קדימה עומדת בפני השאלה הנצחית - "להיות או לא להיות", בדיוק כמו במחזה השייקספירי המפורסם. במצב שבו סקרי דעת הקהל נוטים חסד לגב' לבני המצטיירת כלבנה, צחורה כשלג הלבנון, אפשר לומר: תכשיר החיטוי של קדימה, בטרם תיזרק לסל הכביסה. אזי סביר להניח כי חלק נכבד ממובילי המפלגה, קרי: חברי הסיעה בכנסת, יחשבו על הישרדותם הפוליטית, בדיוק כמו בחוקי הטבע.
סקרי דעת הקהל מקרינים על הח"כים המכהנים. מרביתם למעשה הגיעו לכנסת בדרך פלא, אפשר לומר: כאילו מילאו טוטו או חישגד... אלו מבינים היטב כי עליהם להתחבר לציפור הלאומית אשר תשא אותם על כתפיה. כרגע המאבק מי יתחיל למצמץ ראשון. ברגע שתתחיל נהירה של ח"כים בסיעה בכנסת לכיוון לבני, הסחף יגבר והיא תמצב את עתיד המפלגה. כרגע הולכים עם לבני הח"כים: מולה, בן-ישראל, דותן, עם אופציה למצטרפים נוספים כמו חסון, נודלמן, ואפילו פלסנר, שהיה בעבר ממקורביו של אולמרט, דהיינו מדובר על מעגל של חמישה חכ"ים שהם יהיו המצטרפים הראשונים; אליהם יצטרפו חיש מהר דמויות מובילות בקדימה שירצו לשמר את מעמדן ולקבע אותו כמו: שר האוצר בר און, השר גדעון עזרא, ובסופו של דבר גם שטרית, שיבקש לשמור על מקומו בצמרת המפלגה וכן בשל היותו כשר הפנים מופקד על פרוצדורת הבחירות.
למעשה לבני חייבת להגיע להידברות עם השר דיכטר, שהסקרים הפנימיים בקדימה צופים לו 8%, הם האחוזים המשמעותיים לרוב ברור במפלגה, עם השר שטרית שהתמיכה בו נעה לכיוון 3% עד 4% במפלגה, וכמובן עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון צחי הנגבי, אשר מהווה חוליה חשובה מאוד בפאזל הקדימאי, וידוע כמתווך ומפשר, בסכסוכים פנימיים. לבני חייבת למצוא דרכי הידברות לקונסנזוס הקדימאי, ואף לצרף אליה את רמון אשר עדיין נותר בעל השפעה. למעשה המטבח של לבני עדיין מצומצם כרגע, עליה להרחיב את שורותיו.
דמות מפתח נוספת בעלת השפעה רבה על הסיעה בכנסת הנה כמובן יו"ר הכנסת דליה איציק שלמעשה, מכונה לא פעם "האימא של קדימה" - דליה לא פעם ולא פעמיים קראה לשרים הבכירים אל לשכתה, ואלו שמעו לעצותיה והגיעו ביניהם לפשרה. שתי הגברות של קדימה חייבות לתאם ביניהן את המתכון ואת התבשיל שירקחו, אשר יתאים לחיך הקדימאי.
לאחר ייצוב ועיצוב המפלגה, תוכל לבני להתפנות להקמת הקואליציה עוד בכנסת הנוכחית, כאשר יש ביכולתה לסגור דילים עם האגודה המתעניינת בקצבאות הילדים ומוסדותיה מחד, ועם מנהיגה החדש של מרץ - אורון, אשר ירצה לתמוך ביוזמותיה המדיניות. מפלגת העבודה תעדיף גם היא "לשמור על היש" ולא לצאת לבחירות אלא להסתפק בחילופי ראשים בקדימה; ש"ס תמהר גם היא לסגור עסקה לאחר שהאגודה כבר תהיה בפנים. פלג הגמלאים שפרש יקבל תפקיד שר איזוטרי, ו"בא לציון גואל".
זו ההישרדות של קדימה וחלק נכבד מכנסת ישראל.
הרי רוב חברי הכנסת כיום אינם מעוניינים בבחירות והם הסבו את הסיסמא: "משורה ישחרר רק המוות", ועדכנו אותה: "משורה ישחרר רק הכסא". לכן שימו לב, חבר'ה, כמו שכתב פעם איש האצ"ל מרידור בספרו: "ארוכה הדרך לחירות" - כך ניתן לומר ארוכה הדרך לבחירות כלליות. השנה מן הסתם הן לא תתרחשנה גם מבחינה פרוצדוראלית וגם מן הבחינה הפוליטית. לבני תשאף להיכנס ללשכת ראש הממשלה עוד בכנסת הנוכחית ולהוביל את קדימה מכס ראש הממשלה, וזוהי כבר אופרה אחרת לגמרי מבחירות כלליות מהירות.
