בשבוע שעבר פורסם בעיתון "מקור ראשון" מאמרו של מר אדמונד חסין יו"ר מזכירות אח"י. מאמר זה הוקדש כולו ל"מנהיגות יהודית" ומשה פייגלין. דבריו הזכירו לי צוות רופאים שיושבים מול חולה עם התקף לב, והם דנים איזה תרופה לשיכוך כאבים כדאי לתת לו.
מנה"י (מנהיגות יהודית) זיהתה עוד לפני עשור שמדינת ישראל צועדת אל פי תהום, ושהסיבה לכך היא לא לחצים מחוץ, ולא חולשה של אדם זה או אחר, אלא הרעיון המוביל של האליטה השלטת במדינה - חזון "מדינת כל אזרחיה". מול רעיון זה מנה"י היא התנועה היחידה שמציעה רעיון מוביל אחר למדינה ומתרגמת אותו לשפה המעשית. לא רצון להשפיע "על" או "בתוך" המערכת הקיימת, אלא רצון להחליף את המנהיגות הנוכחית במנהיגות יראת א-לוהים החותרת להוביל את מדינת ישראל להגשמת החזון היהודי לתיקון עולם.
לו היה משה פייגלין רוצה להשתלב במערכת הקיימת ולהשפיע בה כפי שמציע מר חסין, הוא היה כבר מזמן יכול להיות חבר כנסת ואף שר. הצלע השלישית בתנועת "זו ארצנו" ח"כ בני אלון הוכיח שזה אפשרי. ההצעות שקיבל פייגלין שעמד בראש "זו ארצנו" לא היו פחות טובות מההצעות שקיבל ח"כ אלון, והן אף חזרו בווריאציות במהלך השנים האחרונות. אך מנה"י ומשה פייגלין לא רוצים להמשיך לשחק בכאילו, הם מבינים שדרוש שידוד מערכות שצריך לקחת את ההגה של הרכבת הטסה לתהום ולסובב אותו במאה ושמונים מעלות.
"הרצון להיות שותף לבניית פלטפורמה פוליטית שתוביל את המדינה" אותו מציג מר חסין בדבריו הוא לא יותר מאקמול. הרצון ליצור מחנה "שלנו" זך וטהור, הוא ניסיון נוסף של הנוסעים ברכבת לארגן להם קרון נח ואולי אף קרוב מאוד לקטר משם הם יוכלו לצעוק על הנהג, ולהפגין נגדו. הפחד מלהיכנס לתנועת הליכוד, הוא מובן, זה הפחד לצאת מהבריכה של "הציונות הדתית", אל הים הגדול של עם ישראל. הליכוד מבחינת המבנה שלו הוא מיקרוקוסמוס של עם ישראל, ומי שרוצה להנהיג את עם ישראל צריך להיות מסוגל להנהיג תנועה זו.
כאשר התחלנו את מנה"י הבנו שאנחנו הולכים לדרך ארוכה, משה ואני דברנו על סדר גודל של עשרים וחמש שנה. ב"ה ובעזרתו התנועה התקדמה ומתקדמת כל הזמן. הרעיונות של מנה"י הם היום נחלת הכלל. הספרים "במקום שאין אנשים", "מלחמת החלומות", "המהפכה האמונית", "על ציר הזמן" , "דרך המלך" שיצאו לאור בשנים האחרונות על-ידי הספרייה האמונית, ו"לתקן עולם" וחוברת השירים "מראשית השנה" שיצאו בחודשים האחרונים יחד עם עוד מאות מאמרים של עשרות כותבים המתפרסמים באינטרנט ובעיתונות מעידים כאלף עדים על החיוניות שיש בתנועת מנה"י. ההתמודדות הפוליטית של אישים המזוהים עם הרעיונות של מנה"י זוכה ליותר ויותר, וכפי שציין בצדק מר חסין היא אף צברה רבע מקולות הבוחרים במפלגת השלטון של המחנה הלאומי בבחירות האחרונות.
לו היו מושקעים כל המשאבים שהושקעו במפקד אח"י להתפקדות בתוך תנועת הליכוד, הייתה מתרחשת רעידת אדמה במערכת הפוליטית. היה ברור שהאזרחים שהם סוג ב' מפסיקים לראות את עצמם ככאלה והם שותפים מלאים לבחירת הנהגת המדינה ולא רק נספחים. עתה מתברר שהמפקד שהיה אמור להסתיים בבחירות בחודש אדר שעבר, לא שינה דבר. אלפי אנשי התפקדו כדי לבחור את מי שממילא עומדים בראש תנועת אח"י שנשארה רבע מהאיחוד הלאומי. לא בשורה חדשה ולא אישיות חדשה, רק ניסיון נוסף להקים בפעם העשירית את התחייה ז"ל או את האיחוד הלאומי המתחדש.
מנה"י שתלה במציאות חלום חדש, אותו חולמים היום אלפי אנשים, ממש כפי שהרצל בזמנו שתל את חלום מדינת היהודים. במצב הנוכחי היחידים שמסוגלים לקדם את חלום המדינה היהודית בדרך חוקית ודמוקרטית הם חברי הליכוד, והם עושים זאת בצעדי ענק ביחס למה שחשבנו. אני קורא למר חסין וחבריו להצטרף ולהיות שותפים מלאים.
