גבירתי כב' נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, עמיתיי לשולחן הנשיאות, שופטות ושופטים נכבדים, עורכות ועורכי דין, חברותנו וחברינו, המצטרפים היום לשורותינו, ובני משפחה יקרים, ברוכים הבאים:
חברותיי וחבריי המוסמכים, אתם מצטרפים היום לעולם המשפט, למשפחת המשפט במדינת ישראל. התחושה מוזרה משהו. הרוח מרוממת. בני המשפחה גאים. האווירה חגיגית ומיוחדת. ובצדק. מועד קבלת הרישיון לעסוק בעריכת דין עתיד להתממש לכולכם כרגע שייהפך לקלאסיקה נוסטלגית של מהלך חייכם. אולם, הרי היה כבר מי שאמר, שהחיים הם מה שקורה לנו בזמן שאנו מתכננים תוכניות אחרות. לכן עצתי לכם, היא ליהנות ככל האפשר מהרגע, מהטקס, מקבלת התעודה הקרובה, מהארוחה עם המשפחה או החברים בשעות הערב, ממסיבה שאולי מתוכננת, מהשיבה הביתה הלילה לראשונה כעורכי דין. אם תכננתם אחרת, בטלו את התוכניות. תפרגנו לעצמכם ערב של אבן דרך במהלך מסלול חיים חשוב. מגיע לכם.
ברוכות הבאות 996 חברת חדשות לשורות לשכת עורכי הדין, ורק 958 חברים חדשים, המוסמכים כיום כעורכי דין. כן כן, גם העולם המשפטי בישראל נהנה מהצלחתו המרשימה של המין החזק. אם יורשה לי לומר בהכללה רבה ותוך שימוש בדעה קדומה, הרי שיתכן שיש בכך כדי לרמוז על סיומם הצפוי של יותר סכסוכים עתידיים באמצעות מערכת יישובי הסכסוך האלטרנטיבית ופחות באמצעות מאבק משפטי מר עד לסופיות הדיון המשפטי בערכאות. איני סבור שתפקידנו העיקרי כמשפטנים וכעורכי דין הינו לנצח בקרב המשפטי בזירת בית המשפט. אני משוכנע שברוב המקרים, ניתוח המצב המשפטי של לקוחותינו, בשלב ראשון, והובלתם לאורו להסכמה מושכלת מהירה, ככל האפשר, אשר תאפשר להם להמשיך בשגרת חייהם, הינם מיסודותיו האמונים והנכונים יותר של מקצוע עריכת הדין.
לכן, קצת פחות הורמון גברי וקצת יותר הקשבה גם לצד השני, יועילו מן הסתם יותר לשירות האינטרסים של לקוחותינו. ישנם לפחות שני סוגי תרבויות, המועילים לנו בעבודתנו היומיומית: האחד - תרבות שבהתנהגות. מתן הכבוד, ההערכה, ההקשבה והנימוס למול השופטים ובתי המשפט, למול עמיתינו מן הצד שכנגד ולמול לקוחותינו, הדורשים תדיר התייחסות תומכת וראויה. השני - תרבות במובנה הקלאסי. שיכחה מעולם המשפט ופיתוחם של הרגלים של חשיבה בהירה, שרק חינוך ליברלי אמיתי יכול להעניק. יכולת הבעה בשפה, בכתב ובעל פה, פיתוחו של כוח הדמיון ע"י קריאת שירה, התבונות ביצירות אמנות, האזנה ליצירות מוסיקליות איכותיות. קריאה רבה וטובה, העמקת התחושות והרגישויות האנושיות. כל אלה הינם יסודות תרבותיים, אשר יש בהם כדי לתרום להעשרתו ולהצלחתו של המשפטן, בכל אשר יבחר לעסוק בקרב עולמנו המשפטי המורכב והמגוון. איני מאמין, שבסופו של דבר יכול להתגבש משפטן ראוי ואיכותי, אשר תרבות החיים הכללית זרה לו. אני מאמין, שיש במקצוענו הכרח להיות גם אדם אנושי ואיכפתי, מי שצרתו של הזולת נוגעת לליבו ושערכים חברתיים של זכויות אדם ושלטון חוק הינם נס לרגליו המקצועיים והאישיים. אני ער לכך שישנם כמה משפטנים מוצלחים שאינם עומדים בקריטריונים האחרונים, אך תקוותי הינה שיתמעטו בעתיד. שרק האנושיים, האיכפתיים, האזרחים הנאמנים בחברתנו המורכבת בקרב קהילת עורכי הדין והמשפטנים, שרק הם יהיו גם המוצלחים שבינינו. אולי כך תתמעטנה בדיחות הקרש על משפטנים ועורכי דין.
