שישים דקות! זה הזמן שהקציב ראש הממשלה לחוקרים שהגיעו אליו הביתה כדי לחקור אותו. בתוך סד הזמן הזה הוא הספיק לנזוף בהם, ולהשחית דקות יקרות על שיחות טלפון. ההסבר ששמעו אזרחי ישראל לקציבת הזמן היה: הלו"ז של ראש הממשלה עמוס מאוד. ארבעה ימים אחרי, בדיוק באותו יום שמשה טלנסקי העיד בביהמ"ש, יצא ראש ממשלת ישראל, ל"יום-נופש" בבסיס חיל הים.
ראש הממשלה אהוד אולמרט, משתמש במשרתו, כדי להקשות על החוקרים לחקור האת החשוד בפלילים אהוד אולמרט. איך אמרו הגששים? כזה עוד לא היה לנו.
כמו כל אדם, גם אהוד אולמרט לוקח איתו לעבודה את האופי שלו. והאמת היא, שיש לו אופי מחורבן. לא צריך להיות פסיכולוג מקצועי כדי לתאר תכונות בולטות באופיו: שקרן, תחמן, נכלולי, חביב, לקקן או נשכן (הכול לפי הצורך), נרקומן שררה, מניפולאטור, תאב בצע, פיקח, צלופח, נהנתן ללא תקנה, ערמומי, חכם ונצלן. ולמרות האמור לעיל, במבחן התוצאה, האיש נעדר כישרון ביצוע.
כל התכונות שמניתי, רלוונטיות לחיינו, ביטחוננו ועתידנו. התכונה הכי אקטואלית שלו היא, שהאיש לא קורץ מהחומר של המנהיגים שמתפטרים. נקודת המוצא שלו, כמו של המושחת שקדם לו, קשוחה ובהירה: לעולם אין להתפטר!! לא חשוב כמה ייכשל - אהוד אולמרט לא ייתן ליריביו את התענוג לראות אותו הולך הביתה.
אין מדינה בעולם הדמוקרטי - ובעניין הזה אני בטוח שטומי לפיד יסכים איתי - שראש הממשלה לא היה מניח את המפתחות אחרי פרסום דוח דומה בחומרתו לדוח הביניים שכתבה ועדת וינוגרד.
מבחינתו, עשינו טעות כשבחרנו בו, ועלינו לשאת בתוצאותיה. הוא יסניף שררה עד סוף הקדנציה, ואנחנו נשתה את כוס התרעלה עד תומה. למרות הקריאות להסתלקותו, ולמרות נחיל הכישלונות שמשתרך אחריו, ולמרות העננה הפלילית שמלווה אותו, האיש נאחז בכיסאו בכל כוחו, כאילו מדובר בחיים ומוות.
שמענו מבעלי אינטרסים קביעה לפיה ראש הממשלה הוא איש חזק, בלתי לחיץ ומנהל את ענייני המדינה בשיקול דעת. דהיינו, אפילו שהוא ישן על מנגל דלוק, מאז פתח במלחמה יזומה נגד נסראללה, הוא ניצב איתן על משמרתו. הטענה שהאיש חזק תכליתה לנטרל את הדעה הרווחת לפיה ראשו טרוד בהרהורי חילוץ מהצרות שהביא על עצמו (ועלינו). ברור שהקביעה על חוסנו של האיש שנרדם לנו מול העיניים, היא שקר, שקר, שקר.
עדותו של מוריס טלנסקי, הפראייר הפרטי שלו, הייתה המאיץ. למרות שחשדנו בו, קראנו, שמענו וידענו על מעלליו - עדות סדורה מפי הסוס הנדיב על מעטפות עתירות מזומנים, חוללה כאן סופת טורנדו. העדות הזאת שברה את גבו של הגמל חסר הדבשת אהוד ברק.
במסיבת עיתונאים מאולתרת, קבע יו"ר העבודה, שראש הממשלה בגין בעיותיו האישיות, אינו יכול למלא את תפקידו. וכדי לשכנע את אנשי קדימה להשליך מספינתם את מנהיגם, הוא התחייב לעבוד עם כל מי שיחליטו.
מלשכת ראש הממשלה יצאו מסרים כפולים. הראשון מעורר רחמים: "עושים לי לינץ': תנו לי ללכת בכבוד", והמסר השני כולו עזוז: "רוצים מלחמה- תקבלו"! יועצו הקרוב טל זילברשטיין (להלן השותק מ"פרשת העמותות"), שיגר איום מרומז לאהוד ברק בנוסח: "מי שגר בבית זכוכית שלא יזרוק אבנים".
אחרי סערת טלנסקי ודרישת ברק, אהוד אולמרט מרגיש כמו שמשון שגזזו את מחלפותיו. בכירי קדימה חוששים שאם ידיחו אותו, הוא ייקדח חור בספינתם, ויצלול ביחד איתם. הפחד שלהם מבחירות, כמו הפחד של ברק מבחירות, הוא מקור עוצמתו האחרון של אולמרט. לא עוד!
בסיכום ביניים ניתן לקבוע שאולמרט הוא עונש קשה מדי. אין לו בושה. כשאנחנו רואים אותו בטלוויזיה נפגש עם גדולי עולם, כלימה מציפה רבים מאיתנו. מאחר שהוא לא עושה סימנים של "שן מתנדנדת", האחריות על עקירתו, מונחת על כתפי בכירי קדימה. זה הזמן לעשות מעשה. דחוף, דרוש ברוטוס.
