|
הכותב הינו יו"ר תנועת דרך הישר לשלטון תקין ולשעבר חבר כנסת.
|
|
|
תאריך:
|
06/06/2008
|
|
|
עודכן:
|
06/06/2008
|
|
1 |
|
|
|
|
2 |
|
|
מרוב הוד כבודו לא רואים כבר יותר את הצדק...
שיר זה מוקדש לארבעת שופטי-רוב עלובים ולפסק דינם המחפיר, המביש והמבייש (בג"ץ 6728/06 ו- 7607/06) . שופטים מעוררי בוּז, סלידה, חוסר-אמון, תיעוב, מפח ושאט-נפש בנשמה ובלב. שופטי בית-המשפט ה"גבוה" ל"צדק": אליעזר ריבלין, אסתר חיות, סלים ג'ובראן ואשר גרוניס.
"ונתת לעבדך לב שֹמע לשפוט את-עמך להבין בין-טוב לרע, כי מי יוכל לשפוט את-עמך הכבד הזה". מלכים א', ג', ט'.
מרוֹב הוֹד כְּבוֹדוֹ לא רוֹאִים כְּבָר יוֹתֵר את האָרֶץ...
אִיש מבינינו איננו עוֹמֵד כלל בפֶּרֶץ
רַק שוֹפְטֵי "העֶלְיוֹן" בפסיקותיהם
מֵיטִיבִים, מַפְלִיאִים, מַדְהִימִים בִּיְכוֹלְתָם את הכּל לתָרֵץ
איש מביניהם אף אֵיננו טוֹבֵל וביָדוֹ שֶרֶץ .
מִפְּאַת הוֹד כְּבוֹדוֹ ומַעֲמָדוֹ לא רוֹאִים יוֹתֵר אֶת היַעַר
לא דוּבִּים, לא זְאֵבִים, לא פִּטְרִיוֹת, אֲפִילוּ לא כִּיפָּה אֲדוּמָה
לא שִלְגִיָה, לא גַמָּדִים, אַף לא, אוּלַי, סְתָם דְבוֹרָה, תְּאֵנָה, תוּתִּים או פִּרְחֵי-בָּר
הֵם שָם, מִמַעַל, בְּאַרְמוֹן השֶנְהָב: סְפוּנִים . נִינוֹחִים. נִישָאִים. מְחוּסָנִים. מְדוּשָנִים.
כְּנוּעִים. עֲלוּבִים. שוֹתְקִים. מְשוּתָקִים. מְרוּחֲקִים. מְנוּתָקִים.
נֶהֱנְתָנִיים. תּוֹעֲלְתָנִיים. נִקְלִים. נְלוֹזִים. פּוֹחֲזִים. בַּזִים. מְבוּזִים. מִתְבַּזִים.
מְרוּקָנִים. מְנוּוָנִים. מְאוּסִים. מְנוּמָסִים. מְנוּסִים. מְבוּסָסִים.
לְעוּסִים. מְעוֹשִים. מִתְפַלְמֵסִים. מִתְפַּרְנֵסִים. כלום ייתכן אֳפָסִים ?
עַל כָּל צַעַד ושַעַל, מִכָּל פִּנָה, זָוִית וקֶרֶן מְכוּסִים.
כוֹכָבִים. נִתְעָבִים. מַרְקִיבִים לֹא רַק כְּמוֹ רִימוֹנִים רְקוּבִים. מְלַבְלֵבִים.
אַך חֲרִיפִים, מְפוּלְפָּלִים וְחַדִים מִתָּמִיד כַּתַּעַר.
אֲנַחְנוּ כָּאן, על פְּנֵי אֲדָמָה (טוֹבָה?) זו מִתַחַת, סוֹפְגֵי מוּסָר תּוֹכֵחָה וגַעַר.
מִי היה מַאֲמִין, כִּי עד כְּדֵי כך, ביניהם לבינינו יִיוָוצֵר כָזֶה, כּה רָחָב ועָמוֹק, אוֹתוֹ פַּעַר ? ? ?
הֵן כְּסִיל לא יבִין זאת, לא אֱווִיל, לא חָכָם, וודאי לא שוֹטֶה או איש בַּעַר
אֱלוֹהִים, שא-נא תְפִילָה, קַבֵּל מְחִילָה, פְּתַח לָנוּ בְּעֵת נְעִילָה את השַעַר .
מֵחֲמַת הוֹד כְּבוֹד מְאוֹדוֹ ומַעֲמָדוֹ,
רוּחַ כְּבוֹד אַהֲבַת-האָדָם וחֵירוּתוֹ הפוֹעֶמֶת, יוֹקֶדֶת בִּלְבָבוֹ.
