הרוצים בשלום, היכונו למלחמה

אין ספק ששיחות השלום שהחלו עם סוריה בתיווך צד שלישי, טורקיה, הם תמורה חיובית ועובדה ששני שלישים מהעם תומכים במהלך, אך על ההנהגה להביא בחשבון שקיים גם סיכון בכך ששיחות השלום יכשלו. ולא חסרות סיבות לכך, למשל:

• ישראל תתנה את הנסיגה בפועל ברמת הגולן בצעדים בוני אמון כמו: ניתוק הקשר עם אירן וגורמי הטרור, חיזבאללה והחמאס.

• סוריה תסרב להתחייב שתחדל לחלוטין מניסיונותיה כבעבר להשיג נשק גרעיני.

• ישראל לא תסכים לפנות את כל רמת הגולן עד למטר האחרון.

• לא תהיה הסכמה על שטח החיץ ופירוז הכוחות.

• ישראל תתעקש שההסכם יארך בשלבים ולאורך זמן של עשרות בשנים כדי להבטיח את קיומו טרם מסירת רמת הגולן והסורים ירצו לקבל את התמורה מיידית ככל האפשר.

- הממשלה החדשה שתקום בישראל לא תכבד את החלטות ממשלת אולמרט. - משאל העם על ההסכם, שקרוב לוודאי שיערך, ידחה על-ידי העם. והיה ויתפוצצו השיחות וכל צד קרוב לוודאי יאשים את הצד שכנגד בכישלונן, קיימת בהחלט האפשרות שסוריה, המעודדת מהכישלון, תחל בתמיכת אירן ומדינות ערב בהכנות לפתיחת פעולות איבה נגד מדינת ישראל על ידי: א.עידוד מסיבי של ארגוני הטרור, החיזבאללה והחמאס, להגביר את פעולותיהם על הגבול הצפוני והדרומי. ב,הפעלת טרור משטחה. ג.פתיחה בפעולות התקפיות נגד ישראל על-ידי כיבוש שטח, במקביל לשימוש בארסנל הנשק שברשותה כולל טילים ארוכי טווח שיפלו על העורף הישראלי. הכול כדי להפעיל לחץ בינלאומי. אנו תקווה שזה לא יקרה, כי לנסות את דרך השלום זו חובה לאומית, אבל דרוש שנתכונן לכל. והיה וכאשר יצפרו צופרי האזעקה...