חברותיי וחבריי, הינכם מצטרפים היום לקהילת עורכי הדין, כאשר מערכת המשפט בישראל מצויה במוקד תשומת הלב הציבורית. במהלך כשנה וחצי של כהונת שר המשפטים הנוכחי, הונחו על סדר היום הציבורי שלנו שורה של רעיונות, תוכניות, רפורמות ושינויים מוצעים. הנושאים הנבחנים שעל סדר היום, הינם מן הבסיסיים והמהותיים ביותר של כל שיטת משפט ומערכת משפטית: יחסי הגומלין שבין הרשות המחוקקת והרשות השופטת ובכלל זה היקף סמכותם של בתי המשפט לפסול חוקים של הכנסת או חלקם, השיח שבין הרשות השופטת לרשות המבצעת ובכלל זה היקף ומהות עילות הביקורת של בתי המשפט למול הרשויות המינהליות, שאלת מיהותם של הזכאים לפנות אל בתי המשפט המינהליים ואל הבג"צ תוך העלאת טרוניות נגד השלטון, הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים בישראל ובמיוחד היחס בין פוליטיקאים ומשפטנים בקרב חבריה, סוגיית השפיטות ויכולתו של הבג"צ לעסוק בשאלות של נושאים ביטחוניים, נושאים תקציביים, ענייני סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה ואופן הפעלתן. רק בסוף השבוע שוחזרה שוב הצעת החוק הממשלתית, שנגנזה לעת עתה, והופיעה שוב כהצעת חוק פרטית, הקוראת למנוע מן הבג"צ מלעסוק בבעיות מסויימות בתחום האזרחות, הכניסה לישראל וההגירה. טוב תעשה הממשלה אם תימנע מלהביא בפני הכנסת חוקים בנושאים ספציפיים, המגבילים בהקשרם את סמכותו ושיקול דעתו של בית המשפט. שינוי הנורמה בכיוון זה יהווה "בכייה לדורות" ופגיעה אנושה בשיטת המשפט הדמוקרטית שלנו. בנוסף לכך, הועלתה השאלה בעניין קביעת עצמאותה של הרשות השופטת, מידורה והיקפה, מידת הצורך בעצמאות זו ועוד. כל עניין שכזה, כשלעצמו, מוצא ביטויו המעשי במדינה דמוקרטית נורמלית אחרת בתדירות הנפרסת על פני עשרות שנים, אם בכלל. אצלנו, אלה כולן כותרות של תקופה, הנפרסת על פני קצת יותר משנה בלבד.
אני מאמין בכל ליבי, שללא עמידה חברתית איתנה על קיומה של מערכת משפט משמעותית וחזקה, שבראשה ניצב בית המשפט העליון, תחול התדרדרות ערכית ומוסדית ביכולותיה של הדמוקרטיה בישראל מלהמשיך ולהתקיים במציאות שסועה, ביטחונית וחברתית. בית המשפט העליון שלנו חייב להיוותר מחוץ למחלוקות יומיומיות. עליו להוות חוד החנית של מערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה, שהציבור בישראל מכבד, מעריך ואולי אף ירא מפניה. גם יראה מוסדית לא תזיק במציאות הפוליטית בישראל, מגמה שאך תועיל ותשפר את אמון הציבור במערכת המשפט.
החיים שלנו מהותיים מאוד. אולי יותר מדי. ככאלה, אסור להגביל את עיסוקם של בתי המשפט במהויות ע"י שימוש באמצעים טכניים - זכות עמידה, חסימת נושאים מפני ביקורת, מניעת שימוש בעילות משפטיות שונות, דחייתה של סמכות ביקורת ראשונית ועוד. פתיחת שערי בג"צ לכל פונה ואי קביעתם של נושאים חסיני ביקורת בחקיקה פוזיטיבית הינן עמדות הכרחיות בדרך להתמודדותנו הרצויה עם השאלות המהותיות, שמעלים בפנינו חיינו המורכבים בחברה ישראלית מתהווה. שאלת גדרן של הסמכויות, המופעלות בדין, ובחינתם של איזוני הביקורת והביקורת שכנגד בין הרשויות, הם כבר סוגיות במרחבי תפיסות העולם והדעות. אולם, ככל שאנו עוסקים במבנה של שיטתנו השלטונית כשלעצמו, סייגים מובנים על סמכויותיו של בית המשפט העליון הינם מתכון בטוח להתדרדרות השמירה על שלטון החוק וטוהר השלטון בישראל. חישוקים אלה על בתי המשפט עלולים לאושש חשש אמיתי מפני חיזוק ההגנה על זכויות האדם