שוֹכֶנֶת, שוֹרָה, לִפְרָקִים חָבוּיָה (עִיתִּים אֲבוּדָה) מְקַנֶנֶת (לֹא-תָּמִיד) בְּקוֹדְקוֹדוֹ
מַעֲלָתוֹ, כְּבוֹד זוּלָתוֹ, תְּזוּנָתוֹ, מְדוּשָנוּתוֹ, חָזוּתוֹ, חָזוֹנוֹ, מְזוֹנוֹ,
הֶגְיוֹנוֹ, פִגְיוֹנוֹ, אֲרֶשֶת פָּניו, לְשוֹנוֹ, קִלְשוֹנוֹ,
סַבְלָנוּתוֹ, סוֹבְלָנוּתוֹ, אִיפּוּקוֹ, שְבִיעוּת-רְצוֹנוֹ-העַצְמִית, קוֹר-רוּחוֹ, קוֹרַת-רוּחוֹ
שְנִינוּתוֹ, נְחִישוּתוֹ, נִמְרָצוּתוֹ, נֶחֱרָצוּתוֹ, עֶלְיוֹנוּתוֹ, הָגוּתוֹ, דַקּוּתוֹ, יַנְקוּתוֹ,
מוֹרָשְתוֹ, תוֹרָשְתוֹ, מַחֲרַשְתוֹ, יַבָּשְתוֹ, אִשְתוֹ (?) תִּלְבּוֹשְתוֹ,
עוֹמֶק אֱנוֹשִיּוּתו, הֵיקֵף תוּשִיָתוֹ, מִבְנֶה אִישִיוּתוֹ, עוֹצְמָת יֵישוּתוֹ,
...לא רוֹאִים יוֹתֵר את האָרֶץ
איש מִבֵּינֵינוּ כְּבָר אֵיננוּ עוֹמֵד כְּלָל בפָּרֶץ.
תודה על השיר ל"ת הצופה מהצד, 07/08/07 23:32
54. למגיב 3 אמרת גרוניס וחיות, גם לי זה מביא קבס בוכמן, 24/11/07 21:57
ראיתי אותם ''בפעולה'' ..
אכן צדקת- הם הביאו גם לי שאט נפש, ורצון לבוז להם בפניהם,
ראיתי כיצד הם משליכים בבוז אדם מבוגר שב |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר |
|
|
3 |
|
|
|
|
4 |
|
|
אהוד אולמרט קבע לפני שנים רבות שיאים ללא תחרות בעולם השחיתות, הרקיב את כל המערכת שנועדה להלחם בשחיתות, והיא מתה מות נשיקה עם הסטיפה במעטיפה.
וכנסת ישראל המנציחה את שלטונו, יורקת על קברה של המלחמה בשחיתות, ומנתצת את מצבתה.
אני במקום השופטת הייתי נותן פרס לראש עיריית צפת, על הבוחטות שהמיזם המושחת הביא (בניה של 96 יח"ד בהר כנען, על ידי הקבלן ראש העירייה ויו"ר הועדה המקומית שהיו בפועל אותו איש, בעת ובעונה אחת) - ואף דורש את הנתח שלי בסיפור.
לא את כל ההכנסות מהמיזם הענק - רק חצי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אפרי הלפרין |
|
|
|
|
|
אוֹלְמֶרְט, צֵל עֲנָק, צֵל חֲמַקְמַק-חֲלַקְלַק, צֵל מְהַתֵּל, צֵל פְּתַלְתַּל-מִתְפַּתֵּל,
צֵל מְהֲלֵך (אֵין כָּל סִיבָּה לְחַייך, גַם לא סִיבָּה לגַחֵך, מוּטָב אַל תִשְאַל לָמָה, מַדּוּעַ וְאֵיך....)
צֵל מְהֲלֵך עֲלֵינוּ אֵימִים, וְהוּא עֲבוּרֵנוּ בְּגֶדֶר סֵבֶל, אֵבֶל, עִינוּי וְסִיוּט !
אוֹלְמֶרְט, לא לָקַח, לא נָשַא, לא נָטַל עַל עַצְמוֹ עַד עַתָּה
יוֹתֵר משָנָה לְאַחַר מִלְחֶמֶת לְבָנוֹן הַשְנִיָה
וְלוּ מְאוּם, כְּלוּם, שוּם טִיפַּת אַחֲרָיוּת !
אוֹלְמֶרְט הָפַך עַצְמוֹ לְבֵּן נַעֲוַת המַּרְדוּת.
כְּשֶאוֹלְמֶרְט מוֹפִיעַ בְּיָמֵינוּ-בְּלֵילוֹתֵינוּ מְהַוֶוה הוּא לָנוּ חֲלוֹם-רָע-וְנוֹרָא. בִּיעוּת.
מִי הָיָה מַאֲמִין כִּי בְּאַרְצֵנוּ שֶלָנוּ, יִתְגַלְגלוּ כָּך פְּנֵי הַדְבָרִים ? ייהפְכוּ לִמְצִיאוּת.
אֵינֶנִי יוֹדַעַת, אַך אֲנִי כּוּלִי מְקוָוה, כִּי אוֹלְמרְט בַּעָם מְהוֶוה רַק מִיעוּט.
נ. ב.
מה שקשור ונוגע באולמרט מאיים ומְסַכֵּן בריאות.
שושנה כנסי ISRA-HELL, 15/08/07 14:27 השיר שלך ראוי שיוכנס לתכנית הלימודים של משרד החינוך, ויבחנו עליו בבחינת הבגרות בספרות. חובה! וכ''כ נכון ועצוב...
