטלו על דורשי הדמוקרטיה, ואפילו על חברי פרלמנט, וסורים שהפיצו באינטרנט חומר שהמשטר לא אהב נשפטו למאסר.
מצב המלחמה עם ישראל, והגולן הכבוש במרכזו, היה ועודנו התירוץ הסורי הקבוע למניעת חרות פוליטית בסוריה, לסתימת פיות מתנגדי השלטון, לפיקוח הדוק על התקשורת, למאסר דורשי זכויות אדם ולחיסול מתנגדים פוליטיים מבית. מצב המלחמה המתמיד מאפשר לנשיא להציב את עצמו מידי שבע שנים למשאל עם על המשך כהונתו כמועמד יחיד שיזכה ב-99%, שכן במצב מלחמה לא ניתן - על-פי דוברי המשטר - להפוך את המערכת לדמוקרטית, שתאבד את לכידות העם סביב דגלו של הנשיא האחד, היחיד והמיוחד. נכון ש"שחרור" הגולן יעניק למשטר הסורי זריקת לגיטימציה, אך השלום עם ישראל יסיים את מצב המלחמה ויביא קץ ליתרונות שמצב זה מעניק לשלטון. אסד וחבר מרעיו יודעים זאת היטב, ולכן איני מאמין שהם אכן רוצים שלום עם ישראל. הם רוצים את הגולן, אך יציבות השלטון חשובה להם יותר מהשלום ומהגולן גם יחד. מצב המלחמה - גם אם זה מצב סטטי - מעניק להם יתרונות שמצב של שלום ימנע מהם.
|
|
"אסד לא יסכים לקבל פחות מסאדאת", כך ההסבר המלומד. אך אלה המשווקים אותו שכחו שסאדאת עשה שלום עם ישראל לא מכיוון שהפך לחובב ציון, אלא מכיוון שהבין שהשלום עם ישראל הוא חלק חיוני מתהליך רחב, ארוך ועמוק, שבו הוא ניתק את מצרים מחיקו של הגוש הסובייטי, והפך את האוריינטציה הפוליטית, הכלכלית והצבאית של מצרים לכיוון המערב. השלום עם ישראל היה התנאי שהציבו בנקים אירופיים לסאדאת לקבלת השקעות והלוואות, ולכן השלום עם ישראל נתמך מאז 1979 בצרכיה הכלכליים החיוניים של מצרים. היזקקותה הגוברת והולכת של מצרים לחמצן פיננסי מערבי הוא העמוד המרכזי של השלום שלה עם ישראל. לולא התמיכה הכלכלית במצרים יאיימו הפגנות הלחם על יציבות השלטון במדינה זו, ורק במרץ 2008 קיבל העולם תזכורת לאמת מדאיגה זו.
סוריה אינה מצרים, ומאז 1982 השלטון בסוריה אינו מאוים מצד האחים המוסלמים כמו המשטר במצרים. האחים המוסלמים המצריים הם חמישית מהפרלמנט המצרי ושיעור ניכר באוכלוסיה, ואילו האחים המוסלמים הסוריים נמצאים מאז תחילת שנות ה-80 בקברי המונים סביב כלא תדמור, והחיים שביניהם נמצאים בלונדון, בגרמניה ובכל העולם, רק לא בסוריה. סורי שמזדהה עם "האחים" מסתכן בנפשו.
|
|
הפליטים הפלשתינים שבסוריה
|
|
|
יש בסוריה כ-400,000 פליטים פלשתיניים שמיעוטם הם פליטי 1948 ורובם הם צאצאיהם שנולדו בסוריה. לכולם - על-פי הסורים - יש זכות שיבה לטבריה, לצפת, לחיפה ולעכו. הסורים כינו את חוסיין מלך ירדן "בוגד" כי הוא עשה שלום עם ישראל מבלי שעמד על החזרת זכויות הפליטים הפלשתינים שבשטח ירדן, ולכן אין סיבה להניח שהסורים - אבירי הלאומיות הערבית וזכויות הערבים - יוותרו על זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים שבסוריה לבתים שהיו להם עד 1948 בתוך ישראל. הסורים רק ישמרו את הקלף הזה עד אחרי שישראל תרד מהגולן, ו"ייזכרו" בו כדי לעכב את תהליך השלום לאחר שישראל תשלם את מלוא "תג המחיר". האם יש ל"מומחים לסוריה" שלנו הבטחה סורית שתסריט כזה לא יתרחש? הסורים בעצמם חוזרים ואומרים שהם לא יוותרו על "זכויות הפלשתינים", ואין לביטוי זה משמעות אחרת מאשר זכויות הפליטים לשוב לבתיהם ולקבל פיצויים על שנות הסבל והגלות. כדי לוודא שישראל אכן מקבלת את הפליטים הפלשתינים תשאיר סוריה את מפקדות חמאס, הג'יהאד והחזיתות בדמשק, בטענה שאם ישראל רוצה שהם לא יהיו בבירת סוריה עליה להחזירם לישראל, לביתם שנגזל ב-1948, בטבריה, בצפת או בחיפה. יש למישהו הבטחה שזה לא יקרה?