בישראל, ובעיקר זכויותיו של המיעוט וזכויותיהם של החוליות החלשות בחברה, זכויות שהן הן משמען שלטון דמוקרטי מהו. הרוב בפרלמנט לא נשלח לשם כדי להגן על עמדותיו של המיעוט. שרי הממשלה הינם לרוב חברי מפלגה וחברי כנסת, ומחוייבותם מותנית ומותלית ללא הרף. רק לשופטינו עצמאות ואי-תלות. גם לפיכך, עלינו לטפח, לשמר ולייצב מערכת שיפוטית איתנה וחסינה, ככל האפשר, מפני השפעות חיצוניות מגמתיות. הגבלת ביהמ"ש העליון ע"י הרשות המחוקקת או המבצעת מחלישה מאוד, לפיכך, את יכולתנו להשיג יעדים אלה כחלק מבנייתה של חברה דמוקרטית, שיוויונית וליברלית בישראל של המאה ה-21. לשכת עורכי הדין מגינה ותמשיך להגן, ככל שתוכל, על בית המשפט העליון בישראל מפני כל המתקפות מבחוץ, שרובן בדרך כלל נושאות אופי פוליטי או נובעות ממאבקי כוח מיותרים על סמכויות ועל כותרות בעיתונים. גבירתי הנשיאה, קראתי על חשש, שבוטא באחד מעיתוני סוף השבוע, כאילו את לבד בעמדתך העקרונית. אז זהו. שלא. גם אם לא נסכים בכל עניין, איננו מתבלבלים לגבי העיקר, ואני משוכנע שבסופו של דבר בית המשפט העליון יצא מחוזק אפילו מהתקופה הקשה, שהינה מנת חלקו לאחרונה.
מוסמכים יקרים, משך שנים סברתי, שיש ליתן לכוחות השוק לנווט גם את המקצוע שלנו. הנסיבות שהתרחשו בסביבותיה של עריכת הדין בישראל גורמות לי במידה מסוימת להכות על חטא. זאת לא בהכרח בשל תפישה לא נכונה של הדברים בעבר, אלא בשל אי-נקיטה בדרך של מאבק משמעותי ומרוכז יותר בהגנה על המקצוע של כולנו. בסופו של דבר, מדובר במאבק על יוקרתו, איכותו, ומעמדו של עולם המשפט, ולא בעיקר על פרנסה.
אל לנו כבני אדם, כאזרחים ישראלים, למנוע השכלה אקדמאית מכל החפץ בה. נהפוך הוא, עלינו לעודדה. המבנה הפנימי וחוסנה של כל חברה קשורים קשר אמיץ באיכות הפרטים המרכיבים אותה, ולענייננו לא מעט ברמת השכלתה. כאשר אחוז ניכר מהאוכלוסיה רוכש השכלה גבוהה, החברה רק מתפארת בה ומרוממת אותה. השכלה גבוהה הינה מקור לגאווה, לא מקור לצרות עין או לחשש מפני תחרות. חברה חזקה, כזו שכולנו מעוניינים להיות חלק ממנה, תלויה בעצם קיומה גם בהשכלתה הגבוהה.
אולם, לא הרי רכישת השכלה גבוהה כהרי קבלת רישיון והסמכה לעסוק במקצוע חשוב ורגיש כעריכת דין. במצב שהתפתח בישראל, יש אף כדי להצדיק בתוך מכלול ההתייחסות הכללי חשיבה שונה ומיוחדת בהקשרו של המקצוע שלנו, ככל שהדברים מתייחסים לעורכי הדין בישראל.
לשכת עורכי הדין בישראל, שהינה הארגון המאגד על-פי חוק את כל העוסקים במקצוע בארץ, היוותה כל השנים ארגון מקצועי פתוח, אולי יותר מכל ארגון אחר, לקבלת חברים חדשים לשירותיו. עובדה זו ניכרת היטב במספר עורכי הדין הפועלים כיום בישראל. בתוך כשלוש שנים תמנה הלשכה כ-50,000 חברים. מדובר בשיא עולמי ללא תקדים וללא תחרות בעולם. עורך דין אחד מתוך כ-160 איש באוכלוסיית המדינה. התוצאה הזו הינה שערורייתית למקצוע.
יש לנו אחריות לשירות המשפטי הניתן לציבור בישראל. יש לנו אחריות לאיכות המקצוע. חשוב לחברה הישראלית שתהא למקצוע הזה איכות. לא בכדי אנו ארגון מקצועי סטטוטורי. בעריכת דין יש גם שליחות חברתית ואחריות ציבורית ממדרגה ראשונה. הצמתים בחייהם של האזרחים, בהם מטפלים חברינו וחברותינו, הינם מהחשובים בחייהם. חלקם מפקיד בידינו את כל הונם או את מצבם ומעמדם המשפחתי או את ההגנה על זכויות וחירויות בסיסיות בחייהם. הדרישות לרכישת המקצוע חייבות להיות מורכבות, רציניות ותואמות תפקיד חשוב זה.