יפה. חבל שזה גם נכון...! ל"ת חשוך ימי בינימי, 10/05/07 15:43
לא מיעוט אלא מיאוס אזרח, עדיין חפשי, 14/05/07 21:20 נמאס לנו מהסיוט הזה. הוא מעורר גועל נפש. ואני רוצה להזהיר את אזרחי מדינתנו שאם ישארו אדישים כעת, כשיגיעו מים עד נפש, שוב לא יוכלו. הגב לתגובה זו
7. אולמרט,גמור מאוס מחוק! די נמאס ממנו, האיש לא נסבל, 09/05/08
12:16
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שושנה 2006-2008 |
|
|
5 |
|
|
|
|
6 |
|
|
מְדִינָה מִקְרִית
שִקְרִית ... אַך עִבְרִית !
אַקְרָאִית, עֲמָמִית, אֲרָעִית,
מְדִינָה לְמַרְאִית.
מְדִינָה עִיזִית,
נִבְזִית, לוֹעֲזִית,
אֲחוּזַת תְּזָזִית,
יְלָדֶיה, אֲבָנֶיה, גָּזִית.
עַם מְנוּוָן,
מעֲרָכָיו מְרוּקָן
אָדִיש, רָדוּם, שַאֲנָן,
רְדוּף קוֹרְבָּן וחוּרְבָּן.
חֶבְרָה אֲרוּרָה
מְעוּרְעָרָה, רְעוּעָה,
רָעָה וגְרוּעָה
עֲמוֹרָה וגְמוּרָה.
מְדִינָה הבְּנוּיָה על כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
עַם השָרוּי (לנֶצַח?) בְּתוֹכְכֵי מְעַרְבּוֹלֶת -
מֶמְשָלָה בְּלִי תּוֹרָה... בְּלִי קֶמָח... בְּלִי סוֹלֶת...
סָפֵק, אִם לִבְסוֹף, תִּיוָותֵּר בְּקוֹשִי גוּלְגוֹלֶת.
נ. ב.
לא רק הממשלה הנוכחית. גם הממשלה הבאה.
מילים בסלע! כל מילה בול,! הבעיה שאתה מדבר לאנשים עם לב של אבן !
53. ל- 47 יעל, 01/12/06 16:17 כל מילה בסלע. עצוב אבל אמיתי
שיר מדהים - ספק אם יעורר מישהו מהתרדמת העמוקה ברווז במטבח, 20/03/07 22:53 יישר כוח
שיר מדויק להפליא לצערי סימה, 26/11/06 16:20 כל כך מדויק שבמקום לשיר בא לבכות
מקסים מיכאל, 12/11/06 12:48 מקסים... כל הכבוד....
אתה צודק ! מ אבל הערב רב לא זכאים ליותר ! ירמיה, סדום, 23/01/07 08:57
האודים המוצלים של השואה שבאו לכאן רק עם חולצה לעורם, כדי לבנות ולהילחם למען מדינה יהודית, מקלטל לעם היהודי לא ראו בסיוטיהם את אשר מיתחולל כאן , ערב רב מבולבלך רע ומנוכר שסוגד לעגל הזה בלבד, ובראשו ניבחריו אוסף של מושחתים מוגלי לב, חסרי יושר לב בסיסי, מישטר רשע שמאפשר לניצולי השואה לחפש את מזונם בפחי האשפה, ומנגד גדודי הפשע שהולכים ומתעבים, כנופיות מנהלות את הרחוב, ואת מסדרונות השילטון, ואין דין ואין דיין, הרצח מתפשט לרחובות ולבתים, מדינת יהודים עלק, מדינת זדים שתחלוף תחלוף מעל פני האדמה,!! ובצדק,!!
עברית שפה יפה עברית, 28/06/07 20:25 מדהים. הלשון, הניקוד ,הדקדוק, הפיסוק, האירוניה, השפה, היופי.
אמרת הכל על הכיעור עם כ''כ הרבה יופי. פשוט נהדר!
דברים כקורבנות. ל"ת דורבן, 09/02/07 18:54
שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל"ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28
אני מסכימה אתך.כל הכבוד! ל"ת שדרותית, שדרות, 21/05/07 23:36
144. אלכס ידידי מהמצב רוח בשיר שלך עוד תקום שוב הציונות (ל"ת) 01:23 28/04/07 כל הכבוד !
אלכס-כל מילה בסלע!! ל"ת אבנר, 28/06/07 19:09
המנון החדש עודד עמבר, מרכז, 21/10/06 17:52
נכון, וגם כואב ל"ת 12/11/06 08:11
גדול! ל"ת גזור ושמור, 06/12/05 08:22
שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל"ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28
ככ נכון! ככ עצוב! אלכס מבטא זאת ככ טוב! ל"ת מי היה מאמין, 28/11/06 16:02
166. ל112 המילים יפות יש מוזיקה למילים ? (ל"ת)
06:05 28/04/07 tovi
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר |
|
|
7 |
|
|
לדעתי גזרי דין מסוג זה יתנו "זריקת מרץ" רצינית למיגור תופעת השחיתות,שהיא סכנה קיומית לישראל.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
י.ש |
|
|
8 |
|
|
|
|
9 |
|
|
איפה איבדנו את הדרך ?