|
|
הסעודים והמצרים שונאים אותנו מהסיבה שהאיסלאם, באופן בסיסי, לא אוהב את היהודים. שלום בין סוריה וישראל לא ישנה את האופן המסורתי שבו מוסלמים רואים את ישראל, כנטע זר שנתקע כסכין בלב האומה הערבית על-ידי הקולוניאליזם הבריטי. הפלשתינים, ובעיקר חמאס, לא יוותרו על שחרור פלשתין מהים עד הירדן, ואם אכן סוריה תעשה שלום עמנו, תתנתק מאירן ותבגוד בפלשתינים - יסייעו האיאתוללות לחמאס, רק כדי לעשות פדיחה לבוגדים הסורים שבשביל לקבל את הגולן הם תקעו סכין בגב הפלשתיני. זה יקרה, אלא אם כן השלום עם סוריה יהיה גם שלום עם אירן...
|
|
אחת הסיבות העיקריות שסוריה נכנעה ללחץ הבינלאומי להוציא את צבאה מלבנון ב-2005 הייתה העובדה שגם בלי צבא יש לה מספיק "ידידים" בארץ הארזים, ובראשם חיזבאללה. כל מי שמכיר את "הראש" הסורי יודע ששליטה על לבנון חשובה עבור השלטון הסורי כמעט כמו השליטה על סוריה עצמה, ואין בכלל מה להשוות את הרצון הסורי להחזיר את הגולן עם החשיבות של השליטה הסורית על לבנון באמצעות חיזבאללה. נטישת חיזבאללה משמעותה שהארגון השיעי נופל לגמרי אל תוך החיק האירני, וחדל לייצג את האינטרס הסורי שאינו עולה תמיד בקנה אחד עם זה האירני. סוריה אינה מעוניינת בשינוי כללי המשחק בלבנון, אך אם תנטוש את חיזבאללה לשם שלום עם ישראל, הוא עלול להשתלט על ארץ הארזים, בניגוד חמור לרצונה של סוריה. חוץ מזה, סוריה הפרה את החלטה 1701 והבריחה לחיזבאללה אלפי טילים. מי מ"המומחים לסוריה" יתקע לכפנו ששליטיה יתייחסו להסכם השלום שלה עמנו ברצינות גדולה יותר? וכי הסנקציות שאנחנו נטיל עליה במצב של "שלום" יהיו חמורות מאלו שמועצת הביטחון יכולה להטיל על הפרת החלטה 1701? האם יש אצלנו מי שבכלל מאמין לסורים?
|
|
אינני נגד שלום עם סוריה, ובאופן עקרוני אינני נגד ויתור על הגולן, שהוא עד היום שטח ריבוני סורי. אלא שאני נגד הגישה הטוענת שאם רק נוותר על הגולן יתגשמו כל חלומותינו על שלום אמת עם סוריה. לטענתי, ויתור על הגולן כשהוא לעצמו לא יביא שום תוצאה אם לא יהיה חלק משינוי בסיסי באוריינטציה הפוליטית הסורית ובהתנהלותה של סוריה מול המערב, אירן, לבנון, הפלשתינים והעולם הערבי. גם שינוי המצב הפנימי בסוריה לכיוון של פיוס בין המשטר והאוכלוסיה יתרום להשכנת אווירה של שלום על סוריה ועל שכנותיה. הוויתור על הגולן - כמו הוויתור על סיני - יכול להיות תרומה ישראלית לשלום רק אם הוא יהיה סיום התהליך והשלמתו, לא צעד שספק רב אם יהיה לו המשך. ויתור על הגולן מבלי שמתלווים אליו שינויים כמו אלה שעברו על מצרים, יביא את הסורים (והפעם עם חבריהם האירנים) חזרה אל עמדותיהם בנוקייב, תל עזאזיאת ותל פח'ר, אל מעל גדות, האון, עין גב ותל קציר, אבל שלום לא נראה מכך.
חשוב ש"המומחים לסוריה" יראו את העולם כפי שהוא נראה במשקפיו של השלטון הסורי, ויחדלו למכור לנו חלומות מתוקים חסרי בסיס.
|
|