חשוב גם להדגיש, שכל מגמה לשינוי הקיים, תלויה באישור של משרד המשפטים ושר המשפטים. אין כמעט דבר בנושא זה, שיש ביכולתה של הלשכה לקדם מעשית באופן מלא בעצמה. חבל שכך, אבל זה המצב בדין. על השר מופעלים, מן הסתם, לחצים נגדיים. כך או אחרת, בכוונתי להמשיך ולעשות הכל כדי להקשות את הכניסה למקצוע ולדרוש איכויות גבוהות, ככל האפשר, מן העוסקים בו ומן המתכוונים לעסוק בו, באופן ההולם את חשיבותו ומשמעותו של השירות המשפטי. אין לנו ברירה אחרת.
עמיתיי, עורכות ועורכי הדין החדשים, אתם מצטרפים היום ללשכת עורכי הדין בישראל. פעילותה המקצועית של הלשכה ענפה ומתפתחת כל העת. המעורבות בשלבי החקיקה, בהתנהלות בתי המשפט, ואפילו בחיי הקהילה, רבה, מעניינת ומאתגרת. יש בלשכה סיוע רב לחברים, ובמיוחד לצעירים. נניח לכם הלילה ובמשך השבוע לחגוג ולנוח. אולם, כבר מראשית השבוע הבא בדקו את יכולתכם להצטרף לפעילויות הארגון, היכנסו לאתר ולימדו כיצד ניתן ואפשר להשתלב כחברות וכחברים פעילים בארגוננו המקצועי המשותף.
אני מבקש להדגיש בפניכם במיוחד את תוכנית "שכר מצווה", סיוע משפטי בהתנדבות למעוטי יכולת. כ-2,300 עורכי דין כבר הצטרפו לפעולה חשובה זו. גם אתם מוזמנים להצטרף. אלה פעילויות שאין שכר בצידן, אבל יש בהן נחת רבה, סיפוק והזדמנות יוצאת מן הכלל לתרום תרומה סגולית, לפעמים משמעותית מאוד, בנושאים רבים וחשובים, שאולי יזכירו לכולנו מדוע פנינו למקצוע זה מלכתחילה.
בלשכה פועלים עורכי דין יהודים, ערבים ודרוזים, המקיימים שיתוף פעולה הדוק, הן ברמה המקצועית היום יומית והן בתוך מוסדות הלשכה. בכל אלה מתקיימים בינינו יחסים ענייניים, מקצועיים וחבריים. הלוואי שנצליח להנחיל אוירה כזו למגזרים נוספים בחברה הישראלית.
כמה מילים לבני המשפחות ובעיקר להורים. לכם, כמו לנו, זהו יום חג. אתם רואים את בניכם, בנותיכם, בני או בנות זוגכם, עוטים היום את גלימת הפרקליט ואתם חולקים עימם את שמחת ההצלחה. הנכם זכאים למלוא הנחת בעניין זה. איש איננו מצליח רק בכוחותיו הוא. מאחורי כל הצלחה יש משפחה תומכת, עוזרת ומועילה, אשר נאלצת מפעם לפעם לשאת גם בנטל ובעול בלתי מבוטלים. הנחת והגאווה שאתם חשים היום הם שלכם, בזכות ולא בחסד. אני מבקש להתנצל בפני רוב בני המשפחות, הנאלץ לצפות בטקס זה לראשונה מעל גבי מסכים באולמות משנה מסביבנו. צר לי, אך זהו אילוץ הנובע מהתעקשותנו לשתף אתכם באירוע כה חשוב בחיי יקיריכם המוסמכים לצד הבעיה המספרית, שעסקתי בחלק מהיבטיה קודם לכן. טקס ההסמכה לא יהיה באצטדיון "טדי". הוא ימשיך להתנהל בעתיד בירושלים ורק באכסניה מכובדת, כמו זו של בנייני האומה.
אני מבקש להודות בשמכם ובשמי לצוות שהכין את הערב היפה הזה ובמיוחד: למנכ"ל לינדה שפיר, לרחל אופיר, לאורי אלפסי, ולצוות עובדי הלשכה בירושלים. אני מבקש להודות לוועדת הבחינות בראשות כב' השופטת הילה גרסטל, ליושב-ראש ועדת ההתמחות עו"ד אורן פרסקי ולבוחנים הרבים. כולם עבדו קשה כדי שנוכל לחגוג את הצטרפותכם לשורותינו.
מוסמכות ומוסמכים יקרים - ברכות מכל לב וברוכים הבאים אל בין ציבור עורכי הדין וכחבריה של לשכת עורכי הדין בישראל.
עלו והצליחו!