"החברה הישראלית מקבלת בחום אדיר את ההצטיינות שלי בלימודים, את העשייה החברתית התנדבותית האדירה שלי, את החיוך המקסים שלי. אבל החברה הישראלית לא מוכנה להתמודד עם הפוסט-טראומה שלי, עם התעללות מינית, עם גילוי עריות, עם אונס קבוצתי. זאת בעייה שלי, זה באשמת האנשים שפגעו בי. אבל אני חושבת שהנושאים האלה הם גם בעייה של החברה כולה, ושצריך להתמודד איתם בחברה. לחולי נפש עלינו לעזור, כי אנחנו כחברה איפשרנו את הפגיעה בהן, ויש לנו את החובה לסייע להן, כלוחמות שחזרו משדה הקרב האכזרי ביותר שהִמְצִיאָה האנושות. אני רוצה לגדול, ולהיות אזרחית טובה ולתרום למדינה. יותר מהכל – אני רוצה לחיות ולא לפגוע בעצמי. אבל אני לא יכולה לבד. אני צריכה עזרה". אפרת גיל, סטודנטית בת 21 באוניברסיטה העברית, ימים ספורים טרם שתלתה את עצמה בחבל.
איפה איבדנו את הדרך ?
מתי הפכו את חיינו לזוֹלִים כָּל-כָּך ? פְּחוּתִים כָּל-כָּך ? נְחוּתִים כָּל-כָּך ?
שוּלִיים כָּל-כָּך ? נִקְלִים כָּל-כָּך ? בְּזוּיִים כָּל-כָּך ? נִבְזִיִים כָּל-כָּך ?
רְקוּבִים כָּל-כָּך ? בְּאוּשִים כָּל-כָּך ? חסרי כמעט כל תוכן ? כל מהוּת ? כל עֵרֶך ?
לבוקר חדש ורענן, משכים אדם, מקיץ עולם, ניעור לו כְּרָך.
אזרחים קטנים, חסרי-אונים, אבודים, אומללים, במצוּקוֹתיהם נֶאֱנָקִים,
נשחקים, נמחקים, מופקרים לחלוטין לגורלם ולנפשם על-ידי ממשלתם, שופטיהם, "מנהיגיהם",
מתבוננים בתבל מבעד לצוהר קטנטון-פיצפון בלבד, חריץ, חָרָך.
איפה איבדנו את הדרך ?
ממתי הרגילונו פוליטיקאים להרכין ראשנו בפניהם ? תקוותנו ? תבונתנו ? הגיוננו ? עתידנו ?
להתבטל בפניהם במחשבתנו ? במעשינו ? ברצוננו ? בכמיהותינו ? בכיסופינו ? בערגותינו ?
לאבֵּד לחלוטין את כבודנו ? שיקול דעתנו ? לכרוע לפניהם כה-תְּדִירוֹת בֶּרֶךְ ?
על מה ומדוע ? כיצד, למה ואיך הפכו את חיינו לרֵיקנִיִים כָּל-כָּך ? מְרוּקּנִים כָּל-כָּך ?
מוּרְכָּנִים כָּל-כָּך ? מִזְדַקְנִים כָּל-כָּך ? שוֹמְמִים כָּל-כָּך ? דוֹמְמִים כָּל-כָּך ? מַשְמִימִים כָּל-כָּך ?
שְפוּפִים כָּל-כָּך ? שְדוּפִים כָּל-כָּך ? כְּפוּפִים כָּל-כָּך ? נְבוּבִים כָּל-כָּך ? מְאוּסִים כָּל-כָּך ?
מוּבָסִים כָּל-כָּך ? נֶחְפָּזִים כָּל-כָּך ? נְלוֹזִים כָּל-כָּך ? נִמְהָרִים כָּל-כָּך ? נִלְעגִים כָּל-כָּך ?
נִרפִּים כָּל-כָּך ? מְרוּמִים כָּל-כָּך ? חַסְרֵי-אֵמוּן כָּל-כָּך ? שוֹתְתֵי-דָם כָּל-כָּך ?
נְטוּלֵי כמעט קוֹרְטוֹב של עֵרֶך ? ומתי, כן מתי, נצליח סוף-סוף ללמדם גם לֶקַח ?
מתי סוף-סוף יִכְלוּ פוליטיקאים רָעִים, אֲרוּרִים, מְנוּוָלִים, מוֹעֲלִים, נוֹאֲלִים, מְרוּשָעִים,
מְקוֹמְמִים, בּוֹאֲשִים, מֵבִישִים, מַבְאִישִים, רְפֵי שֶכֶל וזָבֵי חוֹטֶם מן הארץ ?
מתי יוּכּוּ בחזרה, פוליטיקאים מוּשְחָתִים עד לְשַד עצְמוֹתָם, אולי בזו הפעם, אף שוק על יָרֵך?
איפה איבדנו את הדרך ? מתי הפכונו הפוליטיקאים מְגוּמָדִים כָּל-כָּך? מְקוּמָטִים כָּל-כָּך ?
מְצוֹמָקִים כָּל-כָּך ? מְצ'וּקְמָקים כָּל-כָּך ? מְשוּמָדִים כָּל-כָּך ? משוּפָּדִים כל-כך ? מְקוּפָדִים כָּל-כָּך ?
מְקוּרְפָּדִים כָּל-כָּך ? מְקוּרְנָפִים כָּל-כָּך ? מְחוּנָפִים כָּל-כָּך ? מְחוּצָפִים כָּל-כָּך ? אנוכיים כָּל-כָּך ?
לא-חינוכיים כָּל-כָּך ? חסרי-חוליות כָּל-כָּך ? נעדרי-חירות כָּל-כָּך ?
איך וכיצד הצליחו להפוך את חיי |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
|
|
|
איך וכיצד הצליחו להפוך את חיינו בארצנו, ארצנו שלנו, לגֵיהִינּוֹם שכזה ?
גיהנום כֹּה בּוֹטֶה, כֹּה נָחוּש, כֹּה נֶחְרָץ, כֹּה נִמְרָץ, כֹּה נִקְלֶה, כָּזֶה נִבְזֶה ?
מתי העמידו פוליטיקאים אֲרוּרִים, מְשוּקָצִים, נְּמַקִּים , מְתוֹעֲבִים, רֵיקנִיים,
נְבוּבִים, בעצמם מְאוֹהֲבִים, סימן שאלה כה-גדול על מַהוּתָם של חיינו ?
(הם הרי, באנוכיותם, פועלים למראית עין, כביכול בִּשְמֵנוּ,
אך משלימים ועושים את הכל ממילא בלעדינו...)
מתי הפכו חיינו בעיניהם לכֹּה חסרי עניין? כֹּה נעדרי-בִּנְיָין?
אך כה מלאי נֶכֶס וקִנְייָן ?
איפה איבדנו את הדרך ? מתי פסקנו להַרְהֵר ללא פחד ? ללא מוֹרֶך ?
מתי התחלנו לחשוב על חיינו כאל "כְּאִילוּ", לא בּדִיוּק אלא "בְּעֵרֶך" ?
מתי חדלנו להתייחס לחיים, אלה הם חיינו, ללא מַשוֹא פָּנִים ?
ללא תְּנָאִים ? ללא מוֹרָא ? ללא מוֹצָא ? "בְּלֵית בְּרֵירָה" ?
ללא תּוֹרָה ? ללא אוֹרָה ? ללא אַחֲווָה ? ללא תִּקְווָה ?
איפה פָשַטְנוּ את הרֶגֶל ?
מַדּוּעַ ? לָמָּה ? לא כּרִינוּ אוֹזֶן, לא קראנו תוֹרָתוֹ, לא הקשבנו לעצתו של הֶגֶל ?
מתי פסק החינוך העברי החיוני לקיומנו, לחיינו, לכבודנו, לעתידנו,
לגאוותנו, להישרדותנו, לשמש לנו צִיוּן דֶרֶך - אוֹת ? מוֹפֵת ? דוּגְמָא ודֶגֶל ? סֶמֶל ?
ומַדּוּעַ, אחרי ככלות הכל, לא הִפְנָמְנוּ, לא למדנו מְאוּמָה ממֹשֶה, מְהזָהָב ומפָרָשַת העֵגֶל ?
למה (לא רק) בצבא הוֹד, כָּבוֹד ויִקַר ניתן לדַּרְגוֹת בִּלְבַד ולכְּלִי של זַיִן ?
חוֹר שָחוֹר נִבְעָר, אל תרבותנו חדוֹר חָדַר, בהשכלתנו נִפְעָר,
בחברתנו המִילִיטָרִיסְטִית-סָכִּינָאִית-בְּרוּטָלִית-אַלִּימָה נוֹצָר,
חוֹר שָחוֹר עָקום-עָלוּם-עָמוּם-עָרוּם, מזְמִין כבֵּייגְל
ואֵיך... אֵיך... אֵיך... אֵיך אֵרַע ? כֵּיצַד קרָה ?
שתַּלְמִידִים, אל המוֹרָה לִילָך, עוֹלִים לרֶגֶל ?
יען בגימנסיה העברית, אצל המוֹרָה לעֲרָבִית
מָה שֶקוֹבֵעַ - לא החִינוּך הוּא - אֶלָּא הַשֶגֶל.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
|
|
|
איפה איבדנו את הדרך ? מתי הפכונו הפוליטיקאים מְגוּמָדִים כָּל-כָּך? מְקוּמָטִים כָּל-כָּך ?
מְצוֹמָקִים כָּל-כָּך ? מְצ'וּקְמָקים כָּל-כָּך ? מְשוּמָדִים כָּל-כָּך ? משוּפָּדִים כל-כך ? מְקוּפָדִים כָּל-כָּך ?
מְקוּרְפָּדִים כָּל-כָּך ? מְקוּרְנָפִים כָּל-כָּך ? מְחוּנָפִים כָּל-כָּך ? מְחוּצָפִים כָּל-כָּך ? אנוכיים כָּל-כָּך ?
לא-חינוכיים כָּל-כָּך ? חסרי-חוליות כָּל-כָּך ? נעדרי-חירות כָּל-כָּך ?
איך וכיצד הצליחו להפוך את חיינו בארצנו, ארצנו שלנו, לגֵיהִינּוֹם שכזה ?
גיהנום כֹּה בּוֹטֶה, כֹּה נָחוּש, כֹּה נֶחְרָץ, כֹּה נִמְרָץ, כֹּה נִקְלֶה, כָּזֶה נִבְזֶה ?
מתי העמידו פוליטיקאים אֲרוּרִים, מְשוּקָצִים, נְּמַקִּים , מְתוֹעֲבִים, רֵיקנִיים,
נְבוּבִים, בעצמם מְאוֹהֲבִים, סימן שאלה כה-גדול על מַהוּתָם של חיינו ?
(הם הרי, באנוכיותם, פועלים למראית עין, כביכול בִּשְמֵנוּ,
אך משלימים ועושים את הכל ממילא בלעדינו...)
מתי הפכו חיינו בעיניהם לכֹּה חסרי עניין? כֹּה נעדרי-בִּנְיָין?
אך כה מלאי נֶכֶס וקִנְייָן ?
איפה איבדנו את הדרך ? מתי פסקנו להַרְהֵר ללא פחד ? ללא מוֹרֶך ?
מתי התחלנו לחשוב על חיינו כאל "כְּאִילוּ", לא בּדִיוּק אלא "בְּעֵרֶך" ?
מתי חדלנו להתייחס לחיים, אלה הם חיינו, ללא מַשוֹא פָּנִים ?
ללא תְּנָאִים ? ללא מוֹרָא ? ללא מוֹצָא ? "בְּלֵית בְּרֵירָה" ?
ללא תּוֹרָה ? ללא אוֹרָה ? ללא אַחֲווָה ? ללא תִּקְווָה ?
איפה פָשַטְנוּ את הרֶגֶל ?
מַדּוּעַ ? לָמָּה ? לא כּרִינוּ אוֹזֶן, לא קראנו תוֹרָתוֹ, לא הקשבנו לעצתו של הֶגֶל ?
מתי פסק החינוך העברי החיוני לקיומנו, לחיינו, לכבודנו, לעתידנו,
לגאוותנו, להישרדותנו, לשמש לנו צִיוּן דֶרֶך - אוֹת ? מוֹפֵת ? דוּגְמָא ודֶגֶל ? סֶמֶל ?
ומַדּוּעַ, אחרי ככלות הכל, לא הִפְנָמְנוּ, לא למדנו מְאוּמָה ממֹשֶה, מְהזָהָב ומפָרָשַת העֵגֶל ?
למה (לא רק) בצבא הוֹד, כָּבוֹד ויִקַר ניתן לדַּרְגוֹת בִּלְבַד ולכְּלִי של זַיִן ?
חוֹר שָחוֹר נִבְעָר, אל תרבותנו חדוֹר חָדַר, בהשכלתנו נִפְעָר,
בחברתנו המִילִיטָרִיסְטִית-סָכִּינָאִית-בְּרוּטָלִית-אַלִּימָה נוֹצָר,
חוֹר שָחוֹר עָקום-עָלוּם-עָמוּם-עָרוּם, מזְמִין כבֵּייגְל
ואֵיך... אֵיך... אֵיך... אֵיך אֵרַע ? כֵּיצַד קרָה ?
שתַּלְמִידִים, אל המוֹרָה לִילָך, עוֹלִים לרֶגֶל ?
יען בגימנסיה העברית, אצל המוֹרָה לעֲרָבִית
מָה שֶקוֹבֵעַ - לא החִינוּך הוּא - אֶלָּא הַשֶגֶל.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
10 |
|
|
בְּתֶּקֶן שֶל חֲצִי-אֱלוֹקִים
הֵם עָשוּ חוֹזֶה, חוֹזֶה מוּשְלָם, חוֹזֶה בִּלְתִּי-הָפִיך, חוֹזֶה עם אֱלוֹקִים
כי כל עוד היהודים ושכניהם זה את זה בעוֹז ובמֶרֶץ כָּזֶה מַכִּים
יוּבְטַח להם מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
גם, אבל לא רק, משום כך הם תמיד לבטח נראים
כה אגדתיים, כה נִצְחִיים, כה נְפִילִים, כה עֲנָקִים.
יֵש לָהֶם, לפּוֹלִיטִיקָאִים, לא רַק לַצְלוֹפָחִים חֲמַקְמָקִים-חֲלַקְלָקִים
הֶסְכֵּם מוּזָר אף מַדְהִים עִם היושב במרוֹמִים, עִם אֱלוֹקִים
הֶסְכֵּם האוֹמֵר כִּי כָּל עוֹד שְאִיפוֹת כּוֹחַ, הוֹן, שִלְטוֹן ושְרָרָה בַּהֶם מִמַעֲמָקִים מְפַכִּים
יוּקְנֶה ויִהְיֶה לָהֶם לַעַד מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
בַּבּוֹקֶר מוּקְדָם מְמַהֲרִים הֵם קוּם לְהַשְכִּים
מַקְדִימִים אַף אֶת מְטַאטְאֵי-רְחוֹבוֹתֵינוּ, אֵלוּ אֲשֶר אֶת עָרֵינוּ, בְּמֶרֶץ כּה רַב טוֹרְחִים ומְנַקִים
בִּשְמוֹ שֶל אֱלוֹקִים, בִּשְמָם, בִּשְמֵנוּ, בְּשֵם חֶבְרָתֵנוּ, בְּשֵם תַּרְבּוּתֵנוּ, בְּשֵם מְדִינָתֵנוּ,
מְחוֹקְקִים הֵם לָהֵם וְלָנוּ הַנְחָיוֹת (מָשָל חַיוֹת אָנוּ) ושְלָל נִכְבָּד שֶל חוּקִים
חוּקִים אֲשֶר תּוֹדוֹת לָהֶם, נִרְאִים אָנוּ, בְּסוֹפוֹ של יוֹם, כָּל כָּך מְדוּכָּאִים ומְצ'וּקְמָקִים
דְרוּסִים כמו תִּיקְנִים, מַקָקִים, ג'וּקִים מְחוּצִים, תִקְוָה ועָתִיד מוּחְמָצִים, מְחַיִים-כָּלִיל-מְחוּקִים.
הֵם עשו חוֹזֶה עם הקב"ה, עִם אֱלוֹהֵינוּ, עִם אֱלוֹקִים
כִּי כָּל עוֹד יִשְחוּ ויִשְהוּ במַיִם רְדוּדִים, מַיִם מְעוּפָּשִים, מַיִם עָכוּרִים, מַיִם בִּלְתִּי-עֲמוּקִים
יוּכְלוּ לְהַמְשִיך להנוֹת מחַיֵי הַנָאָה, חַיֵי-שַלְוָה, חַיֵי-רַאֲווָה, חַיֵי דוֹלצֶ'ה וִיטֶה, חַיִים מְתוּקִים.
אותנו שוֹלָל יום-יום הם מוליכים, בתרגילי הישרדותם עלינו מערימים,
במשיכת-זמן נצחית מצטיינים-מתמחים, עם שלם מרדימים, לשוכְרָה אֶזְרָחִים תְמִימִים מַשְקִים.
משום כך, אנו כמובן, נתמיד להיראות כּה אוּמְלָלִים, כּה עָלוּבִים, כּה נְבוּלִים,
שְפוּפִים, כְּפוּפִים, נִידָפִים, מְצוּמָקִים, מְשוּתָּקִים ושְחוּקִים.
בדרך זו, כעַם, לעולם לא נוּכַל לְהַחְכִּים.
בתוֹר מְיַיגֵע, מְיַיזֵע, תּוֹר אָרוֹך-מִשְתַּרֵך, מגָלִיל וְעַד נֶגֶב, מִיַרְדֵן וְעַד יָם מִשְתַּרֵעַ, בפניהם אנו מִתְבַּטְלִים, לְפִתְחָם מְשַחֲרִים, אליהם מִתְחַנְפִים, נִדְחַפִים, בְּשורָה נִדְחַקִים, משְתַמְשִים בְּמַרְפֵקִים, מְתְרַפְֹקִים, מִשְתוֹקְקִים, מִצְטוֹפְפִים כמו תְנוּעָה הוֹמָה-שוֹקֶקֶת בצַווָּאר-צַר שֶל בַּקְבּוּקִים,
תְנוּעָה סוֹאֶנֶת גוֹרֶמֶת פְקָקִים
מתנהגים כמו צִי-בּוּר, עֵרֶב רַב, של שְמוֹקִים-שְמוֹקְמוֹקִים
חיים כהרגלנו חיים מְרוּחֲקִים, מְנוּתָקִים ודְחוּקִים.
מִי אֶבְיוֹנִים, מוּשְפָּלִים וְדַלִים מעָפָר ומאַשְפָּתוֹת סוף-סוף יַעֵז ויַהִין לְהַעִיר ? לְהַרִים ? להַקִים ?
מתי את בית-המקדש מחדש שוב נקים ?
קִים... קִים... קִים... קִימָה-הֶר... קִים-מַהֵר... קִים...
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
11 |
|
|
את דרעי (ספרדי) שלחו לבית הסוהר שנתיים וחצי, על עדות
שקר של פושע לא אמין. הם רצו "להעיף אותו" מהפוליטיקה.
מה יותר פשוט, מאשר לתפור לו תיק ????????? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יהודי גאה, |
|
|
12 |
|
|
|
|
13 |
|
|
סכנה! אסון מתקרב!
העסק יגמר לפני שלאירן תהיה פצצה גרעינית.
המערכות רקובות המדינה מתפוררת, ראש ממשלה בראש הנוכלים רודפי השוחד והשלמונים.
אחריו ברשימה כל מערכות השלטון.
יהודים! מלטו נפשותיכם ואם תצליחו גם את הונכם. אם אין לכם דרכון זר רוצו להשיג אחד כזה כי שועי הארץ עשו וממשיכים לעשות זאת. ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת, בעלי הון ותעשיינים כבר שילחו את בניהם וחלק מהונם מהארץ. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תפוס כפי יכולתך |
|
|
|
|
|
מֶמְשָלָה מוּבֶסֶת. מֶמְשָלָה בִּלְתִּי-מְאוּפֶּסֶת. מֶמְשָלָה גוֹסֶסֶת. כְּנֶסֶת רוֹפֶסֶת. מְדִינָה מְפַרְכֶּסֶת.
מְאִי-נְטִילַת, אִי-לְקִיחַת, אִי-נְשִיאָה בְּאַחֲרָיוּת אִישִית-מְדִינִית-פּוֹלִיטִית, נִיזוֹנָה-מֶמְשָלָה, מִתְפַּרְנֶסֶת.
מֶמְשָלָה בָּזָה, מְבוּזָה, מִתְבָּזָה, מְאוּסָה, מְקוֹמֶמֶת, מִתְנַווֶנֶת, נִרְגֶנֶת, מְשוּעַמֶמֶת, חוֹמֶסֶת, מְקָרְקֶסֶת, מְקוּרְקֶסֶת, מִתְחַפֶשֶת, מוֹאֶסֶת, מְבוֹאֶסֶת.
אַתָּה מַרְגִיש אֶת נְשִימוֹתֶיהָ הקְצוּבוֹת, האַחֲרוֹנוֹת,
שֶל מֶמְשָלָה יְהִירָה, יוֹמְרָנִית, הַרְסָנִית, רַשְלָנִית, חוֹבְבָנִית, שְלוּמִיאֵלִית, רוֹמֶסֶת, גוֹרֶסֶת, הורסת. דוֹרֶסֶת.
חָש וְרוֹאֶה אֵיך וְכֵּיצַד, אֶל מוּל, לְנוֹכַח, לְנֶגֶד עֵינֶיך, מֶמְשָלָה-מַכְשֵלָה זוֹ אַט-אַט גוֹסֶסֶת.
בְּמֵי-מַדְמֵנַת מֶחדְלֵיה שוֹקַעַת יֵישוּתָה, נְמַסָּה-מִתְמוֹסֶסֶת-מִתְבּוֹסֶסֶת-קוֹרֶסֶת.
כָּל הַעַם, לא רַק אַתָּה, עֵדִים לַמִתְרַחֵש, צוֹפִים בַּמִתְחוֹלֵל,
מִתְבּוֹנְנִים בַּתַהֲלִיך - לא מִתוֹך תְחוּשָה שֶל חֵן, רַחֲמִים וחֶסֶד.
חֵרֶף רְצוֹנָם נוֹכְחִים בְּכָּך אֲפִילוּ "נְצִיגֵינוּ", "נִבְחרֵינוּ" בַּכְּנֶסֶת.
בִּיְהִירוּתָה-רְהֲבתָנוּתָה-גַאֲוְותָנוּתָה-רַאֲוְותָנוּתָה מֶמְשָלְתֵּנוּ אינה מִתְרַפֶּסֶת.
אַך יוֹדַעַת-מוּדַעַת מֶמְשָלָה כִּי חָלַף זְמַנָה. תָּם קוֹרְבָּנָה.
מֶמְשָלָה עֵצָה מְטַכֵּסֶת. מֶמְשָלָה עַל עֵצִים מְטַפֶּסֶת. מֶמְשָלָה אֶת צִיפּוֹרְנֶיהָ כּוֹסֶסֶת.
מי יְתַאֵר עַתָּה את רוּח הַתְקוּפָה ? מִי יִכְתוֹב אֶת תוֹלְדוֹת הַכִּשָלוֹן ? הֵיקֵף הַחִידָלוֹן ? האֲבַדּוֹן ?
עוֹמֶק הַקֶרַע ? חוּמְרַת הַשֶסַע ? גוֹדֶל הַשֶבֶר ? מֵימַדֵי האֶסוֹן ? עוֹצְמַת היָגוֹן ?
מִי יְתַּעֵד עַתָּה אֶת דִבְרֵי הימִים ?
אַף אִם יֵש מְלָאי לְמַכְבִּיר שֶל דְיוֹ בַּקֶסֶת ?
כל מילה נכונה, אין לי מה להוסיף, רק להתפלל שנמשיך להתקיים. ל"ת אמיר ברד, צפון, 14/05/07 11:16
כל מילה מדוייקת. ל"ת אני, 19/05/07 12:34
שיר מגניב. ל"ת לאה, 19/05/07 23:15
עצוב. יותר ממה שזה מרגיז זה עצוב. ל"ת מיכל כהן, 21/05/07 22:44
כואב אבל מקסים ל"ת עוד אחת, 22/05/07 10:42
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דורי |
|
|
14 |
|
|
|
|
15 |
|
|
צריך לבדוק האם השופטת כסילה או מושחתת. מי מינה אדם כזה
להיות שופטת בישראל? צריך לסלקה מייד |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהרונוביץ |
|
|
16 |
|
|
|
|
17 |
|
|
|
|
מערכת יום ליום
רשמים מן הישיבה המיוחדת לחקירת האזנות הסתר בפרשת רמון יוסי ביילין מריח ערבים והבקלאוות הכשרות של הח"כים שאנחנו משלמים עליהן
|
|
|
|
|
|
ראובן לייב
הדוויג שטרנשוס, נוצריה קתולית מהמבורג שבגרמניה, היא היום אשה חרדית לכל דבר הנושאת את השם רות מואב, כששלושת ילדיה הם אברכי-ישיבה
|
|
|
|
|
|
יהונתן דחוח-הלוי
לארגון בצלם היגיון משלו הוא קורא למנהיגי חמאס להעמיד לדין את עצמם על אחריותם לפיגוע בו נהרג אזרח ישראלי בניר עוז, וכן את הפעילים שהם עצמם שלחו לשגר את פצצות המרגמה... ארגון בצלם שוב מגחך עצמו לדעת
|
|
|
|
|
|
בעז גאון
איך אפשר לסדוק את החומה הבצורה המתרוממת מעצמה מסביב ללבו של האבל החילוני
|
|
|
|
|
|
אפרי הלפרין
בשולי פרשת פסילת המינוי של ראש עיריית רמלה לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, נשאלת השאלה: כיצד נרדם המחוקק הישראלי כאשר הגדיר את דרך המינוי של ראש המינהל
|
|
|